יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

2018 - השנה הגורלית של נתניהו

2018 תיהיה ללא ספק המשך ישיר של שנת 2017, והשנה שתקבע את גורל נתניהו. בשנה זו, המלצות המשטרה צפויות להימסר, ואז, גורל הממשלה ייקבע. האם נתניהו יתפטר? האם ״כולנו״ תפיל את הממשלה? האם נתניהו ימשיך לכהן למרות המלצות? מה מנדלבליט יעשה עם ההמלצות?

תסריטים פוליטיים:

פברואר 2018: המלצת המשטרה.
מרץ 2018: מנדלבליט יחליט להעמיד לדין את נתניהו
מרץ 2018: הממשלה נופלת והולכים לבחירות חדשות.
מרץ 2018: נתניהו מחליט שלהתפטר מתפקידו ולפרוש מהפוליטיקה.
יוני 2018: הבחירות לכנסת ה-21, ללא נתניהו.


תסריט נוסף:
פברואר 2018: המלצת המשטרה
מרץ 2018: מנדלביט מחליט לסגור את תיק נתניהו

תסריט נוסף:
פברואר 2018: המלצת המשטרה
מרץ 2018: מנדלבליט מחליט להעמיד לדין את נתניהו שלא יתפטר
מרץ 2018: הממשלה נופלת.
יוני 2018: הבחירות לכנסת ה-21, נתניהו מתמודד.

תסריט נוסף:
פברואר 2018: המלצת המשטרה
מרץ 2018: מנדלבליט מחליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו, הממשלה לא נופלת.
מרץ 2018-: נתניהו תחת כתב אישום ומשפט ממשיך לכהן כראש ממשלת ישראל. 

מנהיגי השנה בעולם - 2017

1. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא ללא ספק איש השנה שוב. המנהיג החזק בעולם, לפחות מבחינת השפעה כך התברר, אפילו יותר מטראמפ. זה התחיל מההתערבות הרוסית במס׳ בחירות ברחבי העולם, ועד הבסת דאעש בסוריה והתייצבות עוד יותר של הנשיא אסד.

2. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
לחלקים אולי זו תיהיה הפתעה, אבל דונלד טראמפ מגיע ״רק״ למקום השני. האיש שהחל את השנה עם השבעה לנשיא ארצות הברית ה-45 לאחר ניצחון מדהים על הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות, הפגין שרירים והתנהג אף בבריונות השנה. הוא ללא ספק אדם משפיע מאוד.

3.  נשיא סין שי ג׳ינפינג
האיש שהוביל את ארצו חזרה להיות מעצמת עולם בלתי מעורערת, ואף יש החוזים לה שתוך כמה שנים בודדות היה תיהיה המעצמה הגדולה בעולם, מסיים את השנה במקום השלישי והמכובד עם הרבה מקום לשיפור בשנים הבאות.

4. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אאל סעוד
 יורש העצר הסעודי, שמונה ביוני השנה לתפקידו לאחר שקודמו בתפקיד הודח בבושת פנים, הצליח לשנות הרבה דברים בתוך הממלכה המוסלמית הגדולה בעולם. הוא ביטל איסורים כגון האיסור על נשים לנהוג ונלחם הרבה בשחיתות, כל זה בשישה חודשים בלבד. כמו כן, נראה כי הוא מוביל את ארצו לעבר מודרניזציה.

5. שליט קוריאה הצפונית קים ג׳ונג און
שליט קוריאה הצפונית, הדיקטטור האכזרי בעולם, קים ג׳ונג און מסיים את השנה במקום החמישי בדירוג. והכל, עקב איומים נועזים על מדינה גדולה וחזקה כגון ארה״ב. ניכר, כי ג׳ונג-און הפך את קוריאה הצפונית מעוד מדינת עולם שלישית דיקטטורית למדינה דיקטטורית שכולם מדברים עליה. לרע, אבל בכל זאת מדברים עליה.





ישראל

1. אביחי מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הפך מעוד פקיד ממשלתי, שלא הרבה יודעים מי הוא לבין האנשים המדוברים והשנויים במחלוקת במדינת ישראל. כל זאת, כאשר הוא צפוי תוך חודש להכריע בעניין התיקים של בנימין נתניהו.

2. אבי גבאי
יו״ר מפלגת העבודה אבי גבאי הוא ללא ספק סנסצית השנה במדינת ישראל. משר להגנת הסביבה בממשלת נתניהו, למועמד עם סיכויים מועטים בפריימריז, ליו״ר מפלגת העבודה. זוהי שנת גבאי. 

3. בנימין נתניהו
זו הייתה שנה לא טובה לבנימין נתניהו. פתיחת חקירת 1000 ו-2000, הפגנות ענק כנגדו. ניכר כי ימיו בשלטון ספורים. 

4. דוד ביטן
אם היה איש השנה בתקשורת - זה היה ביטן. יו״ר הקואליציה הקשוח, האיש הכל יכול, היה באמת כל יכול, עד שלפני כשבוע וחצי התפטר מתפקידו כיו״ר הקואליציה בעקבות החשד לשחיתות מצדו. 

5. אלדד יניב
האדם אשר הפך לפנים של ההפגנות נגד השחיתות, החל מההפגנות בפתח תקווה ועד ההפגנות כיום בשדרות רוטשילד. ניכר בו מנהיג כריזמטי אשר מצליח לסחוף אחריו עשרות אלפי אנשים, אם לא מאות אלפי אנשים לרחובות על מנת להפגין נגד השחיתות. 


יום שישי, 29 בדצמבר 2017

הצעדים הבאים המומלצים לארצות הברית כתגובה לפלסטינים

אין ספק כי הדיווחים שהבית הלבן פועל להדיח את הנשיא עבאס ולהחליפו בפוליטיקאי פרו-אמריקאי פלסטיני אחר הם ריאליים. אז, מה הצעדים שאני ממליץ לארצות הברית לעשות כתגובה לפלסטינים:

1. הבית הלבן עשה נכון כשדחה את ביקור הסגן פנס בישראל וברשות שהיה אמור להתקיים לפני כשבוע וחצי, על מנת להגיע לפגישה עם נתניהו יותר מוכנים. לפגישה לא נקבע מועד חלופי מדוייק, אך אני משער כי היא תיהיה תוך שבועיים.

2. הבית הלבן עשה גם נכון כשבחר שלא להציג כרגע תכנית מדינית, לכל הפחות עד תום הסערה. זאת, משום שבמידה ויציג כעת תכנית, שככל הנראה תיהיה פרו-ישראלית יותר מקודמותיה, היא תידחה על הסף על ידי הפלסטינים, שכבר הבהירו שהם לא מעוניינים יותר בתיווך אמריקני.

3. האמירה של שגריר ארה״ב בישראל, דיוויד פרידמן לפיה ״התגובה הפלסטינית לטראמפ היא מכוערת ואנטישמית״, היא מיותרת ועדיף היה כי היא לא הייתה נאמרת. בשביל מה להלהיט את הרוחות עוד יותר? זה כמו ש-2:3 מהשדה נשרף, אז פרידמן מנסה לשרוף את השליש הנותר. רואים כאן חוסר ניסיון מובהק. זה קורה כאשר ממנים אדם לתפקיד מאוד חשוב אך ורק בגלל מקורבותו למנהלו.

4. על ארה״ב כרגע שלא להתייחס לשום הצהרה פלסטינית, כאילו הפלסטינים לא קיימים. גם לא לאיים. פשוט לא להגיב.

זאת, משום שכל תגובה אמריקנית משחקת לידיהם של הפלסטינים, אשר מחמוד עבאס מעוניין בסערה עם קץ שלטונו ארוך הימים המתקרב, ולהעביר את התיווך באופן סופי, כפי שכתבתי במאמרי לפני 4 ימים, לידי צרפת או רוסיה. לפני זמן קצר ראיתי כי הוא גם שוקל לפנות לסין.

5. על נתניהו להצהיר כי הוא לא יסכים לשום תיווך אשר הוא לא אמריקני, מחשש שיהיה לא נייטרלי.

6. עדיף שאם כבר בבית הלבן רוצים להצהיר, שאלו שיצהירו יהיו דיפלומטים בעלי ניסיון ולא אנשים דוגמת פרידמן, שכל שטות שהם פולטים היא סכנה.

7. יש לנהוג באחריות. 

יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

נתניהו בגסיסה פוליטית, הוא יוצא למלחמה האחרונה ומוביל אותנו לניצנים של מלחמת אזרחים

נתניהו בכנס הליכוד בכפר המכביה

מי שצפה בנאומו בשבוע שעבר של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו בטקס הדלקת נר שמיני עם חברי הליכוד בכפר המכביה ראה כי נתניהו איבד עשתונות. הוא איבד את עצמו לדעת. החשיבה שלו הלכה לעזעזאל והוא יוצא למלחמה. המלחמה האחרונה. המלחמה של להיות או לחדול. נתניהו לא יצא לאף מלחמה בעת כהונתו (מבלי להחשיב מבצעים כמובן), וכעת הוא יוצא למלחמה. מלחמה בלי טנקים, לפחות לא כרגע. מלחמה שבמקום החיילים שלה הוא יהיה הרמטכ״ל, עורכי דינו הגנרלים ואנשים כמו רגב, ביטן, אמסלם, בוקר ותומכיו הם החיילים. אל מול מי נלחמים? משטרת ישראל, בג״ץ, צמרת צה״ל, השמאל, האופוזיציה וכל השאר, ה״עוכרי ישראל״.

שיהיה לכם ברור, המלחמה הזו כרגע היא מלחמה קרה, לא חמה. בלי דם. אבל היא יכולה להוביל מאוד בקלות למלחמת אזרחים. הציבור הימני, בראשם תומכי הליכוד  ונתניהו נגד השמאל והמרכז השפוי בישראל בעזרה של השפויים בצה״ל ושלטון החוק. כאשר נתניהו נעזר גם באלאור עזריה כמובן. כי הוא יצטרך ״עוכרי ישראל רבים״, בשביל שעזריה יחוש ״סכנה על חייו״ וירה בהם מתוך ״פחד״... ואז, בתום מלחמת האזרחים, כשפושעי בלפור יעמדו לדין, אחד-אחד, הם יגידו במשפט כי הם לא שיערו. וזה ״לא נכון להאשים את כל הימין״ וזו ״עלילת דם״. כי יירצחו פה כמה ״עוכרי ישראל״.

אמש, בהפגנה נגד השחיתות בשדרות רוטשילד היה ״מיצג״ של גיליוטינה. הליכוד וכל הימנים צעקו: ״הסתה״. נכון, זה הסתה. ומי שהניף את הגיליוטינה מקרטון הזו, צריך להיענש. אבל כאשר כרזות דומות ואף קשות הרבה יותר משותפות ע״י אותו ציבור תומכים. בהווה - על הנשיא ריבלין. בעבר - על יצחק רבין. שרי הליכוד טוענים כי זו לא הסתה. וכשהייתה הסתה קשה נגד ריבלין, נתניהו הסתייג בחצי חיוך מההסתה, והוסיף בצחוק קל של נזיפה בילד: ״מותר לבקר״.

הדבר הזה יוביל את מדינת ישראל לאבדון. מחריבה יהיה בנימין נתניהו. מדינת ישראל הנוכחית לא תגיע ל-100 שנה כמו חזון נתניהו, גם לא 80 שנה כמו החשמונאים, אולי, מקסימום - 70 שנה. וכשזה יקרה, תומכיו הנלהבים של נתניהו יצטרכו לשנן: מביבי ״מלך ישראל״ לביבי ״מחרב ישראל״. 

ימיו של אבו מאזן תמו

אבו מאזו (כיכר השוק)

ימיו של אבו מאזן תמו. 
הנשיא הפלסטיני בן ה-83, אשר מכהן כבר 12.5 שנים ברציפות כיו״ר הרשות הפלסטינית סיים, היום, את ימיו הפוליטיים.

בשנים האחרונות בציבור הפלסטיני חל מפנה. מדרכו של יאסר ערפאת, הם מרגישים מתוסכלים ומיואשים ופונים לחמאס. נדמה היה כי מחמוד עבאס הקשיש, מנסה להישאר בשלטון רק כדי לחתום את המסע אשר התחיל אותו מורו ורבו, יאסר ערפאת, אי שם בשנת 1993 עם יצחק רבין.

שלשום, שישי, ה-22.12.2017, מחמוד עבאס הצהיר כי הוא לא יסכים לאף תכנית אמריקאית.

