3 ימים לבחירות - סקירה של המפלגות המתמודדות

ובכן, הנה סקירה שלי לגבי עמדותיהן של המפלגות המתמודדות בבחירות אלו אשר מקבלות ברוב הסקרים לפחות 1% מהקולות.

איחוד מפלגות הימין (אותיות: טב): 
זהו בלוק טכני אשר נוצר לקראת הבחירות לכנסת ה-21 כדי למנוע בזבוז של קולות ימין במידה ועוצמה יהודית לא תעבור את אחוז החסימה ומיד אחרי השבעת הכנסת מפלגה זו תתפצל חזרה למרכיביה - הבית היהודי-האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית. בראש המפלגה עומד הרב רפי פרץ. העמדות המדיניות של הרשימה הן בין ימין עמוק (ארץ ישראל השלמה ועידוד הגירה לערביי יו"ש. ללא טרנספר.) לכהאניזם. מבחינה חברתית המפלגה מתנגדת ללגליזציה של קנאביס ואף מס׳ 2 במפלגה בצלאל סמוטריץ׳ כינה את הלגליזציה "מהלך מסוכן והרסני" ובעלת עמדות שמרניות (תפעל לחיזוק התא המשפחתי) ודתיות (תפעל ל"הרחבת והנכחת מורשת ומסורת ישראל במרחב הציבורי בישראל, מתוך אהבת חינם, מתוך מאור פנים וללא כפייה"). מבחינה כלכלית המפלגה תומכת בשוק חופשי.

הערכה שלי: תקבל 6-8 מנדטים.

זהות (אותיות: ז):
מפלגת ימין ליברלית אשר הוקמה ב-2015 על ידי חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין אשר עומד בראשה כיום.
מבחינה מדינית המפלגה היא תומכת בביטול הסכמי אוסלו, החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון ותציע לערביי יהודה ושומרון 3 אפשרויות - הגירה תמורת סיוע, תושבות קבע תמורת הצהרת נאמנות או אזרחות מלאה לאחר מסלול בדיקה ארוך ומעמיק ושירות צבאי. כמו כן, המפלגה תומכת בצבא מקצועי, הפסקת הסיוע האמריקאי ומתנגדת למעצרים מנהליים. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בלגליזציה של קנאביס, הפרדת דת ומדינה, שיקום מוסד המשפחה ומעבר לשיטת השוברים בחינוך. מבחינה כלכלית המפלגה תומכת בקפיטליזם ושוק חופשי - שואפת למס הכנסה אחיד, צמצום רגולציה, ביטול מכסים, צמצום החוב הלאומי, ביטול התמיכה בתחבורה ציבורית, הפרטת בתי החולים, הפרטה הדרגתית של הביטוח הלאומי וסגירת רשות מקרקעי ישראל.

הערכה שלי: תקבל 4-7 מנדטים.

הימין החדש (אותיות: נ):
מפלגת ימין אשר הוקמה על ידי השרים נפתלי בנט ואיילת שקד לקראת הבחירות לכנסת ה-21 בעקבות פיצול מסיעת הבית היהודי.
מבחינה מדינית המפלגה תומכת בהחלת הריבונות הישראלית בשטחי C ולערביי שטח זה תוצע אזרחות, תושבות או להמשיך להשתייך לרש"פ. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בהפסקת האקטיביזם השיפוטי ומינוי שופטי עליון בכנסת תוך שימוע פומבי והתנגדות לכפייה דתית או חילונית. מבחינה כלכלית המפלגה תומכת בשוק חופשי "עם רגישות חברתית" הכולל פירוק מונופולים וקרטלים, איסור שביתה בשירותים חיוניים, צמצום הכפייה של ארגוני העובדים, שקיפות מקסימלית בארגוני עובדים, צמצום הרגולציה, פתיחת השוק הישראלי לתחרות מהעולם, יצירת דמי אבטלה לעצמאים, הקלה על רישוי עסקים ושיפור מעמדם של העובדים הסוציאלים.

 הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

ישראל ביתנו (אותיות: ל):
מפלגת ימין אשר הוקמה בשנת 1999 על ידי אביגדור ליברמן העומד בראשות המפלגה עד היום כמפלגת עולים המזוהה עם ציבור העולים מברית המועצות ומאז מכהנת בכנסת. מבחינה מדינית המפלגה תומכת בחילופי שטחים, עונש מוות למחבלים ומדיניות ביטחונית ניצית. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בהפרדת דת ומדינה ומבחינה כלכלית בשוק חופשי.

הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

הליכוד (אותיות: מחל):
מפלגת ימין אשר הוקמה בשנת 1973 כברית מפלגות אשר התאחדו למפלגה אחת בשנת 1988 על ידי מנחם בגין. בראשות המפלגה עומד כיום ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו וברוב התקופה מאז 1977 היא מפלגת השלטון בישראל. מבחינה מדינית המפלגה תמכה בעבר ברעיון ארץ ישראל השלמה אך בשנת 2009 יו"ר המפלגה נתניהו הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות. מבחינה חברתית הליכוד תמך בחוקים כמו חוק החמץ, חוק יסודות המשפט וחוק המרכולים. מבחינה כלכלית הליכוד תומך בשוק חופשי.

הערכה שלי: תקבל 27-32 מנדטים.

כולנו (אותיות: כ):
מפלגת מרכז-ימין אשר הוקמה ב-2014 לקראת הבחירות לכנסת ה-20 על ידי השר לשעבר משה כחלון אשר עומד בראשות המפלגה עד היום. המפלגה מתמקדת בנושאים הכלכליים-חברתיים ועמדותיה בנושאים אלה הן הורדת מכסים ושוק חופשי מתון, הטבות מס לתושבי הפריפריה, הפחתת הבירוקרטיה, הגדלת ההשקעה בתחבורה ציבורית, יישום חקיקת ועדת שטרום, קידום תכנית מחיר למשתכן, יישום המלצות הועדה למלחמה בעוני ותמיכה באמנת גביזון-מדן. מבחינה מדינית המפלגה תומכת בשיתוף פעולה כלכלי עם הפלסטינים.

הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

גשר (אותיות: נר):
מפלגת מרכז-ימין אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 על ידי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. המפלגה מתמקדת בנושאים הכלכליים-חברתיים ועמדותיה בנושאים אלו הן תמיכה בבניית יחידות דיור ציבורי, צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, חיזוק מערכת הרפואה הציבורית, אי הפללת צרכני קנאביס, צמצום פערים מגדריים ואימוץ אמנת גביזון-מדן בנושאי דת ומדינה.

הערכה שלי: לא תעבור את אחוז החסימה

כחול לבן (אותיות: פה):
מפלגת מרכז שנוצרה מאיחוד של יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם. בראש הרשימה עומד הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. עמדותיה המדיניות של המפלגה הן היפרדות מהפלסטינים והפסקת הפרוטקשן לחמאס. מבחינה חברתית המפלגה תומכת באמנת גביזון מדן ומבטיחה להגדיל את ההשקעה במערכת הבריאות הציבורית. מבחינה כלכלית המפלגה מציעה קידום תכנית לאומית להשקעה בתשתיות ציבוריות, עידוד השקעה במשק, מינוי "נציב יוקר מחיה", אכיפת חוקי זכויות עובדים,  עידוד תחבורה שיתופית והעלאת קצבאות הנכות.

הערכה שלי: תקבל 28-33 מנדטים.

העבודה (אותיות: אמת):
מפלגת שמאל-מרכז אשר הוקמה בשנת 1968 כתוצאה מאיחוד של מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י. בראש המפלגה עומד כיום אבי גבאי והיא הייתה מפלגת השלטון במשך שנים רבות. מבחינה מדינית המפלגה תומכת בפתרון שתי המדינות. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בלגליזציה של קנאביס ושוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב. מבחינה כלכלית היא תומכת בפיקוח על מחירי הגז, בניית 300,000 יחידות דיור ציבורי, העלאת שכר המינימום לכ-7,000 ש״ח בחודש והשוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום.

הערכה שלי: תקבל 8-13 מנדטים

מרצ (אותיות: מרצ):
מפלגת שמאל אשר הוקמה בשנת 1992 כתוצאה מאיחוד של רצ, מפ"ם ושינוי. בראש המפלגה עומדת כיום תמר זנדברג. מבחינה מדינית מרצ תומכת בפתרון שתי המדינות על בסיס הקו הירוק תוך חילופי שטחים ביחס של 1:1 וחלוקת ירושלים. מבחינה חברתית מרצ תומכת בהפרדת הדת מהמדינה ולגליזציה של קנאביס. מבחינה כלכלית מרצ תומכת בביטול כלל ההוצאה והנומרטור, הגדלה הדרגתית של ההוצאה האזרחית לכ-42.1%, העלאת מס ההכנסה לעשירים, פטור ממע"מ למוצרי מזון "בסיסיים", תרופות ושירותים רפואיים וקביעת מע"מ מופחת על עיתונאים, ספרים ואירועי תרבות וספורט, קביעת מס ירושה פרוגרסיבי, העלאת מס החברות ו"מאבק בהפרטה".

