יום שני, 30 ביולי 2018

הקשר בין צפיפות לעוני

ניתן לחשוב כי מקומות צפופים בעולם הם גם עניים מאוד. ככל שצפוף יותר - עני יותר. טענה זו, לא נכונה. להפך, ניתן לראות למשל את סינגפור והונג קונג הצפופות. יש מדינות שהן בין הצפופות ביותר בעולם, אך גם בין העשירות ביותר בעולם.

איך זה קורה?

ככל שאזרחים מרוכזים יותר יש להם יותר אפשרויות לתעסוקה. למשל, אין החולק על כך שאפשרויות התעסוקה של מי שחי במרכז הארץ, גבוהות יותר ממי שחי בפריפריה. בשל כך, שיעור התעסוקה במרכז גבוה יותר מבפריפריה ואחוז האבטלה במרכז נמוך יותר מבפריפריה.
עכשיו, מה הקשר לעוני?

הקשר הוא פשוט מאוד. אנשים עובדים עשירים יותר מאנשים מובטלים. בשל כך, במדינות בעלות אחוז אבטלה נמוך יותר, העוני קטן יותר מבמדינות בעלות אחוז אבטלה גבוה. 

על סיום מושב הקיץ של הכנסת והכנות למושב החורף.

ב-19 ביולי 2018 תם מושב קיץ סוער במיוחד של הכנסת. המושב, היה אולי המושב הסוער ביותר שידעה הכנסת ה-20. הוא ידע חקיקת בזק של הרגע האחרון: אישור חוק הלאום וחוק הפונדקאות אשר גררו אחריהם מחאות בהיקף אדיר, ואישור חוק הגיוס בקריאה ראשונה. כל החוקים הללו הם חוקים מאוד שנויים במחלוקת. 

חוק הלאום, הוא חוק לאומני ופשיסטי אשר מתחתי עליו ביקורת חריפה בעבר בבלוג זה. בימים האחרונים, התקשורת מדברת רבות על הדרוזים אשר למרות שהקריבו את חייהם בשביל המדינה גם הם אזרחים סוג ב׳ במדינת ישראל. לדעתי צריכה להיות מחאה לא רק בגלל הדרוזים, אלא בגלל שהחוק מפלה אזרחים שומרי חוק במדינת ישראל על בסיס דתי. בכל אופן, שרי הממשלה פתאום אמרו כי החוק נחקק בפזיזות וכי נפלה טעות. לדעתי שום טעות לא נפלה כאן. כאשר מחוקקים חוק יסוד כה משמעותי, אשר הליך חקיקתו נערך במשך כמה שנים ושלוש כנסות (החל מהכנסת ה-18), אי אפשר לחוקק חוק כזה בפזיזות. האם הקואליציה ובמיוחד יוזם החוק חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) לא הרגישו כי החוק מפלה ונפל בו פגם במשך כל הזמן הזה? למרות טענות מצד כל הקשת הפוליטית. מחברי הכנסת והערבים ועד בני בגין? אני סבור שלא. לכן גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי לא יהיו שינויים בחוק, דבר שמבטל את טענות השרים על פגם בחוק, וקובע בעצם כי הממשלה עומדת מאחורי החוק למרות כל הביקורות. למרות שהיא יודעת שישנה אפליה. 

חוק הפונדקאות, לעומת חוק הלאום, נחקק בפזיזות אדירה. מתוך רצון להעביר את החוק כבר במושב הקיץ מחשש שלא יהיה מושב חורף, הקואליציה חוקקה חוק מפלה הקובע כי רק זוגות דו-מיניים או זוג נשים יוכלו לעשות את תהליך הפונדקאות בישראל ואלו זוגות של שני גברים - לא. אפליה לשמה. לכן, ובעקבות הצהרות הקואליציה, אני סבור כי הקואליציה תנסה לתקן את החוק במושב החורף, אבל זה יקרה רק במידה והמחאה הפוליטית לא תיחלש, דבר שעשוי לקרות תוך שלושה חודשים, וניסיון תיקון החוק יהווה מבחן עבור חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד, אשר נבחר כמייצג הלהט״ב מהליכוד. מה הוא יעשה במושב החורף כדי לקדם את התיקון? האם יפעיל את כוחו הפוליטי הרב שצפוי לו, כמו לכל חבר כנסת אחר מהקואליציה, בעקבות חוק הגיוס אשר יגיע להצבעה ככל הנראה בקריאה שנייה ושלישית במושב החורף, ויחרים הצבעות עד שתיקון חוק הפונדקאות לא יאושר או שיסמוך על הממשלה שתעסוק בעניין. 