המקום שבו אמר מחמוד עבאס את דבריו מעניינים. בביקור אצל נשיא צרפת עמנואל מקרון. יש לי תחושה כי מקרון מנסה להחזיר את צרפת להיות שחקן מרכזי בקהילה הבינלאומית בכל הכוח ובונה על כך כי הוא יהיה המתווך בחדש במו״מ בין ישראל לפלסטינים, במקום האמריקאים וטראמפ. אם כך יהיה, זו מכה כבדה עבור נתניהו שכן מקרון הרבה פחות פרו-ישראלי מטראמפ, ואף פרו-פלסטיני כמו רוב קודמיו בתפקיד, ומהדיל האולטימטיבי של טראמפ נתניהו ועבאס ילכו ל״טראש דיל״ של מקרון. ״הדיל״ הנחות מכולם.

במידה ומקרון ייצא במסע״ת בו הוא מתיימר להיות המתווך החדש בין ישראל לפלסטינים, הפלסטינים ייקחו את המתנה בכל הכוח. מי שיהיה במלכוד הוא נתניהו שלא רוצה להסתכן ביחסים רעים עם צרפת, וכמובן מעדיף את טראמפ ולא רוצה כלל וכלל את צרפת כמתווכת.

רבותיי, הקרב על שני יורשים מתחיל.

הראשון:
הקרב על כסא הנשיא הפלסטיני: אני משער כי עקב מצבו הרפואי ההולך ומחמיר של עבאס שרק לאחרונה נזקק לאשפוז, וגם מצבו הפוליטי מבית הוא יאלץ לפרוש תוך שנה מהיום. כלומר, עד דצמבר 2018.

השני:
הקרב על כסא המתווך: מתחיל גם הוא. טראמפ הסתכן באיום על הפלסטינים ומחמוד עבאס לא פחד ממנו כלל, ואף צפצף עליו. טראמפ טעה. אבל הטעות הזו עשויה לעלות לו ביוקר. לו ולנתניהו ביוקר דוגמת הפסד ארה״ב כמתווכת בין ישראל לפלסטינים לטובת אופצייה הרבה פחות טובה. אלו האופציות: ניכר כי הרוסים והצרפתים חושקים בתפקיד זה. אבל יכול להיות, שגם הגרמנים פועלים מאחורי הקלעים על מנת להיות המתווכים, והם האופצייה הטובה ביותר לישראל אחרי טראמפ. 

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

מאורעות כסלו

ב-6 בדצמבר 2017, הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנאום מיוחד על הכרה בירושלים כבירת ישראל.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ברך ואף הגדיל לעשות והשווה את ההכרה בירושלים ע״י הנשיא טראמפ להצהרת בלפור (1917), הקמת המדינה (1948) ושחרור ירושלים (1967).
כמובן, מדובר במסע התחנפות, אבל אולי קצת התחנפות לבלונדיני היושב בבית הלבן לא תזיק לישראל, במיוחד לאחר היחסים המרים בין נתניהו לנשיא הקודם, שנוא נפשה של כל ממשלות ישראל בין השנים 2009-2017, ברק חוסיין אובמה.

בעולם הערבי אף הכריזו על ״3 ימים זעם״ (ובימים הרגילים, הם מאוד שקטים ולא זועמים...). הרשות הפלסטינית הצהירה כי ארצות הברית סיימה את תפקידה כמתווכת בין ישראל לפלסטינים. החמאס הכריז על איתיפאדה חדשה. ארדואן איים על ניתוק היחסים עם ישראל. גם מדינות אשר נחשבות לבעלות ברית של ארה״ב (מצרים ומדינות המפרץ ובראשן סעודיה) גינו את ההחלטה של טראמפ, אך באיפוק יתר. ירדן, שגם היא בעלת ברית של ארה״ב, יצאה מגדרה ותקפה מכל כוחה את ההחלטה. עיראק, מעין בעלת ברית צבאית של ארה״ב, גינתה גם היא את ההחלטה, בגינוי שהוא בין ריאד לעמאן. הגינוי היה תקיף יותר מריאד, אך קצת פחות תקיף מהגינוי אשר יצא מהארמון בעמאן. איראן, סוריה ולבנון המשיכו בשלהן וגינו בחריפות את ההחלטה. מדינות צפון אפריקה, גינו גם הן את ההחלטה, באופן שהוא בין עמאן לטהרן.

מדינות אירופה ובראשן צרפת, הוכיחו שוב את היותן הצבועות התמידיות. צרפת הייתה המדינה האירופאית היחידה שגינתה באופן מובהק את החלטת טראמפ ושרת החוץ של האיחוד האירופאי, פדריקה מוגריני גינתה גם היא את ההחלטה בתוקף ״החוק הבינלאומי״. כמו כן, האיחוד האירופי לא גינה את ההחלטה באופן רשמי, עקב התנגדות של הונגריה וצ׳כיה לגינוי. צ׳כיה אף גיבתה את המהלך והצהירה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל.

האו״ם אמנם גם הוא לא גינה את ההחלטה באופן רשמי, אך מזכ״ל האו״ם גוטראש הסתייג מההחלטה בטענות דומות של אלו של מוגריני ומועצת האו״ם כינסה דיון דחוף על מנת לדון בהחלטה. בדיון זה, או שנפלטה או שנאמרה בכוונה, אמירה ע״י שגרירת ארה״ב באו״ם, ניקי היילי כי תגובת הפלסטינים מוכיחה כי אינם פרטנר.

עכשיו, נפסיק להתחשב בתגובות להצהרות. מה היה כאן? האם לא ידוע לאזרחי ישראל כי ירושלים היא בירת מדינת ישראל גם דה יורה וגם דה פקטו? רוב מוסדות השלטון ממוקמים בירושלים, כולל בית הנשיא ומשרד ראש הממשלה.

טראמפ בחר להכיר באמת - ירושלים בירת ישראל. הגינויים וההסתייגויות מצד רוב מדינות העולם, היו גינויים שקרניים. גינויים, אשר ידעו כי הם מבוססים על שקר. על מציאות שקרית.

ב-29 בנובמבר 1947, התקבלה באו״ם תכנית החלוקה לפיה תוקם מדינה יהודית ומדינה פלסטינית בארץ ישראל. ירושלים, באותה תכנית הייתה אמורה להיות עיר בינלאומית. כלומר, כוחות האו״ם ישלטו בירושלים.

כאמור, הציונים ובראשם דוד בן גוריון ז״ל קיבלו את ההחלטה, ואלו הפלסטינים דחו אותה ואף פתחו במלחמה, אשר כונתה לימים, בישראל, ״מלחמת העצמאות״.

ההחלטה לא התקבלה, אין לה שום תוקף. גם ע״פ החלטה זו היא אמורה הייתה שלא להיות פלסטינית. אז מדוע, רוב מנהיגי העולם בוחרים שלחיות בשקר. הם יודעים שזה שקר. אזרחיהם, הזועמים, יודעים כי זה שקר. הם שקרנים. 

יום ראשון, 3 בדצמבר 2017

החבל סביב צווארו של נתניהו מוכן לתלייה - זה עניין של זמן

נתניהו וביטן (מעריב)

אני מודה, לא תיארתי לעצמי ש״צעדת הבושה״ אמש תוביל למבול של מרידות קואליציוניות של הרגע האחרון שמאיימות יותר מתמיד על קואליציית הימין.

זה קרה כאשר כמה פוליטיקאים ממפלגת ״כולנו״ הודיעו כי התנגדו לחוק ההמלצות של ח״כ דודו אמסלם. כך גם חברי כנסת לא מעטים ממפלגת ״הליכוד״, השלטת.

בבוקר, זומן יו״ר הקואליציה דוד ביטן בחשד לשוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים בעת תפקידו כבכיר בעיריית ראשון לציון.

נתניהו מיהר לעשות מהלך פוליטי מבריק, הוא הודיע כי הוא מבקש שחוק ההמלצות לא יחול עליו, ומיד יוזם החוק, ח״כ אמסלם תקף אותו על הבקשה. לא מן הנמנע כי האמירה של אמסלם, התבקשה ע״י אותו נתניהו על מנת להציגו כמתון, שמבקש רק להרגיע את הרוחות, לעומת אמסלם המתלהם שמבקש רק להקצין ולהגביר את הלהבות.

זמנה של הממשלה קצוב, אני נותן לה 30 ימים החל מהיום, ה-3 בדצמבר 2017, לשרוד. אני חושב כי לאור כל המרד הקואליציוני של היממה האחרונה, נתניהו עשוי להכריז על בחירות לכנסת ה-21, שיערכו במרץ-אפריל 2018, וירוץ בתדמית של המתון, אשר התקשורת רודפת, ומנסה להגן על הליכוד מפני אמסלם וביטן הקיצוניים.

הוא יכול ללכת מאוד רחוק, עד כדי כך שידחוק בגלוי במתפקדי הליכוד שלא להצביע לאמסלם וביטן ובכך להביא לכך שלא יבחרו לכנסת ה-21, על מנת, שוב, להציג את עצמו כאיש שמנסה להציל את הליכוד מפניהם. האם הם יסכימו להשפיל את עצמם תמורת מילה טובה של האדון? לא בטוח. 

יום שני, 27 בנובמבר 2017

רוצים לראות שבוע מסויט לנתניהו מבחינה פוליטית - תסתכלו על השבוע שעבר.


נתניהו וחוטובלי. (צילום: אלכס קולומויסקי) 
אם אתם רוצים לראו שבוע מסויט לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אין צורך להסתכל בארכיון הרחוק. אפשר להציץ לשבוע החולף. 


בשני שמות - ציפי ויעקב.

ציפי חוטובלי ויעקב ליצמן.

זה התחיל ביום חמישי, ה-23.11.2017, אולי גם כדאי לשנן את המושג ״חמישי השחור״ מבחינת נתניהו. 

ציפי חוטובלי בראיון לערוץ טלוויזיה ישראל באנגלית משתלחת ביהדות ארה״ב: ״החיים שלהם נוחים״ היא הצהירה באמירה מתנשאת. ״הם לא מתגייסים לצבא להילחם בעיראק או באפגניסטן״ היא הוסיפה בתור אשה שלא הייתה כלל בצבא. היא הוסיפה עוד אמירה מגעילה: ״הם בכלל לא רוצים להגיע לכותל״. 

לפי מקורבי נתניהו, הוא זעם ונזף בה. הוא עצמו הצהיר כי הוא מגנה את האמירה והוסיף כי ״יחסי ישראל עם יהדות ארה״ב חשובים לו״. 

עבור חוטובלי זה כבר היה קצת מאוחר, רק כעבור כמה שעות מאז פרסום הראיון היא התנצלה על הדברים שלדבריה הוצאו מהקשרם. לפני כן, נשמעו קריאות של יהדות ארה״ב לפטר אותה.

אני באופן אישי סבור כי אכן יש לפטרה על מנת להחזיר את האמון בין יהדות ארה״ב לישראל. הערכתי את עבודתה כסגנית השר, ובפועל שרת החוץ מאוד. למרות שלרוב לא הסכמתי עם דבריה, הערכתי את פועלה. זאת, משום שניכר כי היא אישה חרוצה. אבל כל אלה לא יכולים לתקן את העובדה שדרדור יחסי יהדות ארה״ב-ישראל לנקודת שפל כבירה רשום על שמה, על שם שר החוץ וראש הממשלה נתניהו ועל הממשלה בכלל.

במקביל, נערכו מאמצים כבירים להגיע לפשרה בעניין העבודות ברכבת, אך כל המגעים בין הליכוד לחרדים הגיעו למבוי סתום. בבוקר יום שישי, ה-24.11.17, אולי כמעט ה-Black Friday of Netanyahu, שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע כי יתפטר ביום ראשון, ה-26.11.17.

מאז נתניהו עשה מאמצים על מנת להשאיר את יהדות התורה בקואליציה ולא לגרור את מדינת ישראל לבחירות נוספות בפברואר 2018. המאמצים של נתניהו הצליחו בין השאר בגלל אי הרצון של המפלגות החרדיות לפרוש מהקואליציה. ובכך, נמנע ה-Black Friday of Netanyahu.

התפטרות ליצמן - מחאה בלבד

יעקב ליצמן. (נלקח מאתר הכנסת)




לאלה אשר חוששים לנפול ממשלת הימין-החרדית בראשות נתניהו המכונה גם בשמה הרשמי, ממשלת ישראל ה-34, אין סיבה של ממש לדאגות. לכל הפחות כעת.