הערכה שלי: תקבל 4-5 מנדטים

חד״ש-תע"ל (אותיות: ום):
מפלגת שמאל קיצוני ערבית-יהודית אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 כתוצאה מאיחוד של חד"ש ותע"ל. בראשות המפלגה עומד איימן עודה. מצע חד"ש (לא הצלחתי למצוא את מצע תע"ל או מצע משותף של איחוד זה) מציע מבחינה מדינית נסיגה מיו"ש והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל והיענות ליוזמה הערבית. מבחינה חברתית הכרה באוכלוסייה הערבית בישראל כמיעוט לאומי, אישור "חוקה דמוקרטית" וחקיקת חוק יסוד: שוויון בין המינים, אשר ייתבסס על האמנה הבינלאומית בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים. מבחינה כלכלית המפלגה היא מפלגה סוציאליסטית התומכת בהעלאת שכר המינימום לכ-60% מהשכר הממוצע במשק, הגדלת קצבאות הילדים בכ-40%, ביטול כל ההפרטות, ביטול התכניות להפרטת בתי החולים וחינוך חינם ממעונות היום ועד לאוניברסיטה.

הערכה שלי: תקבל 6-9 מנדטים.

רע"מ-בל"ד (אותיות: דעם):
מפלגה ערבית אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 כתוצאה מאיחוד של המפלגות רע"מ ובל"ד. בראש הרשימה עומד מנסור עבאס. מצע בל"ד (לא הצלחתי למצוא את מצ"ע רע"מ או מצע משותף) מציע מבחינה מדינית נסיגה ישראלית משטחי יו"ש חזרה לקווי 67׳, הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ורצועת עזה שבירתה ירושלים המזרחית, לצד מדינת ישראל. "פתרון צודק" לסוגיית הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטת האומות המאוחדות ולחוק הבינלאומי, שחרור כל העצורים והשבויים הביטחוניים והפוליטיים, נסיגה ישראלית מהגולן לגבולות ה-4 ביוני 1967 והפיכת המזרח התיכון, כולל ישראל, לאזור מפורז מנשק גרעיני. מבחינה חברתית המפלגה תומכת במדינת כל אזרחיה וטיפול באלימות במגזר הערבי ומבחינה כלכלית היא תומכת בהעלאת שכר המינימום, התנגדות להפרטת השירותים החברתיים, הגברת המיסוי על העשירים וצמצום המיסוי על בעלי שכר נמוך, יישום חוקי העבודה ו"הגנה מתמדת על זכויות העובדים והשכירים".

הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

ש״ס (אותיות: שס):
מפלגה חרדית מזרחית אשר הוקמה בשנת 1984. בראשות המפלגה עומד כיום השר אריה דרעי. מבחינה מדינית המפלגה בעבר המפלגה הייתה בעלת דעות מתונות יחסית ובהצבעה על הסכם אוסלו א׳ נמנעו חבריה, אולם התנגדו להסכם אוסלו ב׳, למשא ומתן הישראלי-פלסטיני בקמפ דיוויד 2000 ולתכנית ההתנתקות. מטרותיה החברתיות של המפלגה הן להביא לכך שלא תיהיה אפליה בין אשכנזים לספרדים וכן לקרב את הספרדים המסורתיים ליהדות ובכך "להחזיר עטרה ליושנה". מבחינה כלכלית מציגה עצמה המפלגה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית המעמידה את האינטרסים של המעמדות הסוציו-אקונומים הנמוכים בראש מעייניה.

הערכה שלי: תקבל 4-6 מנדטים.

יהדות התורה (אותיות: ג):
מפלגה חרדית אשכנזית אשר הוקמה בשנת 1992 ומהווה איחוד בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הליטאית. בראש הרשימה עומד סגן השר יעקב ליצמן. עמדת אגודת ישראל היא הלכתית ומתוך גישה זו היא מחויבת לשולחן ערוך בלבד. מסיבה זו התנגדה להסכמי אוסלו ולתכנית ההתנתקות מחמת פיקוח נפש.

הערכה שלי: תקבל 6-8 מנדטים.

