התפטרות ליצמן - מחאה בלבד

יעקב ליצמן. (נלקח מאתר הכנסת)

לאלה אשר חוששים לנפול ממשלת הימין-החרדית בראשות נתניהו המכונה גם בשמה הרשמי, ממשלת ישראל ה-34, אין סיבה של ממש לדאגות. לכל הפחות כעת.

התפטרותו של ליצמן נבעה מצעד מחאתי בלבד, וגם הצעד הזה, נבע מדרישת רבו של ליצמן. יש האומרים כי ליצמן כלל לא רצה להתפטר.

אפשר להבין זאת. החרדים רוצים בהמשך כהונת הקואליציה עד תומה - נובמבר 2019.

בקואליציה זו תקציב הישיבות הוא סכום אדיר של כ-1.2 מיליארד דולר (!) בקואליציה זו, הליכוד תלויה בהם מאוד, יותר מכל ממשלות ישראל.

עובדה, כי נתניהו לא פוצץ על כל העסק כמו בדצמבר 2014, אז עם לבני ולפיד, כאשר פיטר אותם. הוא אמר לליצמן במילים פשוטות: לא אכפת לי ממך - אכפת לי מהמפלגה שלך.

אם ליצמן יהיה שר הבריאות או לא. זה לא מעניין את נתניהו. הוא רק רוצה שיהדות התורה וש״ס יישארו בקואליציה, על מנת להבטיח את המשך שלטונו.

חמוץ לך?

הכל בסדר, ״טודו בום״. נתניהו בדרום תל אביב, אוגוסט 2017

נפתח היום המושב הרביעי של הכנסת ה-20, אשר כונה גם ״מושב החורף״, בירושלים.
נתניהו, נאם נאום, אשר כונה ״נאום החמוצים״, אבל קודם לכן, נאם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין באותה ישיבה. הוא דיבר על חוסר הממלכתיות בחברה הישראלית, על הפלגנות וכמובן גם תקף במרומז את רה״מ נתניהו, האיש הפלגני ביותר בחברה הישראלית. האיש שאמור לאחד, ובמקום לאחד הוא ממשיך להסית בהסתה פרועה נגד חילונים, ערבים, דרוזים, צ׳רקסים, בדואים ושמאלנים. הוא ממשיך להביא טיעונים חסרי שחר להצלחת ממשלתו. בנאומו, נתניהו תקף את ה״חמיצות״ של האופוזיציה הישראלית. ״גם מקטרים וגם טסים״. הוא טען שישראל נמצאת בצמיחה אדירה. שירושלים, ״בירתנו הנצחית״, נמצאת במצב הטוב ביותר שלה בהיסטוריה.
הוא שכח לציין, שירושלים, בירת מדינת ישראל היא העיר הענייה ביותר בישראל.
איפה היה דבר כזה? בירת מדינה, ומדינה חזקה ועשירה, ו״בצמיחה כבירה״ לדברי נתניהו, היא העיר הענייה ביותר באותה מדינה.

אבל, אפילו שירושלים היא העיר הענייה ביותר בישראל. יש בה הרבה חרדים וערבים אשר נחשבים למגזרים לא עשירים בלשון המעטה ומייצגים נתח משמעותי מאוד ממנה. ירושלים מייצגת פילוג, ירושלים מייצגת שנאה בין דתות. ירושלים היא העיר הקדושה בעולם. אין עוד מקומות בעולם אשר הם קדושים לשלושת הדתות המרכזיות - יהדות, נצרות ואסלאם. אך התיירות בעיר הגיעה בשנת השיא של התיירות הנכנסת לישראל, 2016 לכ-3 מיליון תיירים. ירושלים אמנם עדיין העיר הכי מתויירת בישראל, בפער של כ-300 אלף תיירים מתל אביב-יפו בשנה, אך עדיין בהתחשב לעובדה כי ירושלים היא העיר הקדושה בעולם, זהו כישלון מוחלט של התיירות הישראלית, שבכלל לא משגשגת ומגיעה לכ-3.2 מיליון תיירים בשנת 2016.

