שיטת ממשל בישראל, נוסח שווייץ

קראתי היום מאמר מצויין באתר ״מידה״ של עמית מזרחי, על איך ישראל יכולה להפוך לשווייץ (https://mida.org.il/2018/07/04/%D7%9B%D7%9A-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A5/). 

מאמר זה, מדבר במיוחד על ההבדלים הכלכליים בין מדינת ישראל לשווייץ וכיצד ישראל יכולה להפוך לשווייץ מבחינה כלכלית, מדינה הדומה מאוד לישראל. בין השאר, התמקד מזרחי בשיטת הממשל בשווייץ. מדינה בעלת פדרציות, 2 בתי פרלמנט ונשיא פדרלי. 

אז מה היא השיטה שאני אשמח שתיהיה בישראל, והיא מאוד דומה לשווייץ. שיטת ממשל זו נכונה למציאות הקיימת במדינת ישראל ביחס לפלסטינים. כלומר, מזרח ירושלים ושטח C ייחשבו בתכנית. 

פדרציות:

מדינת ישראל תיהיה מורכבת מכ-7 מחוזות. מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז תל אביב, מחוז המרכז, מחוז ירושלים, מחוז דרום ומחוז יהודה ושומרון (מתנחלים ישראלים הגרים שם). כל פדרציה תיהיה בעלת שלטון מקומי עצמאי, אשר יהיה בעל בית משפט מקומי, מועצה, מושל, משטרה מקומית ועוד ויהיה אחראי על מס הכנסה במקום,  מע״מ, יוכל לחוקק חוקים ותקנות ועוד. כל פדרציה תצטרך להפריש מתקציבה סכום מסוים אשר הממשלה הפדרלית תקבע, משום שהממשלה הפדרלית לא לוקחת מיסים באופן ישיר מהאזרחים. נוסף לבחירות למושל הפדרציה, תבחר כל פדרציה נציגים לכנסת אשר תמנה 120 חברים, ומספר החברים של כל פדרציה יהיה יחסי, כלומר ביחס למספר האוכלוסייה. אחוז החסימה בכל פדרציה יהיה 10%. תוטל הגבלת כהונה על מושל של שתי כהונות, כל אחת בת 4 שנים, וכך גם על ראש עיר. 

הכנסת:

הכנסת תמנה 120 חברים עם נציגויות מכל פדרציה. הכנסת תיהיה אחראית לפקח על עבודת הממשלה, תוכל לפזר את עצמה ברוב של שני שליש (80 חברי כנסת), לאשר הסכמים, ליזום שינויים בחוקה ועוד. היא תוכל להדיח מתפקידו נשיא מכהן ברוב פשוט (61 חברי כנסת), במידה והוא מואשם בפלילים. 

הממשלה הפדרלית והנשיא:

הנשיא ייבחר בבחירות ישירות על ידי כלל הציבור במדינה ויצטרך להקים ממשלה פדרלית, אשר לא תזדקק לאישור הכנסת על מנת לכונן את עצמה. היא תעסוק בעניינים פדרליים כמו הגנה על גבולות המדינה, הסכמי סחר, החלטה כמה כל פדרציה תפריש אליה, תחליט על תקציב, תוכל גם היא ליזום שינויים בחוקה, תנהל את ענייני החוץ של המדינה ותוכל לפזר את הכנסת ברוב של שליש מהכנסת (40 מושבים) פעם בכהונה. הנשיא גם יוכל לפטר שרים ולהכריז על בחירות חדשות לנשיאות דבר שיביא לתום הקדנציה שלו. הנשיא יוכל גם להיבחר לעד 2 קדנציות בנות 4 שנים כל אחת. 

חוקה:

כל הצעה לביטול/שינוי/הוספת חוק בחוקה תיהיה חייבת אישור במשאל עם. 

הקשר בין צפיפות לעוני

ניתן לחשוב כי מקומות צפופים בעולם הם גם עניים מאוד. ככל שצפוף יותר - עני יותר. טענה זו, לא נכונה. להפך, ניתן לראות למשל את סינגפור והונג קונג הצפופות. יש מדינות שהן בין הצפופות ביותר בעולם, אך גם בין העשירות ביותר בעולם.