זהות - הפייק ניוז של התקשורת והאמת

מאז עלייתה של מפלגת זהות בסקרים החל פייק ניוז מטורף נגד המפלגה. בהתחלה, התקשורת ניסתה להציג את זהות כ״מפלגת סטלנים״ שהדבר העיקרי שמאפיין אותה הוא התמיכה בלגליזציה של קנאביס. ובכן, עלה ירוק, המפלגה המזוהה ביותר עם התמיכה בלגליזציה החליטה לא להתמודד בבחירות האלו. אז אפשר לחשוב כי תומכי עלה ירוק עברו לתמוך בזהות ולכן היא עוברת את אחוז החסימה. התשובה היא שאולי רובם, אך עלה ירוק קיבלה 47,180 קולות בבחירות 2015 (1.12% מהקולות) והייתה רחוקה כ-89,674 קולות מאחוז החסימה. כך שגם אם 100% מאלו שהצביעו עלה ירוק בבחירות האחרונות יצביעו לזהות, היא עדיין לא תעבור בהכרח את אחוז החסימה.

בנוסף, התקשורת החלה ישר להזכיר את התמיכה של משה פייגלין בבניית בית המקדש השלישי. זה נכון שפייגלין תומך בבניית בית מקדש, אך זהו חלום אישי שלו. הוא עצמו אמר כי במידה ולא יהיה קונצנזוס על הנושא לא ייבנה בית מקדש ותכנית לבניית בית מקדש גם לא מופיעה במצע.

אחר כך, התקשורת אמרה כי במצע זהות נכתב שמוסדות המדינה יהיו מחויבים להלכה. זה נכון. זה מופיע במצע. אך בתקשורת ניתנה לכך פרשנות כאילו שהכוונה היא למדינת הלכה. זה כלל לא נכון. הכוונה היא שמשרדי הממשלה ימשיכו להיות סגורים בשבת ובחגים, והאוכל בצה"ל ימשיך להיות כשר. זהו.

אחרי שהתקשורת עזבה את זה, הגיע ספין חדש על זהות. בחדשות 13 פורסם בתכנית של אמנון לוי כי ע"פ מצע זהות יבוטלו רוב קצבאות הביטוח הלאומי. זה פייק ניוז מוחלט. בעמ׳ 88 במצע זהות נכתב: "המדינה, כמו כל גורם אחר, לא תוכל להתנער מתביעותיהם הכספיות של מבוטחיה. כל תושב ישראל שהיה זכאי לקצבת ביטוח לאומי לפני צמצום שירות הביטוח, ימשיך לקבל את הקצבה, וימשיך להיות מבוטח על ידי המדינה, כשם שהיה מבוטח לפני צמצום שירותי הביטוח".

אלו הספינים העיקריים נגד זהות. אעדכן אם יהיו חדשים ב-9 הימים שנותרו לבחירות. 

כחול לבן זו קדימה, רק בגרסת 2019.

לאחרונה הוקמה רשימת כחול לבן בהנהגה משותפת של הרמטכ״ל לשעבר ויו״ר חוסן לישראל, בני גנץ, יו״ר יש עתיד העיתונאי לשעבר, יאיר לפיד, יו״ר תל״ם הרמטכ״ל לשעבר משה יעלון והרמטכ״ל לשעבר גבי אשכנזי. 

זוהי מפלגה שיש בה הכל. מבחינה מדינית - מתנגדי פתרון שתי המדינות ואנשי ימין מובהקים כמו יעלון ואנשי מפלגתו - מזכיר הממשלה לשעבר תחת ראש הממשלה הנוכחי נתניהו, צבי האוזר והפובליציסט יועז הנדל, לעומת אנשי שמאל מדיני כמו מיכאל ביטון, לשעבר איש העבודה ושלל חברי כנסת מיש עתיד. מבחינה כלכלית - אנשי ימין ליברלים שמגיעים בעיקר מכיוון תל״ם ויו״ר יש עתיד יאיר לפיד שגם הוא נחשב ליברל באופן יחסי למדינה בעלת התרבות המאוד סוציאליסטית שלנו, לעומת אנשי השמאל הכלכלי ובראשם יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו״ר של גוף מושחת, לא שקוף ודורסני שזוכה לזכויות יתר וב-4 השנים האחרונות ליחסים חמים מצד שר האוצר משה כחלון, ועל פי הסיכום בינו לבין גנץ הוא ימונה לשר כלכלי בכיר.