התפטרותו של ליצמן נבעה מצעד מחאתי בלבד, וגם הצעד הזה, נבע מדרישת רבו של ליצמן. יש האומרים כי ליצמן כלל לא רצה להתפטר.

אפשר להבין זאת. החרדים רוצים בהמשך כהונת הקואליציה עד תומה - נובמבר 2019.

בקואליציה זו תקציב הישיבות הוא סכום אדיר של כ-1.2 מיליארד דולר (!) בקואליציה זו, הליכוד תלויה בהם מאוד, יותר מכל ממשלות ישראל.

עובדה, כי נתניהו לא פוצץ על כל העסק כמו בדצמבר 2014, אז עם לבני ולפיד, כאשר פיטר אותם. הוא אמר לליצמן במילים פשוטות: לא אכפת לי ממך - אכפת לי מהמפלגה שלך.

אם ליצמן יהיה שר הבריאות או לא. זה לא מעניין את נתניהו. הוא רק רוצה שיהדות התורה וש״ס יישארו בקואליציה, על מנת להבטיח את המשך שלטונו.


יום שני, 23 באוקטובר 2017

חמוץ לך?

הכל בסדר, ״טודו בום״. נתניהו בדרום תל אביב, אוגוסט 2017


נפתח היום המושב הרביעי של הכנסת ה-20, אשר כונה גם ״מושב החורף״, בירושלים.
נתניהו, נאם נאום, אשר כונה ״נאום החמוצים״, אבל קודם לכן, נאם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין באותה ישיבה. הוא דיבר על חוסר הממלכתיות בחברה הישראלית, על הפלגנות וכמובן גם תקף במרומז את רה״מ נתניהו, האיש הפלגני ביותר בחברה הישראלית. האיש שאמור לאחד, ובמקום לאחד הוא ממשיך להסית בהסתה פרועה נגד חילונים, ערבים, דרוזים, צ׳רקסים, בדואים ושמאלנים. הוא ממשיך להביא טיעונים חסרי שחר להצלחת ממשלתו. בנאומו, נתניהו תקף את ה״חמיצות״ של האופוזיציה הישראלית. ״גם מקטרים וגם טסים״. הוא טען שישראל נמצאת בצמיחה אדירה. שירושלים, ״בירתנו הנצחית״, נמצאת במצב הטוב ביותר שלה בהיסטוריה.
הוא שכח לציין, שירושלים, בירת מדינת ישראל היא העיר הענייה ביותר בישראל.
איפה היה דבר כזה? בירת מדינה, ומדינה חזקה ועשירה, ו״בצמיחה כבירה״ לדברי נתניהו, היא העיר הענייה ביותר באותה מדינה.

אבל, אפילו שירושלים היא העיר הענייה ביותר בישראל. יש בה הרבה חרדים וערבים אשר נחשבים למגזרים לא עשירים בלשון המעטה ומייצגים נתח משמעותי מאוד ממנה. ירושלים מייצגת פילוג, ירושלים מייצגת שנאה בין דתות. ירושלים היא העיר הקדושה בעולם. אין עוד מקומות בעולם אשר הם קדושים לשלושת הדתות המרכזיות - יהדות, נצרות ואסלאם. אך התיירות בעיר הגיעה בשנת השיא של התיירות הנכנסת לישראל, 2016 לכ-3 מיליון תיירים. ירושלים אמנם עדיין העיר הכי מתויירת בישראל, בפער של כ-300 אלף תיירים מתל אביב-יפו בשנה, אך עדיין בהתחשב לעובדה כי ירושלים היא העיר הקדושה בעולם, זהו כישלון מוחלט של התיירות הישראלית, שבכלל לא משגשגת ומגיעה לכ-3.2 מיליון תיירים בשנת 2016.

אחרי נתניהו נאם ראש האופוזיציה, ח״כ יצחק הרצוג, אשר היה בנאומו המרכזי הראשון מאז הפסיד את ראשות מפלגת העבודה בתבוסה למועמד האלמוני יחסית אבי גבאי בכנסת. מיד כשהחל לנאום, רוב כמעט מוחלט של חברי הכנסת מהקואליציה וכמעט כל השרים, למעט רה״מ בנימין נתניהו, השר אקוניס ושר נוסף, כמו כן גם אביגדור ליברמן שנכנס למליאה מאוחר יותר, החרימו את נאומו של הרצוג. בכזו חוסר ממלכתיות שעליה דיבר ריבלין לפני כן.

הרצוג נשא את נאומו, לטעמי, הטוב ביותר בהיסטוריה שלו. נאום תקיף, חזק, מול בנימין נתניהו אשר נצפה מלגלג עם מילות ״וואו״ וצחקוקים עזים לאורך כל נאומו, בתוספת הליכה לקצה המליאה על מנת לקבל התייעצות מיועציו.

האופוזיציה בישראל מפולגת מתמיד, הקרב על הבכורה בין יש עתיד למחנ״צ ניכר מתמיד. חוסר השיתוף פעולה בין לפיד להרצוג ניכר. האי הזדהות על עמדה משותפת בין ח״כים של המחנ״צ לח״כים מיש עתיד, ח״כים ממרצ וח״כים מהרשימה המשותפת ניכר. מצד אחד, מפלגת ״יש עתיד״. מפלגה שהתחילה את דרכה ב-2012 כמפלגת מרכז עם נטיית שמאלה, הפכה למפלגת מרכז עם נטייה ימינה באופן ברור ואף ימנית. יש את ״המחנה הציוני״, שילוב של מפלגת העבודה השמאל-מרכז עם מפלגת התנועה של ציפי לבני המשתייכת למרכז הפוליטי. מפלגת אחדות בין שתי המפלגות, אשר מחזיקה מעמד, אך ספק אם תמשיך להיות יחדיו בבחירות לכנסת ה-21, עם מינוי אבי גבאי ליו״ר העבודה. יש את מרצ, אשר רק בשבוע שעבר יו״ר המפלגה, זהבה גלאון הודיעה על התפטרותה מהכנסת בשביל להתמקד בשיטת הפריימריז הפתוחים. למי שלא הבין את השיטה, היא כזו. הפריימריז הקלאסי, הוא בחירות בתוך המפלגה, כאשר רק המתפקדים של המפלגה יכולים להצביע בפריימריז. שיטת הפריימריז הפתוחים, דוגלת בכך שכל אזרח ישראלי, בעל זכות הצבעה, יוכל להצביע בפריימריז הללו וכמובן יש את מפלגת הרשימה המשותפת, אשר נחשבת כמפלגה ערבית קומוניסטית, לא ציונית, שספק אם תשב בממשלה בראשות המחנ״צ ונתקפת גם ע״י המחנ״צ, ע״י יש עתיד וכמובן ע״י הימין.

אני לא חושב שאפשר להשיג הרבה מטרות כאופוזיציה, אם אופוזיציה כל כך מפולגת שכזו. על הרצוג, כנראה בזמנו האחרון כיו״ר האופוזיציה (הרצוג צפוי להישאר כיו״ר האופוזיציה עד נובמבר 2019, וזאת בתנאי כי הממשלה ה-34 תחזיק את סוף כהונתה, אלא אם כן, יוחלף בבחירות בתוך מפלגתו) להשתדל הרבה יותר, לא רק בנאומיו, אלא גם במעשיו. אופוזיציה אמיתית היא לא רק דיבורים, היא גם מעשים.

יום רביעי, 18 באוקטובר 2017

החמאס הפסיק לשלוט בעזה, נתניהו ממשיך לתרץ

החתימה על הסכם הפיוס הפנים-פלשתיני. 13.10.17, קהיר.


ביום שישי האחרון, ה-13 באוקטובר 2017, בקהיר בירת מצרים, נחתם הסכם פיוס היסטורי בין הרשות הפלשתינית, הפת״ח, לבין החמאס. במסגרת ההסכם, החמאס חזר לממשלת האחדות הפלסטינית, ורצועת עזה תוחזר לשליטה צבאית ואזרחית מלאה של הרשות הפלשתינית. זאת, לראשונה מאז 2007.

זהו הסכם טוב לישראל. החמאס לא שולט יותר על גרגיר אדמה. לא על רצועת עזה ולא על שום מקום אחר. האכזבה הישראלית באה מכך שהחמאס לא מוותר על שאיפותיו המדיניות ועל נשקו. דברים, שלא רק שלא נחתמו, אלא לא הועלו בכלל במו״מ. אך בכל זאת, עדיף ההסכם הזה מכלום.

נתניהו, כאיש שלא רוצה מו״מ ככל הנראה, ושנפתלי בנט נושף בעורפו יחד עם המתנחלים, הגיב בהחלטה חריפה כנגד הרש״פ. אי חידוש המו״מ עם הרש״פ כל עוד החמאס הוא חלק ממנה. הטענה היא: בגלל שהממשלה הפלשתינית מורכבת בין השאר מהחמאס, אי אפשר לעשות איתה מו״מ, משום שאסור לעשות מו״מ עם ארגון טרור.

ולעשות מו״מ עם ארגון טרור, בעצם, אותו ארגון טרור שבדיוק נגדו נתניהו מתלונן, ולשחרר בשבילו 1,027 מחבלים, מעל 200 מתוכם נשפטו בישראל למאסר עולם, אם לא למאסרי עולם, זה כן בסדר?

אבל נניח את זה רגע בצד,
נניח שהחמאס היה פורק את נשקו ומוותר על שאיפותיו הלאומניות הרדיקליות. נתניהו שוב היה מתרץ את אי התייצבותו למו״מ מול הרש״פ בגלל ״עברו המפוקפק״.

נתניהו לא רוצה שלום. וגם אם היה רוצה, יש לו את נפתלי בנט ועוד עשרות אם לא מאות אלפי קיצונים ממחנו, אשר נושפים בעורפו וצועקים ״לא רוצים שלום, רוצים אלאור!״.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והשר נפתלי בנט
עד שממשלת ישראל ה-34 הקיצונית לא תיפול ותוחלף בממשלה מתונה הרבה יותר, אשר שואפת להגיע להסכם שלום, לא יהיה הסכם שלום או בכלל דבר שהוא קרוב ל״מו״מ מתקדם״. וזה לא משנה אם הנשיא בבית הלבן הוא דונלד טראמפ הפרו-ישראלי ואיש העסקאות או ברק אובמה הפרו... הפרו-טיפשות אשר במהלך 8 שנים לחץ באגרסיביות על ישראל להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים. וזה, כאמור, לא צלח לא. 

יום שבת, 23 בספטמבר 2017

סקירת המחצית הראשונה של עצרת האו״ם: טראמפ תוקף, נתניהו משבח, רוחאני מזהיר ועבאס כהרגלו

נתניהו וטראמפ בפגישתם בניו יורק. 18.09.17

עצרת האו״ם השנתית בניו יורק עוד לא הגיע לסיומה ותימשך עד יום שני הקרוב, אך כבר כעת אפשר לסכם לאחר שכל הנאומים החשובים (מבחינת ישראל) כבר תמו. מי מהמנהיגים החשובים נאמו כבר? נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נשיא הפדרציה הרוסית ולדימיר פוטין, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא איראן חסן רוחאני, נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי ונשיא הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו מאזן).

אבל, לפני סיקור כל הנאומים, כדאי לחזור לפגישות האישיות בין המנהיגים בניו יורק. ביום שני, ה-18 בספטמבר 2017, יום לפני פתיחת העצרת, נפגש רה״מ נתניהו עם הנשיא טראמפ במלון פלאזה בניו יורק לאחר ביקור מדיני ארוך בדרום אמריקה (אותו כינה נתניהו ״הטרק המדיני״). כבר בביקורו של נתניהו בדרום אמריקה היה ברור במה תעסוק פגישתו עם טראמפ וכרגיל העצרת באו״ם כמו כל שנה - איראן! נתניהו הרבה לתקוף את איראן בהזדמנויות שונות וזאת הייתה ההכנה למה שנתניהו ירצה להצהיר בפגישתו עם טראמפ ולדחוף הצידה את המו״מ עם הפלשתינים. אך, טראמפ לא נתן לנתניהו לפתוח את הפגישה באיראן ופתח את פגישתו דווקא בהצהרה על הנושא הישראלי-פלשתיני. ראו על פניו של נתניהו, שהוא לא היה ערוך לכך ושהוא בכלל התכונן לדבר על דבר אחר, לפחות בהצהרות. מאוחר יותר נפגש נתניהו לראשונה לפגישה פומבית עם נשיא מצרים, עבד אל פתאח א-סיסי, לפגישה שכצפוי דובר בה בעיקר על הנושא הישראלי-פלשתיני ועל הנושא הפנים פלשתיני בין הפת״ח לחמאס. אך, מצד נתניהו אני מניח שפגישה זו נועדה לחזק את קשרי ישראל-מצרים, במיוחד לאחר הפגיעה שספגו בשנת 2012, עם עליית האחים המוסלמים לשלטון.