איך זה קורה?

ככל שאזרחים מרוכזים יותר יש להם יותר אפשרויות לתעסוקה. למשל, אין החולק על כך שאפשרויות התעסוקה של מי שחי במרכז הארץ, גבוהות יותר ממי שחי בפריפריה. בשל כך, שיעור התעסוקה במרכז גבוה יותר מבפריפריה ואחוז האבטלה במרכז נמוך יותר מבפריפריה.
עכשיו, מה הקשר לעוני?

הקשר הוא פשוט מאוד. אנשים עובדים עשירים יותר מאנשים מובטלים. בשל כך, במדינות בעלות אחוז אבטלה נמוך יותר, העוני קטן יותר מבמדינות בעלות אחוז אבטלה גבוה. 

על סיום מושב הקיץ של הכנסת והכנות למושב החורף.

ב-19 ביולי 2018 תם מושב קיץ סוער במיוחד של הכנסת. המושב, היה אולי המושב הסוער ביותר שידעה הכנסת ה-20. הוא ידע חקיקת בזק של הרגע האחרון: אישור חוק הלאום וחוק הפונדקאות אשר גררו אחריהם מחאות בהיקף אדיר, ואישור חוק הגיוס בקריאה ראשונה. כל החוקים הללו הם חוקים מאוד שנויים במחלוקת. 

חוק הלאום, הוא חוק לאומני ופשיסטי אשר מתחתי עליו ביקורת חריפה בעבר בבלוג זה. בימים האחרונים, התקשורת מדברת רבות על הדרוזים אשר למרות שהקריבו את חייהם בשביל המדינה גם הם אזרחים סוג ב׳ במדינת ישראל. לדעתי צריכה להיות מחאה לא רק בגלל הדרוזים, אלא בגלל שהחוק מפלה אזרחים שומרי חוק במדינת ישראל על בסיס דתי. בכל אופן, שרי הממשלה פתאום אמרו כי החוק נחקק בפזיזות וכי נפלה טעות. לדעתי שום טעות לא נפלה כאן. כאשר מחוקקים חוק יסוד כה משמעותי, אשר הליך חקיקתו נערך במשך כמה שנים ושלוש כנסות (החל מהכנסת ה-18), אי אפשר לחוקק חוק כזה בפזיזות. האם הקואליציה ובמיוחד יוזם החוק חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) לא הרגישו כי החוק מפלה ונפל בו פגם במשך כל הזמן הזה? למרות טענות מצד כל הקשת הפוליטית. מחברי הכנסת והערבים ועד בני בגין? אני סבור שלא. לכן גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי לא יהיו שינויים בחוק, דבר שמבטל את טענות השרים על פגם בחוק, וקובע בעצם כי הממשלה עומדת מאחורי החוק למרות כל הביקורות. למרות שהיא יודעת שישנה אפליה. 

חוק הפונדקאות, לעומת חוק הלאום, נחקק בפזיזות אדירה. מתוך רצון להעביר את החוק כבר במושב הקיץ מחשש שלא יהיה מושב חורף, הקואליציה חוקקה חוק מפלה הקובע כי רק זוגות דו-מיניים או זוג נשים יוכלו לעשות את תהליך הפונדקאות בישראל ואלו זוגות של שני גברים - לא. אפליה לשמה. לכן, ובעקבות הצהרות הקואליציה, אני סבור כי הקואליציה תנסה לתקן את החוק במושב החורף, אבל זה יקרה רק במידה והמחאה הפוליטית לא תיחלש, דבר שעשוי לקרות תוך שלושה חודשים, וניסיון תיקון החוק יהווה מבחן עבור חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד, אשר נבחר כמייצג הלהט״ב מהליכוד. מה הוא יעשה במושב החורף כדי לקדם את התיקון? האם יפעיל את כוחו הפוליטי הרב שצפוי לו, כמו לכל חבר כנסת אחר מהקואליציה, בעקבות חוק הגיוס אשר יגיע להצבעה ככל הנראה בקריאה שנייה ושלישית במושב החורף, ויחרים הצבעות עד שתיקון חוק הפונדקאות לא יאושר או שיסמוך על הממשלה שתעסוק בעניין. 