אחרי נתניהו נאם ראש האופוזיציה, ח״כ יצחק הרצוג, אשר היה בנאומו המרכזי הראשון מאז הפסיד את ראשות מפלגת העבודה בתבוסה למועמד האלמוני יחסית אבי גבאי בכנסת. מיד כשהחל לנאום, רוב כמעט מוחלט של חברי הכנסת מהקואליציה וכמעט כל השרים, למעט רה״מ בנימין נתניהו, השר אקוניס ושר נוסף, כמו כן גם אביגדור ליברמן שנכנס למליאה מאוחר יותר, החרימו את נאומו של הרצוג. בכזו חוסר ממלכתיות שעליה דיבר ריבלין לפני כן.

הרצוג נשא את נאומו, לטעמי, הטוב ביותר בהיסטוריה שלו. נאום תקיף, חזק, מול בנימין נתניהו אשר נצפה מלגלג עם מילות ״וואו״ וצחקוקים עזים לאורך כל נאומו, בתוספת הליכה לקצה המליאה על מנת לקבל התייעצות מיועציו.

האופוזיציה בישראל מפולגת מתמיד, הקרב על הבכורה בין יש עתיד למחנ״צ ניכר מתמיד. חוסר השיתוף פעולה בין לפיד להרצוג ניכר. האי הזדהות על עמדה משותפת בין ח״כים של המחנ״צ לח״כים מיש עתיד, ח״כים ממרצ וח״כים מהרשימה המשותפת ניכר. מצד אחד, מפלגת ״יש עתיד״. מפלגה שהתחילה את דרכה ב-2012 כמפלגת מרכז עם נטיית שמאלה, הפכה למפלגת מרכז עם נטייה ימינה באופן ברור ואף ימנית. יש את ״המחנה הציוני״, שילוב של מפלגת העבודה השמאל-מרכז עם מפלגת התנועה של ציפי לבני המשתייכת למרכז הפוליטי. מפלגת אחדות בין שתי המפלגות, אשר מחזיקה מעמד, אך ספק אם תמשיך להיות יחדיו בבחירות לכנסת ה-21, עם מינוי אבי גבאי ליו״ר העבודה. יש את מרצ, אשר רק בשבוע שעבר יו״ר המפלגה, זהבה גלאון הודיעה על התפטרותה מהכנסת בשביל להתמקד בשיטת הפריימריז הפתוחים. למי שלא הבין את השיטה, היא כזו. הפריימריז הקלאסי, הוא בחירות בתוך המפלגה, כאשר רק המתפקדים של המפלגה יכולים להצביע בפריימריז. שיטת הפריימריז הפתוחים, דוגלת בכך שכל אזרח ישראלי, בעל זכות הצבעה, יוכל להצביע בפריימריז הללו וכמובן יש את מפלגת הרשימה המשותפת, אשר נחשבת כמפלגה ערבית קומוניסטית, לא ציונית, שספק אם תשב בממשלה בראשות המחנ״צ ונתקפת גם ע״י המחנ״צ, ע״י יש עתיד וכמובן ע״י הימין.

אני לא חושב שאפשר להשיג הרבה מטרות כאופוזיציה, אם אופוזיציה כל כך מפולגת שכזו. על הרצוג, כנראה בזמנו האחרון כיו״ר האופוזיציה (הרצוג צפוי להישאר כיו״ר האופוזיציה עד נובמבר 2019, וזאת בתנאי כי הממשלה ה-34 תחזיק את סוף כהונתה, אלא אם כן, יוחלף בבחירות בתוך מפלגתו) להשתדל הרבה יותר, לא רק בנאומיו, אלא גם במעשיו. אופוזיציה אמיתית היא לא רק דיבורים, היא גם מעשים.

החמאס הפסיק לשלוט בעזה, נתניהו ממשיך לתרץ

החתימה על הסכם הפיוס הפנים-פלשתיני. 13.10.17, קהיר.

ביום שישי האחרון, ה-13 באוקטובר 2017, בקהיר בירת מצרים, נחתם הסכם פיוס היסטורי בין הרשות הפלשתינית, הפת״ח, לבין החמאס. במסגרת ההסכם, החמאס חזר לממשלת האחדות הפלסטינית, ורצועת עזה תוחזר לשליטה צבאית ואזרחית מלאה של הרשות הפלשתינית. זאת, לראשונה מאז 2007.