ביום הנאומים המסרים היו הרבה יותר תקיפים. את הנאומים החשובים (שוב, מהזווית הישראלית) פתח נשיא ארה״ב דונלד טראמפ שתקף את איראן ואיים להשמיד, לא פחות, את צפון קוריאה בנאומו התקיף ביותר נגד המשטר הצפון קוריאני. כמה שעות לאחר מכן, עלה נתניהו לנאום, שבח את הישיגיה של ישראל ואת תרומתה לעולם וכן את נאומו התקיף של טראמפ. נתניהו, בנאום קצר יחסית באו״ם (20 דק׳ בלבד. לשם השוואה, נאומו באו״ם בשנה שעברה לקח יותר מ-40 דק׳!), תקף את איראן ואת מנהיגה הגדול חמינאי, אותו כינה ״דיקטטור״ ופנה לעם האירני, בהצהרה כי הם אינם אויבי ישראל ורמז שהוא פועל להפלת המשטר האירני.

זמן קצר לאחר נאומו של נתניהו, נפגש טראמפ עם נשיא הרש״פ, מחמוד עבאס בניו יורק. בפגישתם הם דנו כמובן על הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

כמו כן, לפני נאום נתניהו, נאם הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין בו שתק לחלוטין על אמירותיו של טראמפ כנגד איראן.

יום למחרת, נאם נשיא איראן חסן רוחאני. רוחאני, הלבוש בגלימה הדתית-שיעית, תקף את דונלד טראמפ על דבריו כנגד איראן והסכם הגרעין והזהיר כי פעולה שכזאת תביא לצעד נחרץ מצד איראן.

באותו יום, נאם הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס, בתקיפות כנגד ישראל כפי שלא נשמע הרבה זמן וקרא לגרש את ״הכיבוש הישראלי בפלשתין״.

עצרת האו״ם הזאת, הייתה יחסית אוהדת לישראל. נשיא אמריקני אשר אומר את מה שנתניהו לא חושב להגיד לעולם, וזאת בניגוד מוחלט לנשיא הקודם אובמה, הנשיא האיראני לא הרבה לתקוף את ישראל וחוץ מהנשיא עבאס, הרבה תוקפים לישראל לא היו.

יום רביעי, 20 בספטמבר 2017

רוחאני מצטייר כמתון, לעומת טראמפ שמצטייר כמשוגע

נשיא איראן, חסן רוחאני

נשיא איראן, חסן רוחאני, עושה את עבודתו הדיפלומטית בשליחות איראן לעולם. רוחאני נבחר לראשונה לנשיאות איראן מטעם המפלגה המתונה של איראן, נגד מחמוד אחמדיניג׳ד ב-2013, ונבחר רק לאחרונה מטעם אותה מפלגה לקדנציה שנייה בתפקידו. רוחאני מצטייר כעת, כמנהיג מתון לעומת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. רוחאני מזהיר את טראמפ על פרישה מהסכם הגרעין, ולזווית האירופאית לפחות, ניכר כי הוא המנהיג המתון בתמונה וטראמפ המנהיג המשוגע. לכן, דווקא העימות המדיני אשר התחדש מאז נבחר טראמפ לתפקידו בין ארה״ב לאיראן, רק חיזק את העמדה האירופאית שהסכם הגרעין הוא טוב.
טראמפ גם לא באמת הציג טענות מנומקות. עם כל הכבוד, להגיד ״הסכם הגרעין הוא בושה לארה״ב״, זאת לא עמדה מנומקת, זו הצהרה.
טראמפ כושל בהסברה, הוא גם לא חושב, לעומת נתניהו, שהסברה לעולם למה הסכם הגרעין לא טוב היא חשובה.
נניח, כאשר טראמפ יצטרך בקרוב, לנאום בפני הקונגרס הוא אומר: ״איראן לא עומדת בהסכמים אשר נחתמו עמה״.
טראמפ מצהיר על פרישה באופן מיידי מההסכם.
אבל, ברגע זה ההסכם לא מבוטל. ישנן עוד מדינות שצריך לשכנע כדי שההסכם יבוטל לחלוטין. קוראים להן בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין.

נניח והוא יפנה לכל המדינות האחרות שחתומות על ההסכם:
רוסיה - רוסיה תומכת באופן מובהק באיראן והיא בעלת בריתה של איראן, הסיכוי שהרוסים יבטלו את חלקם בהסכם הגרעין שואף ל-0%.

סין - סין אמנם לא בעלת ברית של איראן, אך גם לא של ארצות הברית ותעדיף יחסי מסחר עם איראן מאשר ריצוי העמדה האמריקנית.

צרפת - צרפת מעוניינת בקשרי מסחר עם איראן ורק אמש, לאחר נאום טראמפ, נאם נשיא צרפת עמנואל מקרון ותקף את טראמפ בבוטות על דבריו נגד איראן.

גרמניה - גרמניה גם לא נראה לי שלא תרצה יחסי מסחר עם איראן, העובדה שהיא נחשבת למדינה יחסית ניטרלית בעולם תעזור לסיכוי שהיא תדחה את הבקשה האמריקנית. אך יחסיה המיוחדים עם ישראל והטובים עם ארצות הברית, אכן יכולים לסייע לעמדה האמריקנית-ישראלית נגד ההסכם.

בריטניה - בריטניה כמו כן, רוצה ביחסים עם איראן. אך כבעלת ברית של ארצות הברית, אני מניח כי היא המדינה בעלת הסיכוי הרב ביותר שתקבל את הבקשה האמריקנית ותפרוש מההסכם.





לסיכום, טראמפ צריך לשכנע והרבה. הוא כן צריך להסביר. יש לו הרבה כוח בעולם מבחינה דיפלומטית, מה שאין כל כך לנתניהו והוא צריך לנצל זאת בכל הכוח. בינתיים, בעניין ההסברה, מי היה מאמין, איראן מובילה על ארצות הברית בפער לא קטן. נאום רוחאני היום בעצרת האו״ם לעומת נאום טראמפ אמש על אותה במה, היא הוכחה מובהקת לזה. ״הסכם מביש״ לעומת ״חבל שטירונים פוליטיים יהרסו את הסכם הגרעין״. הצהרות מול טענות שקריות, אך בכל זאת טענות..



חג שמח לכל בית ישראל!

אותה גברת בשינוי אדרת. הרבה תשבוחות עצמיות, הרבה איראן אך בשונה מן הפעם הקודם אין אזכור לסכסוך הישראלי-פלשתיני

בנימין נתניהו בנאומו היום באו״ם, 19 בספטמבר 2017

אותה גברת בשינוי אדרת: הנושא אותו נושא, המסר הנו אותו מסר. איראן, איראן ושוב איראן. והגימיק חי וקיים. ישנו גימיק חדש=משפט בפרסית לעם האירני. זה היה נאומו של נתניהו.
נתניהו שבח הרבה בנאומו את ישראל ואת הקו המדיני שהוא מוביל, את הישיגיה של ישראל וגם את נאומו ״האמיץ״ של טראמפ, כמה שעות קודם לכן, על אותה במה, בו איים טראמפ להשמיד את צפון קוריאה וכינה את הסכם הגרעין ״בושה לארצות הברית״. נתניהו תקף שוב את האו״ם בחריפות ועוד. וכמובן, תקף את איראן, איך אפשר בלי. הוא התייחס להסכם הגרעין גם הוא ואמר כי יש לבטלו או לתקנו. הוא פנה לאייתולה של איראן חמינאי באיום וגם הגדיר את העם האירני ״לא איובים״. אך, כמעט אף אחד לא שם לב, כמו טראמפ, 0 אזכורים לסכסוך הישראלי-פלשתיני או למחמוד עבאס. אזכור לעולם הערבי, לנשיא מצרים א-סיסי עמו נפגש נתניהו יום קודם לכן. אבל 0 אזכורים לפלשתינים. או לחמאס. אם אינני טועה, גם 0 אזכורים לדאעש. כן יש אזכור לחיזבאללה בהקשר של איראן. אך יותר איראן מתמיד, פחות פלשתינים, פחות חמאס, פחות דאעש, פחות ג׳יאהד. קצת קשה לדעת למה נתניהו בשונה מנאומיו האחרונים באו״ם, לא התייחס כלל לסוגייה הפלשתינית וכך היה נראה גם בפגישתו עם טראמפ אמש בניו יורק, בה היה נראה מובך מעט כאשר טראמפ פתח בסוגייה הפלשתינית. את זה, ימים יגידו.

נאום טראמפ: לא פוליטיקלי-קורט, כן תקיפות
טראמפ בנאומו הראשון באו״ם. 19 בספטמבר 2017


נאומו הראשון של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ היום זכה לתשבוחות, בין השאר מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אך גם לא מעט ביקורות מצד נשיא צרפת, עמנואל מקרון שטען כי ״הסכם הגרעין טוב״ ונשיא טורקיה רג׳יפ טאיפ ארדואן אשר גינה את דבריו של טראמפ נגד איראן.
אז מה אמר טראמפ? טראמפ טען כי הסכם הגרעין רע והוא ״בושה לארצות הברית״. הוא אמר כי במידת הצורך, ארצות הברית תשמיד את צפון קוריאה והוסיף עוד שלל משפטים חריפים ומאיימים נגד איראן וצפון קוריאה, וכן תקף שוב את אסד על התקיפה הכימית באידליב לפני כמספר חודשים. הוא לא התייחס כלל לסין או לרוסיה. אגב.
אפשר להיות מתומכיו של טראמפ ואפשר להיות ממתנגדיו של טראמפ, נאומו של טראמפ הוא אמיץ ביותר. הוא מאיים בהשמדת צפון קוריאה, אמר שמנהיגה קים ג׳ונג און ״יצא למשימת התאבדות״, מתח ביקורת חריפה על הסכם הגרעין ועל אסד ויצא כמעט מכל הקונצנזוסים של המערב. במיוחד בנושא איראן, שם הרגיז לא מעט את צרפת, שנשיאה החדש, מקרון, תקף את טראמפ בבוטות יש לומר על דבריו. טראמפ גם לא הזכיר את נאט״ו או האיחוד האירופי וזה אומר משהו על יחסיו אליהם. רוסיה, אשר כמעט תמיד, אובמה היה יוצא כנגדה לא הייתה מוזכרת בנאומו של טראמפ, לא בהקשר האירני ולא בהקשר הסורי וגם זה אומר דבר או שניים על היחס של טראמפ לרוסיה. טראמפ האשים את איראן גם בטרור. טראמפ אדם שבאופן כללי הוא לא בקונצנזוס, אף פעם לא. לא מפתיע כי הוא נאם נאום שכזה. תוקפני. לא פוליטיקלי-קורטקט. מאיים והעיקר - אמריקה פירסט.

יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

לקראת נאום נתניהו בעצרת האו״ם - הנושא וחשיבות הנאום מבחינת נתניהו עצמו

נתניהו בנאומו האחרון בעצרת האו״ם, 22 בספטמבר 2016



הסכם הגרעין עבר, נחתם, לא הושלם. איראן, באה לעולם מתוך המהפכה האסלאמית במדינה נגד שלטון המלוכה של השאה.
שיהיה ברור לכולם, הסכם הגרעין לא עומד להתבטל. נתניהו יודע את זה. הוא לא מודה בכך, אך הוא יודע. טראמפ אמנם אומר ואני מאמין לו כי הוא חושב שהסכם הגרעין רע, אבל הוא לא יכול לבטל את ההסכם. בהסכם הגרעין, או בשמו האחר ״הסכם המעצמות״, חתומות עוד מספר מעצמות עולמיות כגון רוסיה, צרפת, בריטניה, גרמניה וסין. כך שהסכם הגרעין - לא יובטל.