חוק הגיוס, צפוי להיות החוק המשמעותי ביותר במושב החורף, אולי אפילו המשמעותי ביותר של הכנסת ה-20, זאת, משום שבמידה ויעבור בנוסחתו הנוכחית, הממשלה תיפול ויוקדמו הבחירות ובמידה והחרדים ייתמכו בו לבסוף, הממשלה תשרוד כנראה גם את מושב החורף, דבר שאם יקרה יבטיח את קיומה לפחות עד מרץ 2019. אך, ישנה גם האפשרות שהממשלה בכלל לא תעלה את החוק להצבעה בשל המחלוקות. אפשרות זו בעלת סיכויים נמוכים משום שליברמן ומערכת הביטחון מעוניינים מאוד באישור החוק, וליברמן ככל הנראה לא יסכים לוותר עליו. 

ציפי לבני, מונתה לפני ימים אחדים לתפקיד ראש האופוזיציה במקום יצחק הרצוג אשר התפטר מהכנסת בשביל להיכנס לתפקידו החדש - יו״ר הסוכנות היהודית. אני סבור כי זו החלטה חכמה של גבאי, אשר מעוניין לשמור על המחנה הציוני ולא להביא לפירוקו ולהחלשת גוש המרכז-שמאל.

בכל אופן, לדעתי הקואליציה לא תצליח לעבור את מושב החורף. ליברמן לא יסכים להיתפשר יותר, על חוק הגיוס ובמידה ויסכים להיתפשר בתמורה לתמיכת החרדים בחוק הפונדקאות, יש עתיד ככל הנראה תצביע נגד החוק והוא לא יאושר, דבר אשר יהווה כישלון אדיר בשביל ליברמן. בשל כך, אחד משני החוקים הללו יפילו את הממשלה. אני מעריך כי יתקיימו הבחירות לכנסת ה-21 בפברואר-מרץ 2019 ופיזור הכנסת יהיה בנובמבר-דצמבר 2018. 

הבחירות לכנסת ה-21 יהיו מעניינות. נתניהו ינסה להוכיח את חפותו ולקבל את תמיכת הציבור בו לכהונה נוספת, השמאל-מרכז יצטרך להחליט על מנהיג לראשות הממשלה משום שליאיר לפיד צפויה בעיה להרכיב ממשלה, לעומת אבי גבאי אשר יהיה לו יותר קל להרכיב ממשלה אך בסקרים הוא חלש ומפלגתו היא המפלגה השלישית-הרביעית בגודלה בכנסת. דבר אשר לא יאפשר לו לקבל את ההזדמנות להרכיב ממשלה. נוסף לכך, יצטרפו מועמדים חדשים ומעניינים. המפלגה של אורלי לוי-אבקסיס עשויה לקחת קולות רבים מכולנו והליכוד ואף להיות הגורם אשר יכריע את זהות ראש הממשלה הבא. מפלגת זהות של פייגלין מציגה אלטרנטיבה מרעננת לימין - ליברליזם כלכלי וחברתי לעומת עמדות ימניות, אולי אפילו קיצוניות בעניינים המדיניים-ביטחוניים של ישראל וביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני ועשויה להחליש את הליכוד והבית היהודי. גם משה יעלון ירוץ בבחירות, ככל הנראה במפלגה עצמאית וייקח קולות של הימין הישן, הקלאסי והמתון, בעיקר מהליכוד. זהות ויעלון יהוו מכשול לנתניהו ועשויים להחליש מאוד את כוחו של גוש הימין וכוחה של הליכוד. לכך ניתן להוסיף את היחלשות החרדים ובמיוחד ש״ס, ולפי הסקרים האחרונים הגוש החרדי עומד על 12 מנדטים לעומת 13 כיום. 

יום רביעי, 4 ביולי 2018

כולנו - פופוליזם לתפארת, לצד אכזבת הבוחרים בתחום הממלכתי.

ראשית כל, מזל טוב לכבוד יום העצמאות ה-42 של ארצות הברית של אמריקה. נוסף על כך, זהו גם יום ההולדת שלי כך שקיבלתי היום ברכות כה רבות. תודה לכולם!