זהו הסכם טוב לישראל. החמאס לא שולט יותר על גרגיר אדמה. לא על רצועת עזה ולא על שום מקום אחר. האכזבה הישראלית באה מכך שהחמאס לא מוותר על שאיפותיו המדיניות ועל נשקו. דברים, שלא רק שלא נחתמו, אלא לא הועלו בכלל במו״מ. אך בכל זאת, עדיף ההסכם הזה מכלום.

נתניהו, כאיש שלא רוצה מו״מ ככל הנראה, ושנפתלי בנט נושף בעורפו יחד עם המתנחלים, הגיב בהחלטה חריפה כנגד הרש״פ. אי חידוש המו״מ עם הרש״פ כל עוד החמאס הוא חלק ממנה. הטענה היא: בגלל שהממשלה הפלשתינית מורכבת בין השאר מהחמאס, אי אפשר לעשות איתה מו״מ, משום שאסור לעשות מו״מ עם ארגון טרור.

ולעשות מו״מ עם ארגון טרור, בעצם, אותו ארגון טרור שבדיוק נגדו נתניהו מתלונן, ולשחרר בשבילו 1,027 מחבלים, מעל 200 מתוכם נשפטו בישראל למאסר עולם, אם לא למאסרי עולם, זה כן בסדר?

אבל נניח את זה רגע בצד,
נניח שהחמאס היה פורק את נשקו ומוותר על שאיפותיו הלאומניות הרדיקליות. נתניהו שוב היה מתרץ את אי התייצבותו למו״מ מול הרש״פ בגלל ״עברו המפוקפק״.

נתניהו לא רוצה שלום. וגם אם היה רוצה, יש לו את נפתלי בנט ועוד עשרות אם לא מאות אלפי קיצונים ממחנו, אשר נושפים בעורפו וצועקים ״לא רוצים שלום, רוצים אלאור!״.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והשר נפתלי בנט

עד שממשלת ישראל ה-34 הקיצונית לא תיפול ותוחלף בממשלה מתונה הרבה יותר, אשר שואפת להגיע להסכם שלום, לא יהיה הסכם שלום או בכלל דבר שהוא קרוב ל״מו״מ מתקדם״. וזה לא משנה אם הנשיא בבית הלבן הוא דונלד טראמפ הפרו-ישראלי ואיש העסקאות או ברק אובמה הפרו... הפרו-טיפשות אשר במהלך 8 שנים לחץ באגרסיביות על ישראל להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים. וזה, כאמור, לא צלח לא. 

סקירת המחצית הראשונה של עצרת האו״ם: טראמפ תוקף, נתניהו משבח, רוחאני מזהיר ועבאס כהרגלו

נתניהו וטראמפ בפגישתם בניו יורק. 18.09.17

עצרת האו״ם השנתית בניו יורק עוד לא הגיע לסיומה ותימשך עד יום שני הקרוב, אך כבר כעת אפשר לסכם לאחר שכל הנאומים החשובים (מבחינת ישראל) כבר תמו. מי מהמנהיגים החשובים נאמו כבר? נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נשיא הפדרציה הרוסית ולדימיר פוטין, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא איראן חסן רוחאני, נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי ונשיא הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו מאזן).

אבל, לפני סיקור כל הנאומים, כדאי לחזור לפגישות האישיות בין המנהיגים בניו יורק. ביום שני, ה-18 בספטמבר 2017, יום לפני פתיחת העצרת, נפגש רה״מ נתניהו עם הנשיא טראמפ במלון פלאזה בניו יורק לאחר ביקור מדיני ארוך בדרום אמריקה (אותו כינה נתניהו ״הטרק המדיני״). כבר בביקורו של נתניהו בדרום אמריקה היה ברור במה תעסוק פגישתו עם טראמפ וכרגיל העצרת באו״ם כמו כל שנה - איראן! נתניהו הרבה לתקוף את איראן בהזדמנויות שונות וזאת הייתה ההכנה למה שנתניהו ירצה להצהיר בפגישתו עם טראמפ ולדחוף הצידה את המו״מ עם הפלשתינים. אך, טראמפ לא נתן לנתניהו לפתוח את הפגישה באיראן ופתח את פגישתו דווקא בהצהרה על הנושא הישראלי-פלשתיני. ראו על פניו של נתניהו, שהוא לא היה ערוך לכך ושהוא בכלל התכונן לדבר על דבר אחר, לפחות בהצהרות. מאוחר יותר נפגש נתניהו לראשונה לפגישה פומבית עם נשיא מצרים, עבד אל פתאח א-סיסי, לפגישה שכצפוי דובר בה בעיקר על הנושא הישראלי-פלשתיני ועל הנושא הפנים פלשתיני בין הפת״ח לחמאס. אך, מצד נתניהו אני מניח שפגישה זו נועדה לחזק את קשרי ישראל-מצרים, במיוחד לאחר הפגיעה שספגו בשנת 2012, עם עליית האחים המוסלמים לשלטון.