חוק הגיוס, צפוי להיות החוק המשמעותי ביותר במושב החורף, אולי אפילו המשמעותי ביותר של הכנסת ה-20, זאת, משום שבמידה ויעבור בנוסחתו הנוכחית, הממשלה תיפול ויוקדמו הבחירות ובמידה והחרדים ייתמכו בו לבסוף, הממשלה תשרוד כנראה גם את מושב החורף, דבר שאם יקרה יבטיח את קיומה לפחות עד מרץ 2019. אך, ישנה גם האפשרות שהממשלה בכלל לא תעלה את החוק להצבעה בשל המחלוקות. אפשרות זו בעלת סיכויים נמוכים משום שליברמן ומערכת הביטחון מעוניינים מאוד באישור החוק, וליברמן ככל הנראה לא יסכים לוותר עליו. 

ציפי לבני, מונתה לפני ימים אחדים לתפקיד ראש האופוזיציה במקום יצחק הרצוג אשר התפטר מהכנסת בשביל להיכנס לתפקידו החדש - יו״ר הסוכנות היהודית. אני סבור כי זו החלטה חכמה של גבאי, אשר מעוניין לשמור על המחנה הציוני ולא להביא לפירוקו ולהחלשת גוש המרכז-שמאל.

בכל אופן, לדעתי הקואליציה לא תצליח לעבור את מושב החורף. ליברמן לא יסכים להיתפשר יותר, על חוק הגיוס ובמידה ויסכים להיתפשר בתמורה לתמיכת החרדים בחוק הפונדקאות, יש עתיד ככל הנראה תצביע נגד החוק והוא לא יאושר, דבר אשר יהווה כישלון אדיר בשביל ליברמן. בשל כך, אחד משני החוקים הללו יפילו את הממשלה. אני מעריך כי יתקיימו הבחירות לכנסת ה-21 בפברואר-מרץ 2019 ופיזור הכנסת יהיה בנובמבר-דצמבר 2018. 

הבחירות לכנסת ה-21 יהיו מעניינות. נתניהו ינסה להוכיח את חפותו ולקבל את תמיכת הציבור בו לכהונה נוספת, השמאל-מרכז יצטרך להחליט על מנהיג לראשות הממשלה משום שליאיר לפיד צפויה בעיה להרכיב ממשלה, לעומת אבי גבאי אשר יהיה לו יותר קל להרכיב ממשלה אך בסקרים הוא חלש ומפלגתו היא המפלגה השלישית-הרביעית בגודלה בכנסת. דבר אשר לא יאפשר לו לקבל את ההזדמנות להרכיב ממשלה. נוסף לכך, יצטרפו מועמדים חדשים ומעניינים. המפלגה של אורלי לוי-אבקסיס עשויה לקחת קולות רבים מכולנו והליכוד ואף להיות הגורם אשר יכריע את זהות ראש הממשלה הבא. מפלגת זהות של פייגלין מציגה אלטרנטיבה מרעננת לימין - ליברליזם כלכלי וחברתי לעומת עמדות ימניות, אולי אפילו קיצוניות בעניינים המדיניים-ביטחוניים של ישראל וביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני ועשויה להחליש את הליכוד והבית היהודי. גם משה יעלון ירוץ בבחירות, ככל הנראה במפלגה עצמאית וייקח קולות של הימין הישן, הקלאסי והמתון, בעיקר מהליכוד. זהות ויעלון יהוו מכשול לנתניהו ועשויים להחליש מאוד את כוחו של גוש הימין וכוחה של הליכוד. לכך ניתן להוסיף את היחלשות החרדים ובמיוחד ש״ס, ולפי הסקרים האחרונים הגוש החרדי עומד על 12 מנדטים לעומת 13 כיום. 