אני מציע לנתניהו, להתמקד בדבר אחר גם במסיבות העיתונאים, גם אם יצטרך לבקר את דונלד טראמפ. מותר לו. להתמקד בניסיון האירני המתמשך להשתלט בעזרת קבוצות אתניות שיעיות במדינות ערביות כגון סוריה, לבנון ותימן, על מדינות אלו. בלבנון, זהו החיזבאללה אשר משרת בגלוי את איראן ונתמך על ידיה, צבאית, כלכלית ודיפלומטית. המורדים החות׳ים בתימן, אשר נתמכים ע״י איראן גם הם בגלוי, צבאית וכלכלית. וכמובן בסוריה, שם צבא איראן ממש פועל בכוחות עצמו בשטחיה ומסייע לבשאר אל-אסד, הרודן הסורי במלחמת האזרחים. אך, החות׳ים בתימן לא ממש מאיימים על ישראל, עקב המרחק. האיום, אשר נועד להיות איום ממשי על ישראל, הוא חיזבאללה בלבנון.

חיזבאללה אשר נוסד בשנת 1982, נתמך מהרגע הראשון ע״י איראן וכן, הוקם על ידה. במלחמת לבנון הראשונה, שבשנתה הוא קם, הוא לא ממש הספיק להראות את יכולותיו, כאשר הוא היה ארגון צעיר וחלש למדי. עם הנסיגה הישראלית מדרום לבנון בשנת 2000, חיזבאללה החל לצבור עוד כוח, השתלט על עוד שטחים בלבנון, שבפועל היא מדינה שמאז מלחמת האזרחים בה היא אנרכיה לא רשמית ומימיה הראשונים היא בסיס לארגוני טרור ערביים. במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, חיזבאללה אכן הראה את כוחו ונתן מאבק גדול לישראל, מאבק שלא ראתה כמותו מאז מלחמת יום הכיפורים בשנת 1972. עדיין חיזבאללה קיים, והוא חזק יותר ומאיים יותר, וכן, גם אוחז יותר בלבנון.

כעת, הצבא האירני, אשר תומך בצבא סוריה של אסד בסוריה, מפציץ יחד עם רוסיה את המורדים מכל עבר, מחסל אותם, הודף אותם ומתקדם. בחודשיים האחרונים, הוא נמצא יחסית מאוד קרוב לגבול סוריה-ישראל, דבר אשר יוצר כמעט רצף יבשתי. איראן-עיראק-סוריה-לבנון. בזה, נתניהו ייתמקד, כמו שהוא התמקד על הגרעין האירני במשך יותר משש שנים שלמות. זה מסוכן לישראל. חובת ישראל לגרום לגירוש או לכל הפחות לנסיגת איראן למרחק הביטחוני טוב לישראל מהגבול. זאת, לאחר פגישה שהייתה כולה כישלון, בין נתניהו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בסוצ׳י שברוסיה, בחודש שעבר. שבה, לא הושג שום כלום על הזזת איראן מעמדתה הנוכחית ליד הגבול הישראלי-סורי, שעשוי להפוך עוד מעט לגבול ישראלי-איראני.

הצבא האיראני בסוריה

בנימין נתניהו, ייצטרך לתת הצגה מהלכת בנאום הזה כדי להשלים את היותו הכוכב הישראלי של האו״ם, ככל הנראה. לא ברור מה יעלה בגורל החקירות בעניינו, אם יחזיק עד ספטמבר 2018 או אולי אפילו עד ספטמבר 2019 ויספיק לתת עוד שני נאומים באו״ם עד הבחירות הבאות בנובמבר 2019.
ניכר, כי ישנן התפתחויות בחקירות נתניהו ולכן הסיכוי להעמידו לדין הולך וגובר וכך גם הסיכוי לסיום תפקידו בקרוב. בכל מקרה, כל אחד צריך להודות: נתניהו הוא הנואם הישראלי באו״ם המוצלח ביותר בהיסטוריה. וכן, הוא אפילו הצליח לעקוף את חיים הרצוג ונואמים טובים אחרים. אמנם ללא רגש, בנאומיו קרי הרוח. הלא סוחפים בצורה אישית. וכאשר אם הם סוחפים אז הם מלהיבים רק חצי מהמפה הפוליטית בישראל, אם בכלל. נאומיו מדוייקים, חדים, מעבירים מסר. טובים.
נתניהו בכנס התמיכה של הליכוד בו. אוגוסט 2017

יום שני, 11 בספטמבר 2017

מה שנמצא בפוליטיקה לא נשאר רק בפוליטיקה!

האב, האם והילד. בנימין, שרה ויאיר נתניהו.


מאז יום שישי ועד אתמול בערב התחוללה בישראל סערה גדולה על הפוסט האנטישמי שהעלה יאיר נתניהו ביום שישי האחרון בדרך הפייסבוק שלו, Yair Hun, ובו מוצגת קריקטורה בה מופיעים גורג׳ סורוס, אשר מחזיק בחקת דייג, אשר אוחזת בכדור הארץ (רבים בטח שמעו מנאו-נאצים ומאנטישמים אחרים את המשפט ״היהודים שולטים בעולם״, זה מזכיר את המשפט). חייזר שאינני יודע מה הוא קשור, אדם עם גלימה שחורה (די דומה לדמות ״גרגמל״ מהסרט והסדרה ״הדרדסים״ המפורסמת) ואף ארוך מאוד (סממן אנטישמי). אהוד ברק האוחז בחקה ובה ניתן לראות שטר דולר אמריקני. אלדד יניב האחוז בחקה ולא ניתן לראות עקב הרזולוציה הנמוכה של הקריקטורה במה אוחזת חקתו ומני נפתלי אשר אוחז גם הוא בחקה ובה ניתן לראות חמגשית. רבים, כולל אני, ביקרו בחריפות את פוסט זה ואמש, נאלץ נתניהו הבן למחוק את הפוסט.
התנהגותו של נתניהו הבן, מבחילה, אנטישמית, ועוד שלל דימויים רעים עליו. אך התנהגותו ידועה. הוא חי על חשבון משלם המיסים, עושה אצבע משולשת לעוד אישה אשר ממנת אותו וכמובן הוא בפחד מובן, הוא חושש מאוד שאם נתניהו ייפול - הוא יאלץ לחיות על חשבון משפחתו (כמובן שיורש העצר לא עובד), בקיסריה ללא מימון של משלם המיסים. אבוי!
מה שמחליא עוד יותר היא התנהגותו של ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, אביו של יאיר כאמור, ששתק, פשוט שתק ועד היום שותק על זה, וכשנשאל על זה בישיבת הממשלה ביום ראשון, שעות לפני המראתו לביקור מדיני בדרום אמריקה, הוא סרב להשיב באומרו: ״זו לא מסיבת עיתונאים פה!״ לעיתונאית השואלת. בנוסף, התגלה עוד דבר חשוב וגדול, בנו של פרופ׳ בנציון נתניהו ז״ל הרוויזיוניסט, אחיו של סא״ל יהונתן (יוני) נתניהו ז״ל, מפקד סיירת מטכ״ל אשר נהרג במבצע אנטבה. לא יודע לחנך! להפך, הוא יודע לחנך להסתה!
כמו שאומרים: מה שנמצא בפוליטיקה לא נשאר רק בפוליטיקה!

יום שבת, 9 בספטמבר 2017

צפון קוריאה: פרופיל


שם: צפון קוריאה.
שם מלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה.
תאריך הקמה: 15.8.1945 מתוך האימפריה היפנית.
שפה רשמית: קוראנית.
עיר בירה: פיונגיאנג.
סוג משטר: טוטליטריזם.
ראש מדינה: קים ג׳ונג און.
שטח: 120,538 קמ״ר.
אוכלוסייה: 25,115,311.
אוכלוסייה לפי גילאים: 
0-14: 20.97%
15-24: 15.88%
25-54: 44.22%
55-64: 9.17%
65+: 9.74%
תמ״ג: 40,000,000$ (מקום 114 בעולם).
תמ״ג לנפש: 1,593$
מטבע: וון צפון קוריאני

על צפון קוריאה, חקירות נתניהו ועל ישראל וחו״ל

שליט צפון קוריאה, קים ג׳ונג און.
צפון קוריאה, עם מניע לא ידוע, מנסה להתגרות בחזקים, בעולם המערבי השאננן, בדמוקרטיה, בזכויות האדם ובאו״ם. היא לא מתחשבת כלל בסנקציות הבינ״ל וניכר כי למרות הרעב והעוני הגדול במדינה זו, הממשל הצפון קוריאני מצליח לשטוף את מוחם של התושבים עד כה. אולי זאת לא שטיפת מוח, זוהי הצגה לעולם בלבד הבאה מהרתעה של הממשל כנגד אזרחיו באמצעות הוצאות להורג שהן שכיחות מאוד במדינה ומחנות עבודה קשים. אין כל ספק כי צפון קוריאה היא איום על העולם המערבי. היא בעלת יכולות גרעיניות גבוהות ורק לאחרונה עשתה ניסוי מוצלח בפצצת מימן. מלחמה שנייה בחצי האי הקוראני תגיע. זה רק עניין של זמן...

חקירות נתניהו
לא ייתכן שכל קרוביו של ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, יהיו שקועים תחת חקירה, חלקם אף מונו לעדי מדינה, ורק נתניהו - לא ידע. נתניהו צריך לשים בהקדם את המפתחות על השולחן ולהכריז על התפטרותו.

אירופה וישראל - הבדלי תרבות של שנות אור

לפני כחודש ביקרתי בצרפת, גרמניה שוויץ וצפון איטליה. באירופה כולה, ובמיוחד בגרמניה ושוויץ, היה סדר מופתי. הכל מתוקתק. אין צפירות, קללות בכבישים. האנשים נראים מאושרים. אין שירים של סטטיק ובאל אל, של אייל גולן, עומר אדם ומשה פרץ בווליום 100. אין בכלל שירים בקולי קולות. האוכל טוב והאמת די נמאס כבר מחומוס, חומוס ועוד קצת פלאפל. הנימוסים בשמיים, האוכל בשמיים, נהגי המוניות לא חופרים.

אבל כולם צריכים לשנן את המשפט החדש הבא, כי מי שלא אומר אותו הוא בוגד, הוא איננו פטריוט ישראלי - אך אין כמו בארץ

יום שלישי, 1 באוגוסט 2017

הכרעת הערעור בעניין עזריה

עזריה באמצע יחד עם אביו, אמו וח"כ לשעבר שרון גל
היום שבו נקבע יום הכרעת הדין בערעורו של אלאור עזריה על העונש שקיבל מביה"ד הצבאי - כ-18 חודשי מאסר בפועל על הריגת מחבל מנוטרל, הוא יום סמלי מאוד.
יום וחצי לפני ט' באב, היום שבו נחרב בית המקדש בעקבות שנאת החינם. למה שנאת חינם? משום שבשבוע הזה, האשימו את שופטי הערעור ב"שמאלנות", את הממשלה הימנית בתולדות ישראל ב"בוגדנות" ואת הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל בכך שהוא אינו משדר "חיילות" ושהוא "עלוב נפש ושמן כפקיד עירייה".