ביום הנאומים המסרים היו הרבה יותר תקיפים. את הנאומים החשובים (שוב, מהזווית הישראלית) פתח נשיא ארה״ב דונלד טראמפ שתקף את איראן ואיים להשמיד, לא פחות, את צפון קוריאה בנאומו התקיף ביותר נגד המשטר הצפון קוריאני. כמה שעות לאחר מכן, עלה נתניהו לנאום, שבח את הישיגיה של ישראל ואת תרומתה לעולם וכן את נאומו התקיף של טראמפ. נתניהו, בנאום קצר יחסית באו״ם (20 דק׳ בלבד. לשם השוואה, נאומו באו״ם בשנה שעברה לקח יותר מ-40 דק׳!), תקף את איראן ואת מנהיגה הגדול חמינאי, אותו כינה ״דיקטטור״ ופנה לעם האירני, בהצהרה כי הם אינם אויבי ישראל ורמז שהוא פועל להפלת המשטר האירני.

זמן קצר לאחר נאומו של נתניהו, נפגש טראמפ עם נשיא הרש״פ, מחמוד עבאס בניו יורק. בפגישתם הם דנו כמובן על הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

כמו כן, לפני נאום נתניהו, נאם הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין בו שתק לחלוטין על אמירותיו של טראמפ כנגד איראן.

יום למחרת, נאם נשיא איראן חסן רוחאני. רוחאני, הלבוש בגלימה הדתית-שיעית, תקף את דונלד טראמפ על דבריו כנגד איראן והסכם הגרעין והזהיר כי פעולה שכזאת תביא לצעד נחרץ מצד איראן.

באותו יום, נאם הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס, בתקיפות כנגד ישראל כפי שלא נשמע הרבה זמן וקרא לגרש את ״הכיבוש הישראלי בפלשתין״.

עצרת האו״ם הזאת, הייתה יחסית אוהדת לישראל. נשיא אמריקני אשר אומר את מה שנתניהו לא חושב להגיד לעולם, וזאת בניגוד מוחלט לנשיא הקודם אובמה, הנשיא האיראני לא הרבה לתקוף את ישראל וחוץ מהנשיא עבאס, הרבה תוקפים לישראל לא היו.

רוחאני מצטייר כמתון, לעומת טראמפ שמצטייר כמשוגע

נשיא איראן, חסן רוחאני

נשיא איראן, חסן רוחאני, עושה את עבודתו הדיפלומטית בשליחות איראן לעולם. רוחאני נבחר לראשונה לנשיאות איראן מטעם המפלגה המתונה של איראן, נגד מחמוד אחמדיניג׳ד ב-2013, ונבחר רק לאחרונה מטעם אותה מפלגה לקדנציה שנייה בתפקידו. רוחאני מצטייר כעת, כמנהיג מתון לעומת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. רוחאני מזהיר את טראמפ על פרישה מהסכם הגרעין, ולזווית האירופאית לפחות, ניכר כי הוא המנהיג המתון בתמונה וטראמפ המנהיג המשוגע. לכן, דווקא העימות המדיני אשר התחדש מאז נבחר טראמפ לתפקידו בין ארה״ב לאיראן, רק חיזק את העמדה האירופאית שהסכם הגרעין הוא טוב.
טראמפ גם לא באמת הציג טענות מנומקות. עם כל הכבוד, להגיד ״הסכם הגרעין הוא בושה לארה״ב״, זאת לא עמדה מנומקת, זו הצהרה.
טראמפ כושל בהסברה, הוא גם לא חושב, לעומת נתניהו, שהסברה לעולם למה הסכם הגרעין לא טוב היא חשובה.
נניח, כאשר טראמפ יצטרך בקרוב, לנאום בפני הקונגרס הוא אומר: ״איראן לא עומדת בהסכמים אשר נחתמו עמה״.
טראמפ מצהיר על פרישה באופן מיידי מההסכם.
אבל, ברגע זה ההסכם לא מבוטל. ישנן עוד מדינות שצריך לשכנע כדי שההסכם יבוטל לחלוטין. קוראים להן בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין.