עכשיו לעניינו, מפלגת ״כולנו״ בראשות משה כחלון נבחרה לכנסת ה-20 כמפלגת מחאה (נוספת) כנגד המפלגות הגדולות ובראשן מפלגת השלטון ״הליכוד״, ודרשה לפי חזונו של בגין כביכול (מצע המפלגה הוא בכלל לא מצע הליכוד הבסיסי של בגין וז׳בוטינסקי), שאותו, לטענת קמפיין הבחירות הליכוד לא מקיימת. הוא הציע לקיים במדינת ישראל משטר סוציאליסטי, מדינת רווחה עם סיוע נרחב לשכבות החלשות וממלכתיות. אך עם זאת, הבהירה המפלגה כי חזונה דוגל באי-הטלת מיסים. זאת גם הסיבה שממש בימים אלו, שר האוצר משה כחלון, מייסד ומנהיג המפלגה, מנמק את החלטתו שלא להטיל מס על טבק לגלגול, אף כי בצרפת רעיון זה עבד ומספר המעשנים ירד במאות אלפים.

המשוואה של הגדלת ההוצאה הציבורית לצד אי-הטלת מיסים ואף קיצוצם היא פופוליסטית לכל הדעות. הרי כי הצעה זו תביא להגדלת הגירעון וגירעון אדיר עשוי להביא לקריסה כלכלית חסרת תקדים.

כחלון מקיים בכמעט 38 חודשי כהונתו כשר אוצר את מצעו הכלכלי - פופוליזם. כחלון הגדיל את ההוצאה הציבורית, לא העלה מיסים, דבר שהביא כצפוי להגדלת הגירעון במיליארדי שקלים. בשל כך, בתחום זה לאנשים שהצביעו לכחלון אין מה להתלונן. הוא מקיים את הבטחותיו.

אך, בתחום הממלכתי והחוקתי מפלגת כולנו די מאכזבת. ניקיון הכפיים, החילוניות והממלכתיות היו חלק עיקרי במצע שלה. והיא לא מקיימת אותו כלל. כל מיני חוקי כפייה חרדים - אושרו, בין השאר בתמיכת כחלון וחוקים א-ממלכתיים ומושחתים אחרים גם הם אושרו - ניחשתם נכון, בתמיכת כחלון. כעת, גם החוק הלאומני ביותר בכנסת ה-20, חוק הלאום עשוי להיות מאושר בשל תמיכת - אתם יודעים מי - משה כחלון וסיעתו. נוסיף לכך את העובדה שכחלון מכהן זמן רב בממשלה בה ראש הממשלה חשוד בשוחד בשני תיקים שונים, שר הפנים נחקר ושר הרווחה מועמד לדין. ראש הממשלה גם תוקף פעם אחר פעם את כוחות אכיפת החוק, שרת המשפטים עושה פוליטיזציה למערכת המשפט ושר החינוך גורם להדתה בבתי הספר. בגין היה מתהפך בקברו אם היה יודע כי זה האיש שמתיימר לייצג אותו.

כאשר כחלון ראה שהוא יורד בסקרים במרץ האחרון, הוא פתאום אמר כי עד שהתקציב לא יעבור - הוא לא יאשר את חוק הגיוס וכמעט גרם להפלת הממשלה. זאת, משום שהוא הימר, והימר נכון שזה יחזק את מעמדו שהתערער מאוד בציבור הישראלי.

לסיכום, מפלגת כולנו בראשות משה כחלון היא עוד מפלגת אווירה שתחלוף מן עולמנו בכנסת ה-21 או ה-22. זה יכול להיות בהתמזגות לתוך הליכוד או בפירוק שעשוי להוביל לסוף הקריירה הפוליטית של כחלון. 

יום שלישי, 26 ביוני 2018

למה הדמוקרטים לא אומרים את האמת?

לאחרונה אני קורא בפייסבוק ובאתרי החדשות דיווחים ומאמרים נגד הפרדת המשפחות בגבול בין מקסיקו לארצות הברית. פוסטים צצים ללא סוף המשווים את העניין למעשי הנאצים ביהודים, וקללות נשמעות כנגד הנשיא טראמפ ואנשי ממשלו.

בארצות הברית הגדילו לעשות. עיתונאים ״בוכים״, איסור על כניסת דוברת הבית הלבן שרה האקבי סנדרס למסעדה בוירג'יניה והפגנה בתוך מסעדה בוושינגטון די.סי נגד המזכירה לביטחון המולדת.