אלו דברים אשר נשמעו מפי מתבהמים. אינטליגנטים ואינטליגנטים פחות והרבה פחות. בעיקר מן הצד הימני, ה"פטריוטי" של המפה הפוליטית. אלו דברים אשר נשמעו מפי הבהמה הלאומית, "הצל" (יואב אליאסי). המתבהם הלאומי, עו"ד יורם שפטל, סנגורו של עזריה. הרבה ח"כים ושרים וגם רה"מ אמרו כי הם לא מסכימים עם ההחלטה, אך יש לכבד אותה. אך הם אלה אשר היו הראשונים להסית. הראשונים להתבהם.  מיד לאחר האירוע אמרה ח"כ שולי מועלם: "מגיע לחייל היורה צל"ש". ח"כ אורן חזן כינה אותו "גיבור". שר החינוך נפתלי בנט קרא לגבות את עזריה שאז היה תחת עילום שם. שר הביטחון כיום, אביגדור ליברמן בעת שהיה באופוזיציה בזמנו אמר: "ההתנפלות על החייל צבועה ועדיף חייל שירה במחבל על פני חייל שהיסס ומחבל הרג אותו". רה"מ בנימין נתניהו תחילה גינה את המעשה אך כעבור זמן יחסית קצר חזר בו ושוחח עם אביו של החייל היורה, צ'ארלי עזריה. שרת התרבות והספורט מירי רגב מיהרה להיפגש עם הוריו של החייל. זאת למרות הגינוי רחב ההיקף של המערכת הביטחונית ובראשה שר הביטחון דאז, משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט. רק להזכיר שפתאום החבר'ה הישראלית הייתה בכזה כאוס, עד כדי כך שהשמאל הקיצוני מצא את עצמו באותה דעה יחד עם הימין הקיצוני בעניין עזריה. השמאל הקיצוני אמר שזהו הנוהל בצה"ל וכך גם הימין הקיצוני. מי היה מאמין? הצל יחד עם מנכ"ל ארגון שוברים שתיקה. זה לצד עוד טיפוסים פרובוקטיביים כמו שרון גל שכמובן רק חיפש פרסום לאחר קדנציה קצרה וכושלת בת פחות מחצי שנה בכנסת ובעת הכרעת הדין, גל בכלל היה בבית האח הגדול. פתאום, נתניהו לא הסתפק גם בשיחה קצרה עם אביו של החייל, צ'ארלי עזריה אלא גם הודיע כי הוא תומך בחנינה מיידית אחרי פסק הדין, זאת למרות שביה"ד מצא כי עזריה שיקר לאורך כל הדרך. בהתחלה אמר כי היה חשש למטען ולאחר מכן, שעדויות אחרות סתרו את הטענה הזו, הוא טען כי הוא פחד ואגב, בהחלטה על הערעור של עזריה, שלשום נמצא כי עזריה גם כלל לא פחד אלא ביצע את הירי מתוך מניעים נקמניים. אך זה לא הפריע לשרים וגם לרה"מ אשר מיהרו לתמוך בחנינה מיידית.

כמובן, איך לא?, אתייחס לעו"ד יורם שפטל. שפטל עושה סיבוב תקשורתי על גבו של עזריה. הוא לא היה בתודעה שנים על גבי שנים והוא מנסה לחזור לתודעה בעזרת משפט זה. למרות שאין שום סיכוי שהעונש יבוטל, שפטל הולך לערעור אחרי ערעור, על מנת להמשיך את ההצגה.
שפטל מ-נ-צ-ל את משפחת עזריה.

אני חושב שהעונש שנגזר על אלאור עזריה הוא עונש דל מדי. למשל, מס' שנות המאסר על הריגה שלא בזדון יכולה להגיע לעד 12 שנות מאסר בפועל במשפט פלילי. נניח שבגלל שזה היה מחבל יש לפסוק לו 6 שנות מאסר. 6 שנות מאסר זה העונש שעזריה היה צריך לקבל על הריגה ובנוסף להגיד תודה על כך שכבר בתחילת המשפט, הפרקליטות הצבאית בחרה שלהאשים את עזריה בהריגה ולא ברצח. כי אם עזריה היה מואשם ברצח, זה היה נראה לגמרי אחרת...

יום חמישי, 27 ביולי 2017

הסערה סביב הר הבית - צביעות פלשתינית ואי מנהיגות של נתניהו

המגנומטרים מוסרים מהר הבית. יום שלישי לפנות בוקר.




הסערה סביב הר הבית לא תרמה כלל למדינת ישראל. להיפך, הסרת המגנומטרים והיכנעות לפלשתינים היא לא "צעד נבון" כפי שמגדירים זו אישים לא בכירים בשמאל כמו הח"כ ה"גאון", נחמן שי.

זהו צעד של תבוסתנות שעליו חתום ראש ממשלתינו בנימין נתניהו.

ראשית כל מנקודת מבטו של נתניהו, כדאי שהסביבה תהיה שוטפת דם כדי לדחות את החקירות ולהסיט את הציבור מהשחיתות שלו לכאורה.

ב-14 ביולי 2017, קרה הפיגוע הנורא בהר הבית שבו נהרגו שני שוטרים דרוזים מירי. מיד, נתניהו הורה להציב מגנומטרים בהר ללא התייעצות עם גורמי הביטחון משום שמבחינתו זה היה ברור  - דחיית החקירות שבה הכל.

הוואקף מיד הזדרז לגנות את המהלך והורה למוסלמים שלא לעלות להר הבית.

לאחר לחץ ערבי-מוסלמי-אמריקני, ביום שני האחרון ה-24 ביולי, החליט נתניהו בישיבת קבינט להסיר את המגנומטרים ולהחליפם במצלמות מתוחכמות. כבר ניצחון לוואקף לאחר 10 ימים של מאבק. אבל הוואקף לא הסתפק בזה ודרש להסיר את כל אמצעי האבטחה. ואמש בבוקר, הורה נתניהו להסיר גם את המצלמות ולהחליפן בבידוק ידני. הוואקף כמובן דחה את ההחלטה הישראל על הסף, והיום לפנות בוקר נתניהו הורה להחזיר את כל המצב לקדמותו, ללא שום בידוק, כמו שהיה בבוקר ה-14 ביולי.


זהו זגזג של ראש ממשלה תבוסתן. נתניהו נכנע ללחץ של כל גורם אפשרי ולא מבין ששום מגנומטר זה לא בעיה של המוסלמים. גם במכה יש אמצעי אבטחה. הם פשוט רוצים לפתוח מהומות וזהו הנימוק מבחינתם. אבל, נתניהו כמו נתניהו נכנע.

חייבים להבין, כי ההחלטה להסיר את המגנומטרים על הר הבית הייתה קשה. מצד אחד האמריקנים, המוסלמים והמאבטח זיו שישראל בטעות טקטית דחפה אותו לתוך עסקת המגנומטרים ומצד שני החקירות, בנט והימין המשיחי.


לסיכום, לדעתי מה שהיו צריכים לעשות זה להשאיר את המגנומטרים, להעיף את הוואקף לכל הרוחות ושמצידנו שהמוסלמים לא יתפללו בהר הבית. כמו כן גם לפטר את המופתי של ירושלים ואף לעצור אותו, וגם לדכא יותר בחוזקה את ההפגנות האלימות במזרח העיר. בעניין הפת"ח של אבו מאזן שקרא להפגנות יש להבהיר לאמריקנים הבוגדניים, כי אבו מאזן כבר לא פרטנר ויש להתכונן למחליף אליו.

דבר אחרון, יותר ממגנומטרים ויותר מצבא, לדעתי הדבר הכי טוב שישראל יכולה לעשות כדי לשמור על ביטחונה הוא להעיף לכל הרוחות את נתניהו ולשלוח אותו לווילה בקיסריה לאסוף בקבוקים עם שרה.


יום רביעי, 5 ביולי 2017

הפריימריז לראשות העבודה 2017. לקראת הסיבוב השני. על עמיר פרץ ואבי גבאי

עמיר פרץ (מימין) ואבי גבאי


ללא ספק הפריימריז לראשות העבודה לשנת 2017 הם "אצבע משולשת" לעבר הממסד של מפלגת העבודה. בחירת שני מועמדים יוצאי עדות המזרח, אחד עולה ואחד נולד במעבורת. מקומות שתמיד היו בשליטת הליכוד. כאן נגמר הדמיון בין שני המועמדים. עמיר פרץ הקדיש את כל ה-34 שנים האחרונות לעשייה ציבורית, החל מראש העיר שדרות ב-1983, ח"כ, יו"ר ההסתדרות, יו"ר העבודה, שר ביטחון ושר להגנת הסביבה, ולעומת זאת אבי גבאי, איש צעיר יותר, את רוב חייו עשה בעסקים פרטיים, היה מנכ"ל מצטיין. צמח "מלמטה". ורק לאחרונה, בשנת 2014 ייסד יחד עם משה כחלון את מפלגת "כולנו" שממנה פרש כאשר התפקד למפלגת העבודה בדצמבר 2016, לאחר שכבר הספיק להתפטר כעבור שנה בלבד מתפקיד השר להגנת הסביבה.
מבחינת ניסיון ציבורי ברור כי עמיר פרץ מנצח ובגדול. לעמיר פרץ יש ותק של כ-34 שנים כאיש ציבור לעומת ותק של 3 שנים לאבי גבאי ובנוסף לכך אבי גבאי אפילו לא היה חבר כנסת.
אם לשפוט לפי עשייה ציבורית, שוב עמיר פרץ מנצח. אם לשפוט לפי מס' השגים - שוב עמיר פרץ מנצח. אם לשפוט לפי מס' כשלונות - אבי גבאי מנצח ובגדול.
בחייו הציבוריים, גבאי לא נכשל אפילו פעם אחת, הוא נקי. הוא מעולם לא כיהן כיו"ר מפלגה, כשר להגנת הסביבה הוא היה נהדר, ולעומת זאת עמיר פרץ שהפסיד בבחירות לראשות ההסתדרות ב-1993 (הוא מעולם לא נבחר ליו"ר ההסתדרות באופן דמוקרטי, הוא מונה בשנת 1995 במקומו של חיים רמון לתפקיד אך לא נבחר אליו), בשנת 1999 עם מפלגת "עם אחד" הוא קיבל רק 3 מנדטים, כמובן סוחב את הכתם הכי גדול שלו, דוח ועדת וינוגרד שבגינו נאלץ להתפטר מתפקיד שר הביטחון וגם הודח מתפקידו כיו"ר העבודה לטובת אהוד ברק ב-2007 והפסיד שוב בפריימריז לראשות העבודה ב-2011 לשלי יחימוביץ'.

אחד הדברים החשובים שיכולים לסייע לאדם להיבחר לראשות העבודה הוא  המנגנון הממסדי של המפלגה שכמובן מעדיף את הוותיקים מה"שבט" שלו. בסיבוב הראשון רוב מנגון מפלגת העבודה תמך ביצחק הרצוג, יו"ר המפלגה, שהגיע רק למקום השלישי והודח. למה? משום שהרצוג ותיק בעבודה, עוד כצעיר הוא היה פעיל מפלגת העבודה, הוא נתמך על ידי הקיבוצים, הוא פוליטיקאי מנומס יחסית ואשכנזי. בסיבוב השני אני משער כי רוב המנגון של מפלגת העבודה יתמוך בעמיר פרץ, הוא ותיק גם הוא, הפעם הקיבוצים כן יתמכו בו בשונה מהפריימריז בשנת 2005, אין את מפלגת "קדימה" שתיקח לעבודה את התמיכה המסורתית שלה באזור המרכז בשונה מהבחירות הכלליות בשנת 2006, אז כיהן פרץ כיו"ר המפלגה ובעיקר התמיכה בפרץ תהיה עקב האיבה לחדשים, יהירים, שרוצים כבר בעת שהם נכנסים למפלגה לעשות בה "זעזוע" פוליטי ולהיבחר לראשותה.

פרץ וגבאי מסכימים על נושאים רבים, בכל זאת הם באותה מפלגה. אך הם בכל העימותים מתווכחים על הנושא של מנהיגות וניהול.
פרץ אמר בעבר שהוא "מנהיג, לא מנהל". לעומת זאת גבאי מדגיש שהוא יותר מנהל אך מוסיף שהוא גם מנהיג. גבאי טוען שראש ממשלה צריך לדעת להנהיג אך גם צריך לדעת איך לקיים את מטרותיו ובשביל זה צריך ניהול. הוא צודק וזו החלטה אסטרטגית נכונה משום שגבאי היה מנהל מצויין, מנכ"ל בז"ק בעברו והוא גם צודק בדבריו שמנהיג צריך לדעת גם לנהל. פרץ, שלא יודע ככל הנראה לנהל ורואים זאת במהלך השנים בתפקידיו, זורק לעברו כבר פעמיים בעימותים בערוץ 22, כי הוא צריך להיות יותר צנוע באופן לא ענייני. לכן, אני מציע ליועצים של פרץ למצוא תשובה לכך שפרץ לא ממש יודע לנהל.
אני חושב כי בנושא זה לאבי גבאי יש יתרון גדול על עמיר פרץ.

תמיכה של מועמדים ואישים מבחוץ:
לפרץ תומכים סוציאליסטים רבים ואנשיה הותיקים של המפלגה אשר אינם מוכנים להכיל את גבאי.
תומכי פרץ העיקריים:

יו"ר ההסתדרות - אבי ניסקורן שאני משער כי תמיכתו נובעת מתמיכת פרץ בו במירוץ לראשות ההסתדרות ולכן זו תמיכה הדדית וחשובה לפרץ מכיוון שכעת פרץ יקבל את תמיכת ההתסדרות שרבים מחבריה הם גם מתפקדי מפלגת העבודה.