נניח והוא יפנה לכל המדינות האחרות שחתומות על ההסכם:
רוסיה - רוסיה תומכת באופן מובהק באיראן והיא בעלת בריתה של איראן, הסיכוי שהרוסים יבטלו את חלקם בהסכם הגרעין שואף ל-0%.

סין - סין אמנם לא בעלת ברית של איראן, אך גם לא של ארצות הברית ותעדיף יחסי מסחר עם איראן מאשר ריצוי העמדה האמריקנית.

צרפת - צרפת מעוניינת בקשרי מסחר עם איראן ורק אמש, לאחר נאום טראמפ, נאם נשיא צרפת עמנואל מקרון ותקף את טראמפ בבוטות על דבריו נגד איראן.

גרמניה - גרמניה גם לא נראה לי שלא תרצה יחסי מסחר עם איראן, העובדה שהיא נחשבת למדינה יחסית ניטרלית בעולם תעזור לסיכוי שהיא תדחה את הבקשה האמריקנית. אך יחסיה המיוחדים עם ישראל והטובים עם ארצות הברית, אכן יכולים לסייע לעמדה האמריקנית-ישראלית נגד ההסכם.

בריטניה - בריטניה כמו כן, רוצה ביחסים עם איראן. אך כבעלת ברית של ארצות הברית, אני מניח כי היא המדינה בעלת הסיכוי הרב ביותר שתקבל את הבקשה האמריקנית ותפרוש מההסכם.





לסיכום, טראמפ צריך לשכנע והרבה. הוא כן צריך להסביר. יש לו הרבה כוח בעולם מבחינה דיפלומטית, מה שאין כל כך לנתניהו והוא צריך לנצל זאת בכל הכוח. בינתיים, בעניין ההסברה, מי היה מאמין, איראן מובילה על ארצות הברית בפער לא קטן. נאום רוחאני היום בעצרת האו״ם לעומת נאום טראמפ אמש על אותה במה, היא הוכחה מובהקת לזה. ״הסכם מביש״ לעומת ״חבל שטירונים פוליטיים יהרסו את הסכם הגרעין״. הצהרות מול טענות שקריות, אך בכל זאת טענות..



חג שמח לכל בית ישראל!

אותה גברת בשינוי אדרת. הרבה תשבוחות עצמיות, הרבה איראן אך בשונה מן הפעם הקודם אין אזכור לסכסוך הישראלי-פלשתיני

בנימין נתניהו בנאומו היום באו״ם, 19 בספטמבר 2017

אותה גברת בשינוי אדרת: הנושא אותו נושא, המסר הנו אותו מסר. איראן, איראן ושוב איראן. והגימיק חי וקיים. ישנו גימיק חדש=משפט בפרסית לעם האירני. זה היה נאומו של נתניהו.
נתניהו שבח הרבה בנאומו את ישראל ואת הקו המדיני שהוא מוביל, את הישיגיה של ישראל וגם את נאומו ״האמיץ״ של טראמפ, כמה שעות קודם לכן, על אותה במה, בו איים טראמפ להשמיד את צפון קוריאה וכינה את הסכם הגרעין ״בושה לארצות הברית״. נתניהו תקף שוב את האו״ם בחריפות ועוד. וכמובן, תקף את איראן, איך אפשר בלי. הוא התייחס להסכם הגרעין גם הוא ואמר כי יש לבטלו או לתקנו. הוא פנה לאייתולה של איראן חמינאי באיום וגם הגדיר את העם האירני ״לא איובים״. אך, כמעט אף אחד לא שם לב, כמו טראמפ, 0 אזכורים לסכסוך הישראלי-פלשתיני או למחמוד עבאס. אזכור לעולם הערבי, לנשיא מצרים א-סיסי עמו נפגש נתניהו יום קודם לכן. אבל 0 אזכורים לפלשתינים. או לחמאס. אם אינני טועה, גם 0 אזכורים לדאעש. כן יש אזכור לחיזבאללה בהקשר של איראן. אך יותר איראן מתמיד, פחות פלשתינים, פחות חמאס, פחות דאעש, פחות ג׳יאהד. קצת קשה לדעת למה נתניהו בשונה מנאומיו האחרונים באו״ם, לא התייחס כלל לסוגייה הפלשתינית וכך היה נראה גם בפגישתו עם טראמפ אמש בניו יורק, בה היה נראה מובך מעט כאשר טראמפ פתח בסוגייה הפלשתינית. את זה, ימים יגידו.