חשוב לציין כי רוב הדיווחים בישראל, במיוחד בקרב כלי התקשורת השמאלנים כמו ״הארץ״, בנוגע לארצות הברית מתורגמים מכתבות בתקשורת הדמוקרטית האמריקאית, כמו מה-CNN ומה"ניו יורק טיימס".

אז, אחרי ששמענו את המחאות והזעקות, חשוב לציין עובדות. משפחות אלו מנסות באופן לא-חוקי להגר לארצות הברית. הם לא פליטים משום שבמקסיקו ובמדינות נוספות במרכז אמריקה אין מלחמות של ממש. הם מהגרי עבודה.

הם לא מנסים להגיש בקשה לויזת עבודה בארצות הברית, כמקובל וכבדרך חוקית. הם פושעים לכל דבר וראוי שנשיא ארצות הברית יעדיף שבני ארצו יקבלו עבודות בארצו מאשר מקסיקנים ואחרים.

לדעתי, אין צורך בלהפריד ילדים מהוריהם. פשוט אסור לתת למהגרים לא-חוקיים לחצות את הגבול. עם הילדים או בלעדיהם. נקודה.

גם אלה אשר למרות הטיעונים אשר הצגתי תומכים באותן המשפחות, לא אמרו כלום כאשר הנשיאים קלינטון, בוש הבן ואובמה עשו את אותו הדבר ולא הציעו שום תכנית חדשה, בניגוד לנשיא טראמפ.

הם יודעים את האמת, אז למה הם לא אומרים אותה?

הם רוצים שטראמפ יילך הביתה ולנטרל את כוחו לפחות עד שנת 2020. בנובמבר הקרוב ייערכו בחירות לקונגרס האמריקאי, הדמוקרטים רוצים לקחת מושבים לרפובליקנים ולכן תוקפים אותו בכל הזדמנות. כוכבי הוליווד למיניהם, אנשי תקשורת ועוד.



השימוש בילדים הוא עלוב וצר לי כי גם אנשים בארצנו משתפים עם זה פעולה. 

יום חמישי, 24 במאי 2018

פזיזות וזלזול מביאים לכישלון

במרץ 2018, כאשר, לאחר לחץ רב, הנשיא טראמפ הודיע כי תתקיים בפסגה בינו לבין הדיקטטור הצפון קוריאני קים, ב״מאי 2018״ (הפסגה הייתה אמורה להתקיים, לבסוף, ב-12 ביוני 2018). הצהרה זו, הרגישה כמו התחלה של עידן חדש.

באפריל 2018, התקיימה פסגה היסטורית בין הנשיא הדרום קוריאני לקים ג׳ונג און, אשר הביאה למחווה צפון קוריאנית לדרום קוריאה, בצורת ביטול שעון פיונגיאנג והבטחה לסיים את מצב המלחמה ארוך השנים בין שתי המדינות.

אך, במאי 2018, קצת אחרי שנקבע מועד ומקום לפגישה בין הנשיא טראמפ לקים - ה-12 ביוני 2018 בסינגפור, החלו איומים הדדיים בין שתי המדינות.

טראמפ זלזל בקים ולמרות אזהרות בחר שלקיים תרגול עם הצבא הדרום קוריאני בדרום קוריאני, למורת רוחו של קים. קים נפגע, הרגיש מאוים ושיגר איום מצדו. טראמפ, בחר שלהחריף את הדיאלוג ורמז כי גורלו של קים יהיה כמו של קדאפי במידה וקים ג׳ונג און ומדינתו, קוריאה הצפונית, תלך נגד המערב וארצות הברית.

בשלב זה, החלו בשני הצדדים להביע ספקות לגבי קיום הפגישה. כמו כן, טראמפ הבין שלא יצליח לשכנע את קים להתפרק מנשק גרעיני כל כך מהר. משום שהנשק הגרעיני, הוא תעודת הביטוח של משטרו של קים.

אמש, כאשר כבר סיכויי הפגישה במועדה נראו נמוכים ביותר, כינו בקוריאה הצפונית את סגנו של הנשיא טראמפ מייק פנס, ״בובה״, ואיימו במלחמה גרעינית נגד ארצות הברית.

היום, הודיע טראמפ על ביטול הפגישה במכתב לקים, והצהיר כי הצבא האמריקאי מחכה ל״יום הפקודה״  וכי בעלות ברית של ארה״ב יהיו מוכנות להצטרף לארצות הברית במידה וזו תילחם נגד קוריאה הצפונית.

