יום רביעי, 13 בינואר 2021

כתב ההגנה של פרופ' אלן דרשוביץ עבור הנשיא דונלד טראמפ


   


ב-6 בינואר 2021, נשא הנשיא טראמפ נאום מיוחד בעצרת בסמוך לבית הלבן, בו הפציר בסגנו, מייק פנס, אשר מתוקף תפקידו משמש גם כנשיא הסנאט, לדחות אלקטורים ממדינות בהן הוא טען שהיו זיופים ונספרו קולות לא חוקיים, ולמעשה לא לאשר את תוצאות בחירת האלקטורים. חרף הפצרותיו של טראמפ, לא דחה פנס את האלקטורים בטענה כי אין לו הסמכות לעשות כן. 

זמן קצר לאחר החלטה זו של פנס, הסתערו המונים לעבר גבעת הקפיטול, מקום מושבו של הקונגרס, כאשר חלקם אף הצליחו לפלוש לתוכו. ההסתערות גרמה לדחיית הדיונים בדבר אישור בחירת האלקטורים במספר שעות, שבסופם אישר הקונגרס את בחירת האלקטורים ובחר בג׳ו ביידן לתפקיד הנשיא ה-46 של ארצות הברית, ובקאמלה האריס לתפקיד סגנית הנשיא ה-49 של ארצות הברית. 

במקביל, החלו הדמוקרטים בהליך הדחה כנגד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ - הליך ההדחה השני שמתקיים כנגדו, לאחר שבראשון שנערך בשנים 2019-2020, הוא זוכה על ידי הסנאט. 

סעיפי כתב האישום המוצע לבית הנבחרים נגד טראמפ הם:

1) הסתה בזדון לאלימות כנגד ממשלת ארצות הברית. 

2) בגידה באמון כנשיא. 

3) מעורבות במעשי המרדה. 

בעקבות כך, פרסם פרופ' אלן דרשוביץ, מעורכי הדין הידועים ביותר בארצות הברית, פרק בהסכת (פודקאסט) שלו, ״The Dershow״, בו הוא דן באישומים ומנסה להוכיח מדוע אין להדיח את הנשיא טראמפ בגינם, ומדוע הם לא מהווים עבירה על החוק. 

ראשית, פותח דרשוביץ בשתי שאלות שעליהן הוא ינסה לענות במהלך הפרק:

הראשונה - האם התיקון הראשון לחוקה, המונע מהקונגרס לחוקק חוקים המגבילים את חופש הביטוי, מגן על נאומו של הנשיא טראמפ?

השנייה - בהנחה והחוקה מגנה על הנאום, האם אותו הנאום עדיין יכול לשמש כבסיס להדחה?

ובכן, דרשוביץ מבקש להחזיר את המאזינים לפסק הדין "ברנדנבורג נגד אוהיו" (Brandenburg v. Ohio) משנת 1969. פסק הדין עוסק בערעור שהגיש קלרנס ברדנבורג, מנהיג תנועת הימין הקיצוני הידועה לשמצה ה״קו-קלוקס-קלאן״ (KKK), לבית המשפט העליון של ארצות הברית. ברנדנבורג הואשם ואף הורשע במספר ערכאות בתמיכה באלימות באופן הנוגד את חוקי מדינת אוהיו. זאת, לאחר שנשא נאום מול קהל גדול של תומכים בו אמר: "אם נשיאנו, הקונגרס שלנו, בית המשפט העליון שלנו, ימשיכו לדכא את הגזע הלבן, אזי יינקמו נקמות". כלומר, יש כאן הצהרה שנשמעת לחלוטין כקריאה לאלימות כנגד הנשיא, בית המשפט העליון ואחרים שמנסים לדכא, לטענתו, את הגזע הלבן. כמו כן, ברדנבורג אמר: "400 אלף איש צועדים לקונגרס" וש"הכושים (מילים שלו) צריכים לחזור לאפריקה (...) יהודים צריכים לחזור לישראל". בנוסף לכך, הרבה מהאנשים בעצרת נשאו נשקים. 

כלומר, יש כאן נאום קיצוני בהרבה לעומת נאומו של הנשיא טראמפ ביום רביעי ה-6 בינואר 2021, שבו לא נשמעו קריאות או אמירות שסביר שישתמעו כקריאה לנקמה, אלימות, כניסה לתוך הקפיטול או הפרת החוק. חרף זאת, פסק העליון בתיק ״ברנדנבורג נגד אוהיו״ לטובתו של ברנדנבורג, בטענה כי ״הערבויות החוקתיות של חופש הביטוי והעיתונות החופשית אינן מאפשרות למדינה לאסור שימוש בכוח או הפרת החוק אלא אם כן הפרה כזו מכוונת להסית או לייצר פעולה מפרת חוק בוודאות הקרובה", ולמעשה יצר את המבחן המשפטי "פעולה לא חוקית מיידית" (imminent lawless action), הקובע שהגנת חופש הביטוי לא חלה רק במקרה שבו נשמעת קריאה להפרת החוק בטווח הזמן הקרוב. 

לאור זאת, מגיע דרשוביץ למסקנה כי הנאום מוגן על ידי החוקה, וכי שימוש בנאום המוגן על ידי החוקה כבסיס להדחה וקרימינליזציה לאותו הנאום על ידי הקונגרס, מהווים פעולה לא חוקתית. כמו כן, טוען דרשוביץ, כי לא ניתן להדיח נשיא לאחר תום כהונתו, ולכן הגשת כתב אישום (על ידי בית הנבחרים) ללא משפט בסנאט - כלומר ללא מתן האפשרות לנאשם להוכיח לכל את חפותו כאשר כתב האישום ירחף מעל ראשו של הנאשם עד סוף ימיו, מהווה גם היא פעולה לא חוקתית.