נאום טראמפ: לא פוליטיקלי-קורט, כן תקיפות

טראמפ בנאומו הראשון באו״ם. 19 בספטמבר 2017

נאומו הראשון של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ היום זכה לתשבוחות, בין השאר מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אך גם לא מעט ביקורות מצד נשיא צרפת, עמנואל מקרון שטען כי ״הסכם הגרעין טוב״ ונשיא טורקיה רג׳יפ טאיפ ארדואן אשר גינה את דבריו של טראמפ נגד איראן.

אז מה אמר טראמפ? טראמפ טען כי הסכם הגרעין רע והוא ״בושה לארצות הברית״. הוא אמר כי במידת הצורך, ארצות הברית תשמיד את צפון קוריאה והוסיף עוד שלל משפטים חריפים ומאיימים נגד איראן וצפון קוריאה, וכן תקף שוב את אסד על התקיפה הכימית באידליב לפני כמספר חודשים. הוא לא התייחס כלל לסין או לרוסיה. אגב.

אפשר להיות מתומכיו של טראמפ ואפשר להיות ממתנגדיו של טראמפ, נאומו של טראמפ הוא אמיץ ביותר. הוא מאיים בהשמדת צפון קוריאה, אמר שמנהיגה קים ג׳ונג און ״יצא למשימת התאבדות״, מתח ביקורת חריפה על הסכם הגרעין ועל אסד ויצא כמעט מכל הקונצנזוסים של המערב. במיוחד בנושא איראן, שם הרגיז לא מעט את צרפת, שנשיאה החדש, מקרון, תקף את טראמפ בבוטות יש לומר על דבריו. טראמפ גם לא הזכיר את נאט״ו או האיחוד האירופי וזה אומר משהו על יחסיו אליהם. רוסיה, אשר כמעט תמיד, אובמה היה יוצא כנגדה לא הייתה מוזכרת בנאומו של טראמפ, לא בהקשר האירני ולא בהקשר הסורי וגם זה אומר דבר או שניים על היחס של טראמפ לרוסיה. טראמפ האשים את איראן גם בטרור. טראמפ אדם שבאופן כללי הוא לא בקונצנזוס, אף פעם לא. לא מפתיע כי הוא נאם נאום שכזה. תוקפני. לא פוליטיקלי-קורטקט. מאיים והעיקר - אמריקה פירסט.

לקראת נאום נתניהו בעצרת האו״ם - הנושא וחשיבות הנאום מבחינת נתניהו עצמו

נתניהו בנאומו האחרון בעצרת האו״ם, 22 בספטמבר 2016

הסכם הגרעין עבר, נחתם, לא הושלם. איראן, באה לעולם מתוך המהפכה האסלאמית במדינה נגד שלטון המלוכה של השאה.
שיהיה ברור לכולם, הסכם הגרעין לא עומד להתבטל. נתניהו יודע את זה. הוא לא מודה בכך, אך הוא יודע. טראמפ אמנם אומר ואני מאמין לו כי הוא חושב שהסכם הגרעין רע, אבל הוא לא יכול לבטל את ההסכם. בהסכם הגרעין, או בשמו האחר ״הסכם המעצמות״, חתומות עוד מספר מעצמות עולמיות כגון רוסיה, צרפת, בריטניה, גרמניה וסין. כך שהסכם הגרעין - לא יובטל.