כעת נותר להגיד מי אשם. טראמפ הוא זה שזלזל בקים ג׳ונג און ולא התחשב בו. הוא נהג ביהירות ופזיזות וניתן לאמר כי הוא האשם העיקרי בכישלון השיחות. קים מצדו נהג בצורה לא רציונלית, ולא היה מוכן להתפשר בסוגיות החשובות ביותר. כי, עם כל הכבוד לביטול שעון פיונגיאנג והחזרת כמה אסירים אמריקאים, היה ברור מלכתחילה כי טראמפ מכוון לפירוק הנשק הגרעיני של קוריאה הצפונית.

אז, פרס נובל לשלום לשנת 2018, נכון לשעת כתיבת מאמר זה, לא יוענק לקים ג׳ונג און ודונלד ג׳ון טראמפ. 

יום חמישי, 3 במאי 2018

לאן מיועדות פניה של איראן במידה וטראמפ אכן יחליט לבטל את הסכם הגרעין, והאם אנחנו בדרך למלחמת עולם שלישית?

ב-12 במאי 2018, אמור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להחליט האם לבטל את הסכם הגרעין, לאשר אותו אך לדרוש את תיקונו או לאשר אותו כפי שהוא.

האופציה הראשונה העומדת בפני הנשיא טראמפ, נראת כעת, לפי הצהרות איראן וארצות הברית, כבעלת הסיכוי הגבוה ביותר אך מסוכנת. גם אם טראמפ יחליט על פרישת ארצות הברית מההסכם, ההסכם עדיין יהיה קיים. אך, כעת נשאלת השאלה האם איראן תחליט גם היא לפרוש מההסכם ולחזור להעשיר את האורניום או לחילופין להמשיך ״לשדר עסקים כרגיל״. האופציה הראשונה, תגרור כנראה תגובה ישראלית-אמריקאית בסגנון צבאי. כנראה אף פעולה צבאית בשטח איראן. האופציה השנייה תקבע כי איראן תצטרך להמשיך לכבד את ההסכם, יוטלו עליה סנקציות מצד ארצות הברית, אך עדיין האיחוד האירופאי, רוסיה וסין ימשיכו לא להטיל עליה סנקציות.

האופציה השנייה השנייה, נראת בעלת סיכוי נמוך מאוד. טראמפ אמנם דרש את תיקון ההסכם מלכתחילה, אך האיראנים צפויים לדחות דרישה זו. רק ב-23 באפריל 2018, צייץ שר החוץ האיראני מחמוד זריף: "אין תכנית ב׳ להסכם הגרעין. זה הכל או כלום".

האופציה השלישית, היא אופציה בעלת סיכויים קלושים לאור ההתבטאויות של הנשיא טראמפ.

אך, ברשתוכם אציג את האופציות של טראמפ גם מהצד הצפון קוריאני לאור הפסגה אשר צפויה החודש בין הנשיא טראמפ למנהיג העליון קים ג׳ונג און.

למרות ההתחממות במגעים בין שני הצדדים, במידה וארצות הברית תפרוש מהסכם הגרעין, האמון הצפון קוריאני בארצות הברית עשוי להיפגע ואון עשוי לתפוס ״רגליים קרות״ והמשא ומתן לפירוק הנשק הגרעיני של צפון קוריאה יתפוצץ. אך, טראמפ מקווה מצדו, בהנחה שהוא אכן יפרוש מהסכם הגרעין, שהצפון קוריאנים לא יתייחסו.

כעת, אחזור לעסוק בהרחבה ב״מה יקרה אם״. מה יקרה אם ארצות הברית תפרוש מהסכם הגרעין והאיראנים יפרשו גם הם?

ראשית כל, המצב יחזור להיות כפי שהיה טרם הסכם הגרעין. כלומר לפני 2015. הסנקציות על איראן יוטלו מחדש, והכלכלה האיראנית תגסוס שוב. נוסף על כך, הפעם האמריקאים נחושים לא לוותר בנושא האיראני, והם עשויים לתקוף את האיראנים אווירית באיראן במקרה הטוב, ואף לפלוש אליה במקרה הרע. מצד איראן. דבר זה יצרף את ישראל ללחימה, סביר להניח שסוריה ורוסיה יתמכו באיראן ואז עשויה להיות מלחמת עולם שלישית.

