יום רביעי, 17 ביוני 2020

החלת הריבונות - כתב הגנה


לקראת החלת הריבונות הצפויה בחלק משטחי יהודה ושומרון, נשמעה התנגדות עזה בשמאל הישראלי. ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, התנגד למהלך משום שלטענתו הוא "חד צדדי", והמפלגות מרצ והרשימה המשותפת, יחד עם מספר עמותות שמאל טענו שהחלת הריבונות תגרום לאפרטהייד ושהיא מנוגדת לחוק הבינלאומי. במאמר זה אנסה להפריך את טענות השמאל, ואף יתרה מכך - להראות מדוע החלת הריבונות היא נחוצה. אני מכיר בכך שאנשי שמאל המשועבדים לעמדותיהם, לא ישתכנעו מהמאמר, ולכן כבר כאן אדגיש - מאמר זה פונה לאנשים, ובעיקר לאנשי שמאל, בעלי "ראש פתוח". 

ראשית, אני לא חושב שהסיבה שהדבר מבוצע באופן חד צדדי צריכה להוות שיקול מהותי. גם הכרזת העצמאות הייתה באופן חד צדדי, ולא אחת ממערכות צבא הגנה לישראל. האינטרסים הישראלים, מה לעשות, פעמים רבות לא מתיישבים עם האינטרסים של הקהילה הבינלאומית. אך ההתנגשות הזו היא התנגשות שלא בהכרח צריך לפחד ממנה, כל עוד התועלת עולה על הנזק, כפי שאני סבור שקורה במקרה זה. 

שנית, החלת הריבונות לא מסכנת את האופי היהודי של המדינה, כפי שטוענים גורמים בשמאל הציוני. מדובר בהחלת ריבונות בעיקר על ישובים יהודיים. לפי הערכות מהשנים האחרונות, בשטחי C, חיים בין 80 ל-150 אלף ערבים, מספר שלא מהווה סכנה לרוב היהודי במדינת ישראל. 

שלישית, החלת הריבונות לא מנוגדת לחוק הבינלאומי. החוק הבינלאומי אוסר על סיפוח, שהוא למעשה סיפוח המקום הנכבש למדינה הכובשת. אולם, שטחי יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים אלא שנויים במחלוקת על פי הדין הבינלאומי, משום שהריבון הקודם בשטחים אלו - ירדן, היה ריבון לא מוכר, ולכן מדובר במקרה הזה בהחלת ריבונות, שהיא חוקית לחלוטין לפי הדין הבינלאומי. 

רביעית, הגורמים היותר רדיקליים בשמאל טענו כי החלת הריבונות תביא לאפרטהייד. זאת לאור אמירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא תינתן אזרחות לתושבים הערביים במקומות שעליהם מוחלת הריבונות הישראלית. אולם, אי הענקת אזרחות אין משמעותה אפרטהייד. אפרטהייד עוסק באפליה על רקע גזעי, ואין שום כוונה לשלול מאזרחי ישראל הערבים את אזרחותם בעקבות החלת הריבונות. יתרה מכך, החוק הבינלאומי לא מחייב להעניק אזרחות, ואף אוסר על הענקת אזרחות בכפייה. 

חמישית, לרוב מדינות העולם אין אינטרס להטיל סנקציות מסחריות על מדינת ישראל, עקב יחסי הסחר הענפים שמדינת ישראל מחזיקה בהם, כך שהחשש מ"סנקציות בינלאומיות" מוגזם לדעתי. 

שישית, לגבי הסכם השלום עם ירדן, אשר מאיימת לבטל אותו אם תתבצע החלת הריבונות - אין לירדן כל אינטרס. ישראל מספקת לירדן מים ולבית המלוכה ההאשמי סיוע חשאי, שבלעדיו יהיה לו קשה לשרוד הפיכה שלטונית. אני רואה באמירות הללו של השלטון הירדני מן מס שפתיים לציבור שעוין מאוד לישראל, ותו לא. 

שביעית, באשר להסכמי אוסלו, אותם מאיימים בכירי הרש"פ לבטל אם תתבצע החלת הריבונות - חשוב לזכור כי איומים אלו נשמעו פעמים רבות בעבר. אך גם אם יש ממש באיומים הללו, אין אני חושש מהם. הסכמי אוסלו היו איוולת מדינית, שביטולה עשויה להוות פתח ממשי לקראת פתרון טוב יותר לסכסוך הישראלי-ערבי, כמו זה של ד"ר מרדכי קידר. 

ולסיכום, לאחר שאני מקווה שהפרכתי את טענות המתנגדים משמאל להחלת הריבונות, ברצוני להראות מדוע היא נחוצה. היא נחוצה משום שבמשך עשרות שנים, ליישוב היהודי ולאחר מכן לממשלת ישראל, הוצע פחות ופחות ככל שנקף הזמן. מימוש ה"גזר" לישראל בתכנית השלום של הנשיא טראמפ - דהיינו החלת הריבונות על חלקים נרחבים מיהודה ושומרון, תצביע על שינוי המגמה הזו, ואולי אף תגרום לערבים להסכים ליותר וויתורים להבא.