אני מציע לנתניהו, להתמקד בדבר אחר גם במסיבות העיתונאים, גם אם יצטרך לבקר את דונלד טראמפ. מותר לו. להתמקד בניסיון האירני המתמשך להשתלט בעזרת קבוצות אתניות שיעיות במדינות ערביות כגון סוריה, לבנון ותימן, על מדינות אלו. בלבנון, זהו החיזבאללה אשר משרת בגלוי את איראן ונתמך על ידיה, צבאית, כלכלית ודיפלומטית. המורדים החות׳ים בתימן, אשר נתמכים ע״י איראן גם הם בגלוי, צבאית וכלכלית. וכמובן בסוריה, שם צבא איראן ממש פועל בכוחות עצמו בשטחיה ומסייע לבשאר אל-אסד, הרודן הסורי במלחמת האזרחים. אך, החות׳ים בתימן לא ממש מאיימים על ישראל, עקב המרחק. האיום, אשר נועד להיות איום ממשי על ישראל, הוא חיזבאללה בלבנון.

חיזבאללה אשר נוסד בשנת 1982, נתמך מהרגע הראשון ע״י איראן וכן, הוקם על ידה. במלחמת לבנון הראשונה, שבשנתה הוא קם, הוא לא ממש הספיק להראות את יכולותיו, כאשר הוא היה ארגון צעיר וחלש למדי. עם הנסיגה הישראלית מדרום לבנון בשנת 2000, חיזבאללה החל לצבור עוד כוח, השתלט על עוד שטחים בלבנון, שבפועל היא מדינה שמאז מלחמת האזרחים בה היא אנרכיה לא רשמית ומימיה הראשונים היא בסיס לארגוני טרור ערביים. במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, חיזבאללה אכן הראה את כוחו ונתן מאבק גדול לישראל, מאבק שלא ראתה כמותו מאז מלחמת יום הכיפורים בשנת 1972. עדיין חיזבאללה קיים, והוא חזק יותר ומאיים יותר, וכן, גם אוחז יותר בלבנון.

כעת, הצבא האירני, אשר תומך בצבא סוריה של אסד בסוריה, מפציץ יחד עם רוסיה את המורדים מכל עבר, מחסל אותם, הודף אותם ומתקדם. בחודשיים האחרונים, הוא נמצא יחסית מאוד קרוב לגבול סוריה-ישראל, דבר אשר יוצר כמעט רצף יבשתי. איראן-עיראק-סוריה-לבנון. בזה, נתניהו ייתמקד, כמו שהוא התמקד על הגרעין האירני במשך יותר משש שנים שלמות. זה מסוכן לישראל. חובת ישראל לגרום לגירוש או לכל הפחות לנסיגת איראן למרחק הביטחוני טוב לישראל מהגבול. זאת, לאחר פגישה שהייתה כולה כישלון, בין נתניהו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בסוצ׳י שברוסיה, בחודש שעבר. שבה, לא הושג שום כלום על הזזת איראן מעמדתה הנוכחית ליד הגבול הישראלי-סורי, שעשוי להפוך עוד מעט לגבול ישראלי-איראני.

הצבא האיראני בסוריה

בנימין נתניהו, ייצטרך לתת הצגה מהלכת בנאום הזה כדי להשלים את היותו הכוכב הישראלי של האו״ם, ככל הנראה. לא ברור מה יעלה בגורל החקירות בעניינו, אם יחזיק עד ספטמבר 2018 או אולי אפילו עד ספטמבר 2019 ויספיק לתת עוד שני נאומים באו״ם עד הבחירות הבאות בנובמבר 2019.
ניכר, כי ישנן התפתחויות בחקירות נתניהו ולכן הסיכוי להעמידו לדין הולך וגובר וכך גם הסיכוי לסיום תפקידו בקרוב. בכל מקרה, כל אחד צריך להודות: נתניהו הוא הנואם הישראלי באו״ם המוצלח ביותר בהיסטוריה. וכן, הוא אפילו הצליח לעקוף את חיים הרצוג ונואמים טובים אחרים. אמנם ללא רגש, בנאומיו קרי הרוח. הלא סוחפים בצורה אישית. וכאשר אם הם סוחפים אז הם מלהיבים רק חצי מהמפה הפוליטית בישראל, אם בכלל. נאומיו מדוייקים, חדים, מעבירים מסר. טובים.

נתניהו בכנס התמיכה של הליכוד בו. אוגוסט 2017