ח"כ יצחק הרצוג - יו"ר המפלגה המודח תומך בפרץ משום שעמיר פרץ נמנה ממחנה הרצוג הותיק.

ח"כ אראל מרגלית - עוד אדם מאוד חשוב הוא אראל מרגלית. מרגלית מוסיף תמיכה רבה של מחנה השמאל הצעיר של מפלגת העבודה ומסייע לפרץ אך גם יכול להרחיק את המתפקדים המתונים של המפלגה אשר יתמכו באבי גבאי ולשמש כחרב פיפיות.

ח"כ איציק שמולי - שמולי הוא אדם יחסית אנונימי, ח"כ מתון יחסית בדעותיו שמסייע לפרץ בכך שהוא אהוד עקב הסיוע שלו למען הקשישים וגם כיהן כיו"ר איגוד הסטודנטים הארצי וככל הנראה יקבל גם תמיכה מטעם סטודנטים מתפקדי העבודה וגם מקרב הקשישים מתפקדי העבודה.

עוד חברי כנסת שתומכים בפרץ הם נחמן שי, רויטל סויד, מרב מיכאלי, מנואל טרטנברג, חיליק בר ואיתן ברושי וכמובן מנגנון המפלגה, כפי שאמרתי בתחילת מאמר זה.


תומכי גבאי העיקריים הם:

אהוד ברק - ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, יו"ר העבודה והרמטכ"ל לשעבר הוא ללא ספק התומך החשוב ביותר של גבאי. ברק יכול להוסיף תמיכה של קהלים רבים שרצו שהוא יחזור להתמודד לראשות המפלגה לאבי גבאי וגם להעביר מתלבטים למחנה גבאי. אמנם, התמיכה ככל הנראה באה, אני סבור, עקב רצון ברק שגבאי יכין לו את הקרקע לקראת חזרה לפוליטיקה, אך אף אחד לא באמת יכול להיות מאוכזב מתמיכה שכזו.

ח"כ שלי יחימוביץ' - יו"ר העבודה לשעבר תומכת באבי גבאי ככל הנראה עקב הדם הרע בינה לבין עמיר פרץ וגם תחת גבאי היא עשויה לקבל תפקיד מפתח בממשלה או במפלגת העבודה.

עמירם לוין - האלוף במיל' התמודד כזכור גם הוא לראשות מפלגת העבודה בסיבוב הראשון אך פרש ב-23 ביוני והודיע על תמיכה באבי גבאי. אני משער כי לוין בונה או לפחות בנה עד תמיכתו של ברק בגבאי שהוא יהיה המועמד מטעם אבי גבאי לתפקיד שר הביטחון.

סתיו שפיר  - שפיר ככל הנראה הלכה אחרי שלי יחימוביץ' ותמכה גם היא בגבאי. שפיר תביא לגבאי תמיכה של מעמד הביניים בעיקר הנשי וגם היא תעניק לגבאי תמיכה חשובה.

עוד תומכים הם חברי הכנסת איתן כבל, מיקי רוזנטל, מיכל בירן, זוהיר בהלול ויוסי יונה.


יום שישי, 23 ביוני 2017

זה הזמן המתאים

סלמאן מלך סעודיה
שלום רב, כמעל חודש לא כתבתי בבלוג זה שום מאמר אף על פי שהיה הרבה נושאים שהייתי יכול לכתבו עליהם, עקב בעיות טכניות.
אבל, אני סבור כי הנושא המרכזי מאז ביקור הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ במזרח התיכון ובאירופה (בערב הסעודית, ישראל, איטליה ובלגיה בועידת נאט"ו).
הנושא הוא חידוש המו"מ בין ישראל לרשות הפלשתינית ואולי אף הסדר אזורי גם עם מדינות ערב, על בסיס היוזמה הסעודית המעודכנת משנת 2016. 
גורמים בימין ובממשלת ישראל בפרט מתנגדים בכלל למו"מ ללא שום סיבה. סתם מתנגדים תוך השערה, נכונה אמנם, שתעלה האפשרות לחלוקת ירושלים באופן רשמי, ואני מדגיש באופן רשמי משום שירושלים כבר מחולקת בפועל. ירושלים לא מחולקת למזרח ומערב, היא מחולקת בין מגזרים שונים. המגזר החילוני והמסורתי המשגשג ברובו והמצליח, המגזר החרדי העני והפרימיטיבי הנמצא בשכונות כגון מאה שערים והמגזר הערבי השוכן ברובו במזרח העיר שגם הוא עני, הסובל מאחוזי טרור ואלימות אדירים.
מחקרים מראים כי עוני גורם לבורות, בורות גורמת לטרור ואלימות. ולכן, אני סבור כי במידה וישראל הייתה מפתחת את השטחים הערביים ביו"ש ובמזרח ירושלים, לא היה כאן טרור ואולי אפילו לא היה צורך במו"מ ומדינה אחת הייתה כאן מן הים התיכון ועד נהר הירדן - ישראל, מדינת העם היהודי. אבל גזענים דוגמת ראשי מועצת יש"ע, יעדיפו טרור והזנחת הכפרים הערביים מפני אי אלימות וחיי שגשוג גם בחברה הערבית-פלשתינית וגם בחברה הערבית-ישראלית. ולכן, כ-50 שנה לאחר מלחמת ששת הימים של שנת 1967, הגענו לנקודת זמן שבה ישראל מתוך צורך ביטחוני, מוסרי ודמוגרפי, חייבת להתפשר על הקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצד מדינת ישראל, מדינת העם היהודי.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו אמר בעבר כי ישראל תחיה תמיד על החרב. אני שואל את עצמי - מדוע לקבוע עתיד אבוד מראש? מדוע לא לחנך את הדור הצעיר לתקווה, לאופטימיות. למה לשלול כל דבר?
בנקודה זו, ייקבע סופית מי הוא נתניהו - פוליטיקאי הרואה את מצביעיו בלבד ואת הבחירות הקרובות, או מדינאי עם חזון, הרואה את טובת הדור, את טובת המדינה. כרגע נראה כי נתניהו יותר פוליטיקאי ממדינאי, אך אנשים יכולים להשתנות.
אין לי שום ספק, כי במידה וירושלים תחולק, זה ייצור כאוס שלם בציבור הישראלי, יותר ממה שהיה פה בעת תקופת אוסלו. אך אין לי שום ספק, כי אי פשרה מדינית תיצור כאוס גדול בהרבה בשנים הקרובות משום שכל העולם מבין שדי, יש מקום בימינו גם מקום למדינה פלשתינית עצמאית מפורזת מנשק אשר כוחות בינלאומיים, יחד עם כוחות ישראליים יישמרו על גבולותיה וייפקחו על הדמוקרטיה שבה.
בנוסף, בעת הזו באמת יש מנהיגי ערב המוכנים לפשרות עם ישראל, דוגמת המלך סלמאן, מלך סעודיה, נשיא מצרים א-סיסי, מלך ירדן עבדאללה, מדינות המפרץ ועוד.
לסיכום, בעניין אבו מאזן, פרטנר לא תמיד חייב להיות הפרטנר המושלם, הצייתן. פרטנר יכול להיות כל אדם, תלוי איך רואים אותו ובאיזו נקודת מבט. במידה ורוצים בשלום - יש לראותו כפרטנר היחידי ובלעדיו לא יהיה הסכם שלום. במידה ולא רוצים בשלום - אפילו טראמפ ייראה גם הוא, כנשיא עוין.

יום שישי, 12 במאי 2017

בלוגשבע - מהדורת השבוע של הבלוג של דן וינקלר



נשיא צרפת הנבחר, עמנואל מקרון

שלום לכם קוראים יקרים ושבת שלום, כאן דן וינקלר ואני נרגש לבשר על פתיחת מהדורת ה"בלוגשבע" הראשון. מהדורת הבלוגשבע תיכתב כל יום שישי ובה אני אכתוב על כל נושאי השבוע. הנושאים שעליהם אדבר השבוע הם: בחירת עמנואל מקרון לנשיא צרפת ברוב מוחץ. פיטורי ראש ה-FBI ג'יימס קומי ע"י דונלד טראמפ והאיום הצפון קוריאני.

עמנואל מקרון נבחר לנשיא צרפת

ביום ראשון, נבחר המועמד העצמאי והצעיר, עמנואל מקרון ממפלגת "קדימה" הצרפתית לנשיא צרפת ברוב מוחץ של כ-66% בעדו לעומת 34% שהצביעו ליריבתו הקיצונית, מארין לה-פן ממפלגת "החזית הלאומית" הימנית-קיצונית. מקרון יושבע לנשיא צרפת, ביום שני, ה-15 במאי 2017. מקרון הוא מועמד מרכז-מתון הזוכה לאהדה רבה בארצו. אך, עקב היותו ללא מפלגה בעלת נציגים באסיפה הלאומית הצרפתית (הפרלמנט הצרפתי), מקרון יאלץ לבנות קואליציה עם אחת מן המפלגות הממסדיות (השמרנים או הסוציאליסטים). מקרון עצמו נוטה לבניית קואליציה עם השמרנים עקב היותם חזקים פוליטית יותר מהסוציאליסטים המובסים. בגלל שמקרון צפוי לשבת הקואליציה עם מפלגה נוספת, יהיה לו קשה להעביר רפורמות גדולות ומהפכניות, לפחות בחמש השנים הקרובות. אני מאחל הצלחה רבה למקרון בתפקידו.

פיטורי ראש ה-FBI ג'יימס קומי


ג'יימס קומי
ביום שלישי פוטר ראש ה-FBI, ג'יימס קומי מתפקידו עקב "חוסר האמון בקומי" לדברי הבית הלבן.
בשבועות האחרונות, הFBI היה בתהליך חקירה של המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית לשנת 2016, דבר אשר מעורר חשד כי טראמפ לא רצה שהחקירה תימשך ולכן פיטר את קומי. אפילו אם אכן טראמפ היה ללא אמון בקומי, מדוע הוא מפטר אותו דווקא עכשיו? הרי בבית הלבן טענו כי זה חודשים ארוכים טראמפ לא מרוצה מקומי זה חודשים ארוכים.

האיום הצפון קוריאני

רבים מציירים את צפון קוריאה כצבא חזק למדי. זהו שקר מוחלט! צפון קוריאה צבא סביר. לא חזק! מציירים אותו חזק משום שהוא חזק מבחינה אזורית. למה? כי הדרום קוריאנים חלשים מבחינה צבאית ונעזרים ב-99% בארה"ב.
לסיכום, אני ממליץ לבצע תקיפת פתע בצפון קוריאה. תקיפת פתע חזקה וחכמה אשר תביס את הצפון קוריאנים. אך, לא לגמור את ההפצצות בבום בלבד אלא לכבוש את כל צפון קוריאה ולחסל את קים ג'ונג און ולהעמיד למשפט את כל הממשלה והצמרת הצבאית של צפון קוריאה.

יום שבת, 6 במאי 2017

השוואה בין המדיניות של מקרון לשל לה-פן. /הבחירות לנשיאות צרפת, הסיבוב השני - מחר

לה-פן ומקרון
בעת הבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב, לפני יותר משנה, עשיתי השוואה בין המועמדים במפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית. בין ברני סנדרס המהפכן הסוציאליסט להילרי קלינטון, ובין דונלד טראמפ, אז נחשב כמשוגע שאפילו לא יצליח לנצח בבחירות לראשות המפלגה הרפובליקנית למרקו רוביו ולטד קרוז. היום, שבת, אני אעשה השוואה בין המועמדים לנשיאות צרפת בסיבוב השני והאחרון. עמנואל מקרון ממפלגת "קדימה" הצרפתית, ובין מארין לה-פן ממפלגת "החזית הלאומית" הקיצונית. שניהם, לא מן המפלגות הממסדיות (המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה השמרנית).


עמנואל מקרון
עמנואל מקרון נולד ב-21 בדצמבר 1977 (בן 39). בין השנים 2014-2016 כיהן כשר הכלכלה בממשלתו של ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס. מקרון הקים את מפלגת "קדימה" לקראת הבחירות לנשיאות צרפת לשנת 2017.