אך, האיראנים מפחדים מהאמריקאים הרבה יותר מאשר האמריקאים מפחדים מהאיראנים. רק בראשית השנה האזרחית הזו, קמו הפגנות ענק ברחבי איראן נגד המצב הכלכלי הירוד של המדינה ונגד המשטר. הפגנות אלו דוכאו אמנם על ידי המשטר, אך עם סנקציות חדשות, סביר להניח שההפגנות יחזרו והעם האיראני ילחץ על מנהיגיו לבטל את תכנית הגרעין לחלוטין בתמורה לביטול הסנקציות, ובמידה ומנהיגיו יסרבו, תתקיים הפיכה גם באיראן.

אולי, אף הסיכוי של מלחמת עולם תלוי בעם האיראני. במידה והאיראנים יצאו לרחובות ויכריחו את מדינתם שלהפסיק את פיתוח הנשק הגרעיני, אז לא תיהיה עילה לתקיפה. אך במידה ולא יעשו כן, או שמנהיגיהם יהיו נחושים מדי לפתח נשק גרעיני אז העם האיראני יוכל להפיל את השלטון בתמיכת ארצות הברית והמערב, או שמדינות אחרות יילחמו באופן ישיר נגד הצבא האיראני.

ארצות הברית מחזיקה בבעלות ברית חשובות יותר מאלו אשר מחזיקה איראן. לא רק ישראל, אלא גם במפרץ הפרסי. ארצות הברית יכולה די בקלות להטיל סגר ימי על חופיה הדרומיים של איראן, לכבוש את שדות הנפט שלה ולהוביל לקריסה חד משמעית של הכלכלה האיראנית. כמו כן, גם בעת מלחמה, עליונות ימית מסייעת מאוד.

לסיכום, ישנם תרחישים רבים ליום שאחרי הכרזת טראמפ ב-12 במאי. האם תפרוץ עוד מלחמה במזרח התיכון? האם תתקיים הפיכה באיראן? האם המצב יהיה אותו הדבר? יבוא יום ונדע. 

יום שלישי, 1 במאי 2018

נאום נתניהו - פייק שואו

אמש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הכניס לחרדה בת כמה שעות מיליוני ישראלים, כאשר הכריז כי הוא הולך לחשוף מסמכים סודיים אשר מוכיחים את הפעילות האיראנית בנושא הגרעין. היו ספקולציות מצד לא מעט אנשים ואישי ציבור כי נתניהו יודיע על פתיחה במלחמה נגד איראן. חבר הכנסת צחי הנגבי מהליכוד הצהיר בראיון אמש: ״אנחנו נמנע את התבססות איראן בסוריה, בכל מחיר ולא נתחשב במחיר״. וזאת בניגוד למה שהיה עם לבנון, לדבריו.

נאומו של נתניהו היה הצגה, בפועל. נתניהו דיבר במשך זמן רב באנגלית, על מנת שהעולם יבין את המסר והציג מצגת נהדרת.

הנאום נועד, ככל הנראה, לשכנע את המשוכנעים ולהביא לכך שהנשיא טראמפ יחליט ב-12 במאי 2018 על ביטול הסכם הגרעין.

אך, יש חור אחד בנאום. וחור לא קטן.

החשיפה אמנם מוכיחה את השקרנות האיראנית במשך שנים רבות כאשר הם טענו במשך תקופה מסוימת כי הם לא מפתחים נשק גרעיני, ולאחר מכן הם הצהירו כי הם מפתחים אותו למטרות אזרחיות בלבד.

החשיפה גם מוכיחה כי האיראנים אכן פיתחו נשק גרעיני, דבר שהיה ידוע לכל.

אך, לא הוכיחה כי הם המשיכו לפתח נשק גרעיני אחרי 2015. כלומר, לא נמצאה הוכחה להפרת ההסכם מצדם. לכן, האירופאים סביר להניח יידחו את החשיפה בביטול והרוסים והסינים  אפילו לא התעניינו בחשיפה המרעישה.

החשיפה אפילו יכולה לפעול כנגד עמדת ישראל בנושא הסכם הגרעין. מעתה, האיראנים יכולים לטעון כי גם המוסד המבריק, אשר יכולותיו כבירות, אינו מצא הוכחה לכך שהם פיתחו נשק גרעיני אחרי 2015 ולכן זו הוכחה לאי הפרת ההסכם מצדם, וכי ההסכם טוב מאוד.

אך, טראמפ נראה נחוש בדעתו לקיים את הבטחת הבחירות שלו ו״לקרוע את ההסכם לגזרים״. לכן, בסבירות גבוהה הוא יבטל את ההסכם ביום שבת ה-12 במאי 2018. גם אם לא ייקרע אותו.