כולנו - פופוליזם לתפארת, לצד אכזבת הבוחרים בתחום הממלכתי.

ראשית כל, מזל טוב לכבוד יום העצמאות ה-42 של ארצות הברית של אמריקה. נוסף על כך, זהו גם יום ההולדת שלי כך שקיבלתי היום ברכות כה רבות. תודה לכולם!

עכשיו לעניינו, מפלגת ״כולנו״ בראשות משה כחלון נבחרה לכנסת ה-20 כמפלגת מחאה (נוספת) כנגד המפלגות הגדולות ובראשן מפלגת השלטון ״הליכוד״, ודרשה לפי חזונו של בגין כביכול (מצע המפלגה הוא בכלל לא מצע הליכוד הבסיסי של בגין וז׳בוטינסקי), שאותו, לטענת קמפיין הבחירות הליכוד לא מקיימת. הוא הציע לקיים במדינת ישראל משטר סוציאליסטי, מדינת רווחה עם סיוע נרחב לשכבות החלשות וממלכתיות. אך עם זאת, הבהירה המפלגה כי חזונה דוגל באי-הטלת מיסים. זאת גם הסיבה שממש בימים אלו, שר האוצר משה כחלון, מייסד ומנהיג המפלגה, מנמק את החלטתו שלא להטיל מס על טבק לגלגול, אף כי בצרפת רעיון זה עבד ומספר המעשנים ירד במאות אלפים.

המשוואה של הגדלת ההוצאה הציבורית לצד אי-הטלת מיסים ואף קיצוצם היא פופוליסטית לכל הדעות. הרי כי הצעה זו תביא להגדלת הגירעון וגירעון אדיר עשוי להביא לקריסה כלכלית חסרת תקדים.

כחלון מקיים בכמעט 38 חודשי כהונתו כשר אוצר את מצעו הכלכלי - פופוליזם. כחלון הגדיל את ההוצאה הציבורית, לא העלה מיסים, דבר שהביא כצפוי להגדלת הגירעון במיליארדי שקלים. בשל כך, בתחום זה לאנשים שהצביעו לכחלון אין מה להתלונן. הוא מקיים את הבטחותיו.

אך, בתחום הממלכתי והחוקתי מפלגת כולנו די מאכזבת. ניקיון הכפיים, החילוניות והממלכתיות היו חלק עיקרי במצע שלה. והיא לא מקיימת אותו כלל. כל מיני חוקי כפייה חרדים - אושרו, בין השאר בתמיכת כחלון וחוקים א-ממלכתיים ומושחתים אחרים גם הם אושרו - ניחשתם נכון, בתמיכת כחלון. כעת, גם החוק הלאומני ביותר בכנסת ה-20, חוק הלאום עשוי להיות מאושר בשל תמיכת - אתם יודעים מי - משה כחלון וסיעתו. נוסיף לכך את העובדה שכחלון מכהן זמן רב בממשלה בה ראש הממשלה חשוד בשוחד בשני תיקים שונים, שר הפנים נחקר ושר הרווחה מועמד לדין. ראש הממשלה גם תוקף פעם אחר פעם את כוחות אכיפת החוק, שרת המשפטים עושה פוליטיזציה למערכת המשפט ושר החינוך גורם להדתה בבתי הספר. בגין היה מתהפך בקברו אם היה יודע כי זה האיש שמתיימר לייצג אותו.

כאשר כחלון ראה שהוא יורד בסקרים במרץ האחרון, הוא פתאום אמר כי עד שהתקציב לא יעבור - הוא לא יאשר את חוק הגיוס וכמעט גרם להפלת הממשלה. זאת, משום שהוא הימר, והימר נכון שזה יחזק את מעמדו שהתערער מאוד בציבור הישראלי.

לסיכום, מפלגת כולנו בראשות משה כחלון היא עוד מפלגת אווירה שתחלוף מן עולמנו בכנסת ה-21 או ה-22. זה יכול להיות בהתמזגות לתוך הליכוד או בפירוק שעשוי להוביל לסוף הקריירה הפוליטית של כחלון.