יום שלישי, 1 באוגוסט 2017

הכרעת הערעור בעניין עזריה

עזריה באמצע יחד עם אביו, אמו וח"כ לשעבר שרון גל
היום שבו נקבע יום הכרעת הדין בערעורו של אלאור עזריה על העונש שקיבל מביה"ד הצבאי - כ-18 חודשי מאסר בפועל על הריגת מחבל מנוטרל, הוא יום סמלי מאוד.
יום וחצי לפני ט' באב, היום שבו נחרב בית המקדש בעקבות שנאת החינם. למה שנאת חינם? משום שבשבוע הזה, האשימו את שופטי הערעור ב"שמאלנות", את הממשלה הימנית בתולדות ישראל ב"בוגדנות" ואת הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל בכך שהוא אינו משדר "חיילות" ושהוא "עלוב נפש ושמן כפקיד עירייה".

אלו דברים אשר נשמעו מפי מתבהמים. אינטליגנטים ואינטליגנטים פחות והרבה פחות. בעיקר מן הצד הימני, ה"פטריוטי" של המפה הפוליטית. אלו דברים אשר נשמעו מפי הבהמה הלאומית, "הצל" (יואב אליאסי). המתבהם הלאומי, עו"ד יורם שפטל, סנגורו של עזריה. הרבה ח"כים ושרים וגם רה"מ אמרו כי הם לא מסכימים עם ההחלטה, אך יש לכבד אותה. אך הם אלה אשר היו הראשונים להסית. הראשונים להתבהם.  מיד לאחר האירוע אמרה ח"כ שולי מועלם: "מגיע לחייל היורה צל"ש". ח"כ אורן חזן כינה אותו "גיבור". שר החינוך נפתלי בנט קרא לגבות את עזריה שאז היה תחת עילום שם. שר הביטחון כיום, אביגדור ליברמן בעת שהיה באופוזיציה בזמנו אמר: "ההתנפלות על החייל צבועה ועדיף חייל שירה במחבל על פני חייל שהיסס ומחבל הרג אותו". רה"מ בנימין נתניהו תחילה גינה את המעשה אך כעבור זמן יחסית קצר חזר בו ושוחח עם אביו של החייל היורה, צ'ארלי עזריה. שרת התרבות והספורט מירי רגב מיהרה להיפגש עם הוריו של החייל. זאת למרות הגינוי רחב ההיקף של המערכת הביטחונית ובראשה שר הביטחון דאז, משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט. רק להזכיר שפתאום החבר'ה הישראלית הייתה בכזה כאוס, עד כדי כך שהשמאל הקיצוני מצא את עצמו באותה דעה יחד עם הימין הקיצוני בעניין עזריה. השמאל הקיצוני אמר שזהו הנוהל בצה"ל וכך גם הימין הקיצוני. מי היה מאמין? הצל יחד עם מנכ"ל ארגון שוברים שתיקה. זה לצד עוד טיפוסים פרובוקטיביים כמו שרון גל שכמובן רק חיפש פרסום לאחר קדנציה קצרה וכושלת בת פחות מחצי שנה בכנסת ובעת הכרעת הדין, גל בכלל היה בבית האח הגדול. פתאום, נתניהו לא הסתפק גם בשיחה קצרה עם אביו של החייל, צ'ארלי עזריה אלא גם הודיע כי הוא תומך בחנינה מיידית אחרי פסק הדין, זאת למרות שביה"ד מצא כי עזריה שיקר לאורך כל הדרך. בהתחלה אמר כי היה חשש למטען ולאחר מכן, שעדויות אחרות סתרו את הטענה הזו, הוא טען כי הוא פחד ואגב, בהחלטה על הערעור של עזריה, שלשום נמצא כי עזריה גם כלל לא פחד אלא ביצע את הירי מתוך מניעים נקמניים. אך זה לא הפריע לשרים וגם לרה"מ אשר מיהרו לתמוך בחנינה מיידית.

כמובן, איך לא?, אתייחס לעו"ד יורם שפטל. שפטל עושה סיבוב תקשורתי על גבו של עזריה. הוא לא היה בתודעה שנים על גבי שנים והוא מנסה לחזור לתודעה בעזרת משפט זה. למרות שאין שום סיכוי שהעונש יבוטל, שפטל הולך לערעור אחרי ערעור, על מנת להמשיך את ההצגה.
שפטל מ-נ-צ-ל את משפחת עזריה.

אני חושב שהעונש שנגזר על אלאור עזריה הוא עונש דל מדי. למשל, מס' שנות המאסר על הריגה שלא בזדון יכולה להגיע לעד 12 שנות מאסר בפועל במשפט פלילי. נניח שבגלל שזה היה מחבל יש לפסוק לו 6 שנות מאסר. 6 שנות מאסר זה העונש שעזריה היה צריך לקבל על הריגה ובנוסף להגיד תודה על כך שכבר בתחילת המשפט, הפרקליטות הצבאית בחרה שלהאשים את עזריה בהריגה ולא ברצח. כי אם עזריה היה מואשם ברצח, זה היה נראה לגמרי אחרת...