יום שני, 13 במאי 2019

פסקת ההתגברות - מסוכנת, לפחות במצב הנוכחי

נתניהו. (צילום: מארק ישראל סאלם, לע"מ)


אני סבור שיש להגביל את כוחו המופרז של בג״ץ. כיום, למעשה מועדון קטן של שופטי בית המשפט העליון מנהלים בפועל את ענייני המדינה. לאחרונה למשל, הם קבעו כי על ישראל להתיר את כניסת הפלסטינים לטקס הזיכרון המשותף, בניגוד להחלטת שר הביטחון נתניהו. החלטה אשר הייתה בסמכותו. אני חושב שזו התערבות בוטה של בג״ץ, ללא קשר לדעתי על החלטת נתניהו.

עם זאת, אני מתנגד לפסקת ההתגברות. מדוע? בישראל אין את מערכת האיזונים והבלמים הדרושה על מנת לשמור על זכויות האדם וחירויות הפרט. אין חוקה, אין בית עליון וכל רוב מזדמן של 61 ח״כים, יכול לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות.
פרידריך האייק כתב בספרו "חוקת החירות": "אם תינתן לגוף הביצועי סמכות העוקפת את
בתי המשפט בנימוק שהוא עושה את רצון העם, הוא יופיע בחיי נתיניו כיסוד
שרירותי שאינו מניח להם לתכנן את חייהם במידה כלשהי של ודאות. לא יהיה
ממי לבקש דין וחשבון, שכן ציבור הבוחרים כולו עומד מאחורי גוף זה, וגחמותיו
החולפות הן גחמותיו של הבוחר שמעבר לפרגוד. גם את רצון המצביעים, אם
כך, יש להגביל באמצעות בנייתה של חוקה המקדשת את עצמאות המשפט מול
הכדאיות צרת האופקים והאפנות שהציבור נדבק בהן לרגע".

אני מסכים עם הדברים שכתב האייק וסבור כי יש לחוקק חוקה אשר תבטיח את זכויות האדם וחירויות הפרט, לשנות את שיטת בחירת השופטים לשיטה האמריקאית ורק אז לחוקק את פסקת ההתגברות אשר יהיה ניתן להפעיל אותה ברוב מוצק של 80 חברי כנסת ולא 61 כפי שמוצע בהצעת החוק אשר הליכוד ואיחוד מפלגות הימין מעוניינות לאשר בימים אלה. בנוסף, אם כבר מדברים על מערכת איזונים ובלמים, אני חושב שיש צורך בבית עליון ולתת יותר סמכויות לשלטון המקומי על חשבון השלטון המרכזי.


יום חמישי, 2 במאי 2019

למה לא להגביל את כהונת ראש הממשלה


נתניהו בנאום הניצחון בבחירות 2019 (צילום: AFP)

אני רואה בשנים האחרונות הרבה קריאות להגביל את כהונת ראש הממשלה. פעמים רבות, משתמשים האנשים המבקשים להגביל את כהונת ראש הממשלה, בדוגמה שע״פ החוקה האמריקאית כהונת הנשיא מוגבלת לכשתי קדנציות.
הדוגמה של ארצות הברית לא רלוונטית לישראל משום ששיטות הממשל שונות. בישראל הדמוקרטיה היא פרלמנטרית, בעוד בארצות הברית היא נשיאותית. בישראל יש צורך בהרכבת קואליציה, בעוד בארצות הברית אין צורך כזה. בשל הצורך בהרכבת קואליציה, הגבלת כהונה בישראל יכולה להגביר את הסחטנות של המפלגות הקטנות כלפי ראש הממשלה שכן, הוא, בכהונתו השנייה, יעדיף להיכנע לדרישות המפלגות האחרות במידה ויאיימו בהפלת הממשלה, משום שבמידה והממשלה תיפול, הוא לא יוכל להתמודד שוב.
אפשר גם להסתכל מה המצב בנושא זה בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות (לפחות דה פקטו) - בגרמניה אין הגבלת כהונה, בבריטניה אין הגבלת כהונה, בקנדה אין הגבלת כהונה, בהודו אין הגבלת כהונה, באיטליה אין הגבלת כהונה ואני יכול להמשיך עוד הרבה...
כמו כן, הקריאות הללו באות בעיקר מן השמאל הישראלי. זה משעשע אותי משום שהשמאל שלט בישראל 37 שנים + 3 שנות שלטון קדימה ולא טרח לאשר חוק כזה. פתאום, הם רואים מנהיג פופולרי שהם לא מצליחים להחליף בקלפי בפעם אחר פעם, אז הם מנסים להוציא אותו ממשרד ראש הממשלה באמצעות חקיקה.
לסיכום, אני מתנגד מהטיעונים שכתבתי במאמר זה להגבלת כהונה לראש הממשלה ומציע לאנשים אשר מבקשים להגביל את הכהונה לעסוק בתוכן ולא בפופוליזם זול שכזה שככל הנראה היה מביא לפגיעה ביציבות השלטונית במדינת ישראל.