מדיניות חוץ וביטחון: מקרון מתנגד לנשיא סוריה בשאר אל-אסד ותומך בהשארת הסנקציות כלפי רוסיה, בנוסף מקרון תומך בהישארות של צרפת באיחוד האירופי. בסכסוך הישראלי-פלשתיני, מקרון תומך ברעיון "שתי מדינות לשני עמים" ומתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית. בנוסף, מקרון מתנגד מובהק לתנועת החרם על ישראל, ה-"BDS".
כלכלה: מקרון תומך בליברליזם-חברתי והוא תומך נלהב בגלובליזציה.
הגירה ומדיניות פנים: מקרון תומך בקליטת פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה לצרפת בדומה למדיניותה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

מארין לה-פן
מארין לה-פן נולדה ב-5 באוגוסט 1968 (בת 48). לה-פן היא בתו של מייסד מפלגת "החזית הלאומית" הקיצונית, ז'אן לה-פן הלאומני והאנטישמי אשר טען בעבר כי תאי הגז במלחמת העולם השנייה "היו פרט שולי בהיסטוריה של המלחמה". ז'אן לה-פן העפיל בשנת 2002 לסיבוב השני והמכריע לנשיאות צרפת ועקב דעותיו כל הקשת הפוליטית מבלבד הימין הקיצוני, הצביע ליריבו מה שגרם לתבוסתו בסיבוב השני. בשנת 2011 נבחרה מארין לה-פן למנהיגת מפלגת "החזית הלאומית" במקום אביה שפרש מתפקידו. מאז שנבחרה לה-פן מנסה להתכחש לעברה האנטשימי של המפלגה, אך בחודש אפריל 2017 טענה כי צרפת לא אחראית לשואה שבוצעה בצרפת במלחמת העולם השנייה.
מדיניות חוץ וביטחון: לה-פן תומכת בבשאר אל-אסד בסוריה תוך הטענה כי הוא נלחם בדאעש. בנוסף, היא תומכת בהסרת הסנקציות על רוסיה, ביציאה מהאיחוד האירופי ("פרקזיט") ובפרישה גם מברית נאט"ו.
כלכלה: לה-פן מתנגדת לסחר חופשי ובכלל לגלובליזציה. בנוסף, לה-פן מתנגדת להפרטות.
הגירה ומדיניות פנים: לה-פן מתנגדת להגירה של פליטים סורים. בנוסף, לה-פן הצהירה כי תאסור על אזרחי צרפת לענוד, ללבוש או לחבוש כל דבר בעל סממן דתי מובהק, ובין היתר תאסור על חבישת כיפה. לה-פן גם הצהירה כי יהודי צרפת יאלצו לבחור בין אזרחות צרפתית לאזרחות ישראלית.

סיכום:
לסיכום, אני תומך בעמנואל מקרון. אני, אף יותר מתנגד ללה-פן וערכיה הפשיסטים-לאומניים מאשר אני תומך במקרון. 
אני מאחל לעמנואל מקרון לנצח מחר. 
שבוע טוב.

יום שישי, 21 באפריל 2017

תחי מדינת ישראל!

עוד כ-10 ימים מדינת ישראל תציין את יום העצמאות ה-69 שלה. מדינת ישראל אשר קמה עקב החזון הציוני של בנימין זאב הרצל קיימת כבר כ-69 שנים. מי היה מאמין?
ב-69 שנות קיומה מדינת ישראל הפכה להיות מעצמה אזורית, בעלת שטחים יחסית גדולים בהתחשב בגודלה ב-14 במאי 1948. מדינות ישראל הפכה להיות מעצמה כלכלית, טכנולוגית, חקלאית ועוד. אכן אושר גדול.
תמיד, ביום העצמאות מנסם להבליט את טובה של המדינה. את הטכנולוגיה הפורחת. את ביטחוננו האיתן. את ירושלים שנשארה "מאוחדת" כבר כ-50 שנה ותמיד רה"מ, לפחות רה"מ נתניהו מוסיף "ירושלים תישאר מאוחדת לנצח נצחים".
אני, ברשותכם, אנסה להבליט דברים אשר פחות מדברים עליהם, לפחות בליכוד ובקואליציה.
זו השנה ה-9 שרציפות שיוקר המחייה עולה, צה"ל מפסיק להרתיע, ממשלה קיצונית ודברנית...
מדינת ישראל כל סף פיצוץ. כן!
וזאת הודות לממשלת נתניהו ה-4.
מדינת ישראל היא מדינה אשר בעלת מחלוקות סתמיות וגזענות רבה.
את הגזענות הרבה הזאת מלבה מפלגה אחת, מפלגה בשם "הליכוד".
לא כל הליכודניקים גזענים, ישנו קומץ גזעני שבשנים האחרונות צובר תאוצה.
זהו הקומץ של גברת "כפיים", קוצץ הזוהרים וקומץ הביטנים.
סליחה, זהו איננו קומץ, זהו הרוב.
ובכן, להלן מדליקי המשואות לטקס הדלקת המשואות ליום עצמאותה ה-69 של מדינת ישראל:
*מירי רגב:
מירי רגב, זוכה להדליק משואה על מלחמתה באמנות הטובה ובהסתה כנגד האשכנזים והשמאלנים ובקיצור כנגד כל מי איננו בעל הדעה שלה. מירי רגב איננה קראה את צ'כוב ועל כך מגיע לה להדליק משואה. תחי מדינת ישראל!
*מיקי מכלוף זוהר:
מיקי מכלוף זוהר זוכה להדליק משואה על בורות אל בורות אדירה בענייני חוץ, ביטחון וכלכלה. בנוסף, מר זוהר התפרץ לאם שקולה בחוצפה ועל כך מגיע לו להדליק משואה. תחי מדינת ישראל!
*דוד ביטן:
דוד ביטן, שבר את שיא העולם בהתחנפות ועל כך מגיע לו להדליק משואה. תחי מדינת ישראל!
*גלעד ארדן:
גלעד ארדן שבר את שיא גינס בכמות הפעמים ששר יכול לשקר לציבור ולהאשים אנשים בטרור ושייכות לדאעש. תחי מדינת ישראל!
*שמעון ריקלין:
שמעון ריקלין שבר שיא גינס בראיון החנפן ביותר לשרה נתניהו ועל כך מגיע לו להדליק משואה ביום העצמאות. תחי מדינת ישראל!
*אלאור אזריה:
אלאור אזריה ירה במחבל מנוטרל למוות ועל כך מגיע לו להדליק משואה ליום העצמאות. תחי מדינת ישראל!
*"הצל":
"הצל" נבחר למתבהם השנה ועל כך מגיע לו להדליק משואה ליום העצמאות. תחי מדינת ישראל!
*ארגון "תג מחיר":
ארגון תג מחיר שרף פלשתינים חפים מפשע למוות ועל כך מגיע לו להדליק משואה ליום העצמאות. תחי מדינת ישראל!
*שרון גל:
שרון גל הוא הפרובוקטור הגדול בפרשת אלאור אזריה ובדיוק ברגע האמת נעלם לטובת האח הגדול עקב הסתבכות עם העולם התחתון. תחי מדינת ישראל!
*יורם שפטל:
יורם שפטל נבחר לעו"ד הכי מתבהם ושבר את שיא גינס בכמות הפעמים שאפשר להסית ולקלל בתכנית רדיו של שעתיים בלבד. תחי מדינת ישראל!
*הרב לוינשטיין:
הרב לוינשטיין שבר את שיא גינס בכמות הפעמים שבה אפשר להסית כנגד הומואים ונשים ועל כך מגיע לו להדליק משואה ליום העצמאות. תחי מדינת ישראל!
*אופק בוכריס:
אופק בוכריס אנס אשה ובצע בה מעשים מגונים ועל כך מגיע לו להדליק משואה ליום העצמאות. תחי מדינת ישראל!

יום עצמאות שמח!

יום שני, 20 במרץ 2017

למה צריך שידור ציבורי?

שלום רב, כבר חודשיים לא העלית מאמר כאן, בבלוג של דן וינקלר משום שאני ניסיתי להתאפק מלהגיב לכל שטות. אך, השידור הציבורי, שבר את גב הגמל. השידור הציבורי העסיק כל אחד בחברה הישראלית כך שגם אני חייב להתייחס. גם כאן, משום שבפייסבוק כבר התייחסתי.
אני שואל את עצמי שאלה שרבים לא שואלים את עצמם: למה צריך שידור ציבורי?!
הרי אין אדם וממשלה אשר אוהבת ביקורת ורוצה שיכתבו עליה דברים רעים בעיתון או יאמרו עליה דברים רעים בטלוויזיה.
במיוחד בממשלה כזאת, כמו שיש בממשלת ישראל ה-34, ממשלה אשר מזכירה תקופות חשוכות ואף את שנות השלושים של המאה ה-20 בגרמניה הנאצית.
למה לבזבז כ-700 מיליון שקלים על שידור ציבורי שיהווה עוד שופר, אם נרצה או לא נרצה, של ממשלת נתניהו הרביעית?!
למה לא להשקיע את הכסף הזה בניצולי שואה, בבריאות, בביטחון?!
אינני מבין.
לצערי, אם כל הרצון הטוב להיפטר ממדינת הרווחה של מפא"י, עדיין לא נפטרנו מהמדינה הסוציאל-דמוקרטית הזאת שחייבת שהכל יהיה ציבורי.
סוציאליסטים, מתי תבינו. מדינת רווחה מסוגלת להרוס מדינה!

יום ראשון, 15 בינואר 2017

"לראש ממשלה ששקוע בחקירות אין מנדט מוסרי"

בנימין נתניהו וארנון (נוני) מוזס
"לראש ממשלה ששקוע בחקירות אין מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים", את הדברים הללו אמר בנימין נתניהו בשנת 2008, אז כראש האופוזיציה על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהיה, אז, בחקירות. כעת, מי ששקוע בחקירות הוא ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו. ובכן, לבנימין נתניהו אין מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים. בדבריו של נתניהו על אולמרט נתניהו צדק, אכן לראש ממשלה ששקוע בחקירות אין מנדט מוסרי וציבורי. נתניהו מתכוון בדבריו לראש ממשלה ולא לאולמרט אישית כך שגם לו אין מנדט מוסרי וציבורי. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כעת, מתרכז בחקירות ובהשבה לתקשורת ולרביב דרוקר בפרט במקום להתרכז בדברים שראש הממשלה אמור להתרכז בהם. על נתניהו להתפטר, לטובת הציבור, לטובת עצמו. אם הוא חושב על טובת הציבור אני מניח שהיה מתפטר כבר עכשיו, אך כפי הנראה, נתניהו חושב על טובתו האישית. 

יום רביעי, 4 בינואר 2017

משפט אזריה

אלאור אזריה
בעשרת החודשים האחרונים מתחוללת סערה במדינת ישראל אשר מפלגת את הציבור. הפילוג הזה הוא לא בין ימין או שמאל הוא בין ערכים שונים - ערכי המוסר המייחדים את צה"ל - הצבא המוסרי בעולם וערכי ההתבהמות - המייחדים חלקים נרחבים מן הציבור הישראלי.
אישי ציבור ופוליטיקאים רבים הגיעו במהלך החודשים האחרונים למשפט כדי להביע תמיכה ברב"ט אזריה. אך אין זו תמיכה אלא ניצול המשפט כדי להפיק מכך הון פוליטי. אם זה אורן חזן הניזון מפרובוקציות, אם זה שרון גל והצל שדעותיו קיצוניות מדעות משטר חומייני. היום בבוקר, לפני הודעת פסק הדין ע"י שלושת השופטים פרסמתי מאמר ב"פייסבוק" ובו אמרתי כי אלאור אלזריה איננו גיבור. הוא פ-ח-ד-ן לפי גירסתו וחמום מוח לפי גרסת התביעה. אלאור אזריה הוכיח יותר מבנימין נתניהו שאפשר לקשקש בלי סוף, להציג טענות סותרות, ובכל זאת הציבור המתלהם יאמין לך.
אינני תומך במתן חנינה לאלאור אזריה משום שמקומו בכלא. מקום חייל שסרח - בכלא. מדינת ישראל איננה רפובליקת בננות וצה"ל איננו "דאעש". הינכם מוכרחים להבין, לצה"ל יש ערכי מוסר קבועים וערכי פתיחה באש קבועים, אשר נקבעו לא לפי "הצל" ואנשיו אלא לפי מצביאים בכירים ביותר.
אני מתבייש בחוסר החינוך שיש לחלק מעמי ואני מתבייש במיוחד בפוליטיקאים הישראלים.
קצת תרבות לא תזיק לכנסת, קצת שיח לא מתלהם, קצת ערכים וקצת כיבוד הזולת.