פסקת ההתגברות - מסוכנת, לפחות במצב הנוכחי

נתניהו. (צילום: מארק ישראל סאלם, לע"מ)

אני סבור שיש להגביל את כוחו המופרז של בג״ץ. כיום, למעשה מועדון קטן של שופטי בית המשפט העליון מנהלים בפועל את ענייני המדינה. לאחרונה למשל, הם קבעו כי על ישראל להתיר את כניסת הפלסטינים לטקס הזיכרון המשותף, בניגוד להחלטת שר הביטחון נתניהו. החלטה אשר הייתה בסמכותו. אני חושב שזו התערבות בוטה של בג״ץ, ללא קשר לדעתי על החלטת נתניהו.

עם זאת, אני מתנגד לפסקת ההתגברות. מדוע? בישראל אין את מערכת האיזונים והבלמים הדרושה על מנת לשמור על זכויות האדם וחירויות הפרט. אין חוקה, אין בית עליון וכל רוב מזדמן של 61 ח״כים, יכול לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות.
פרידריך האייק כתב בספרו "חוקת החירות": "אם תינתן לגוף הביצועי סמכות העוקפת את
בתי המשפט בנימוק שהוא עושה את רצון העם, הוא יופיע בחיי נתיניו כיסוד
שרירותי שאינו מניח להם לתכנן את חייהם במידה כלשהי של ודאות. לא יהיה
ממי לבקש דין וחשבון, שכן ציבור הבוחרים כולו עומד מאחורי גוף זה, וגחמותיו
החולפות הן גחמותיו של הבוחר שמעבר לפרגוד. גם את רצון המצביעים, אם
כך, יש להגביל באמצעות בנייתה של חוקה המקדשת את עצמאות המשפט מול
הכדאיות צרת האופקים והאפנות שהציבור נדבק בהן לרגע".

אני מסכים עם הדברים שכתב האייק וסבור כי יש לחוקק חוקה אשר תבטיח את זכויות האדם וחירויות הפרט, לשנות את שיטת בחירת השופטים לשיטה האמריקאית ורק אז לחוקק את פסקת ההתגברות אשר יהיה ניתן להפעיל אותה ברוב מוצק של 80 חברי כנסת ולא 61 כפי שמוצע בהצעת החוק אשר הליכוד ואיחוד מפלגות הימין מעוניינות לאשר בימים אלה. בנוסף, אם כבר מדברים על מערכת איזונים ובלמים, אני חושב שיש צורך בבית עליון ולתת יותר סמכויות לשלטון המקומי על חשבון השלטון המרכזי.