את המפלגה כאמור מנהיגים כ-3 רמטכ״לים ועיתונאי אחד שכיהן קדנציה קצרה כשר האוצר ובעקבות חוסר ניסיון קדנציה זו לא זכורה כמוצלחת במיוחד. אם להסתכל על העבר, ניתן לראות כי רוב הרמטכ״לים אשר הגיעו לפוליטיקה היו כושלים וכי העובדה שפיקדת על צבא לא עוזרת לך לנהל מדינה. אולי אפילו להפך. למרות זאת, המחנה שדווקא מחבק אותם הוא מחנה השמאל הכביכול נאור והאנטי-מיליטנטי.

בהצהרה משותפת של ההנהגה ביום חמישי האחרון, נאמר כי זו מפלגת שלטון. אך, מפלגת שלטון זו מפלגה שיש לה בסיס אידיאולוגי ברור והיא לא אוהל פוליטי כמו שכונתה על ידי אנשי חוסן לישראל. כבר הייתה מפלגת שלטון שהייתה אוהל פוליטי. השם שלה הוא קדימה. היא הייתה בשלטון 3 שנים בלבד, לא לפני הרבה זמן (2006-2009) וכבר בבחירות 2013 זכתה ב-2 מנדטים ובבחירות 2015 לא התמודדה שוב. 

אז למה הרבה אנשים תומכים בכחול לבן? כי יש לה סיכוי להדיח את נתניהו. אני מניח כי רוב האנשים שאומרים כי יצביעו להם, לא באמת חושבים כי בני גנץ ויאיר לפיד יהיו ראשי ממשלה טובים והם גם מסתייגים מההסתדרות המסואבת. הם פשוט רוצים להדיח את נתניהו ונסתדר. אבל יש כאן בעיה. הם יהיו ראשי ממשלה לא טובים כנראה ואז עוד 4 שנים תיהיה מפלגת רק לא גנץ-לפיד. ואז המפלגה הזו תיבחר, וגם יכול להיות שהיא לא תיהיה מספיק טובה וזה יחזור על עצמו פעם אחר פעם. במקום שבוחר ייבחר באידיאולוגיה וברשימה שהכי מתאימה לו, הוא בוחר באיש שיש לו את הסיכוי הטוב ביותר לנצח את נתניהו. וזה דבר רע מאוד. 

בחירות 2019 - יו״ר מפלגת העבודה אבי גבאי (מאמר מספר 1)

אבי גבאי בכנס

הלכתי אמש לכנס של יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי ברמת גן. בקהל היו בסביבות 100 אנשים, רובם קשישים כך שהורדתי את ממוצע הגילאים בכנס.

התרשמתי מאבי גבאי שהוא איש חכם, מוכשר ומתאים להיות ראש ממשלה. אך, הוא לא כריזמטי ולא מרחיב על נושאים. הוא לא יורד לעניין הביצוע של התכניות שלו ואמנם אומר דברים מעמיקים יותר מהתכניות שהוא מפרסם לקראת הבחירות (שהן, סלחו לי על הביטוי, זלזול באינטילגנציה של הבוחר. לא פחות טובות מאשר של יש עתיד ובטח יותר טובות מאשר של הליכוד שלא מפרסם בכלל מצע, אך נזרקות שם הבטחות ללא שום הסבר על הביצוע שלהן), אבל בכל זאת, נדרש ממועמד לראשות ממשלה קצת יותר להרחיב.

גבאי דיבר בערך כחצי שעה ולאחר מכן הקהל הוזמן לשאול שאלות. אני כותב כאן שאלות שאני זוכר אותן ואת התשובה להן:
*״מדוע אתה לא מתרומם בסקרים?״
- ״הציבור לא מספיק מודע לתכניות שלנו״. יכול להיות שזה אכן נכון, אך בכל זאת מפלגת העבודה היא סוג של מותג ולא יכול להיות שהציבור מכיר את העמדות של יש עתיד או של חסרי דעה כמו גנץ יותר טוב מאשר עמדותיה הידועות של מפלגת העבודה.

*״אתה קפיטליסט או סוציאליסט?״
״אומרים לי שאני יותר סוציאל-דמוקרט מכולם״. השאלה היא האם סוציאל-דמוקרט בסגנון ישראל, או סוציאל-דמוקרט בסגנון המדינות הסוציאל-דמוקרטיות המצליחות כמו שוודיה?

*״אתה מדבר על תחבורה ציבורית בשבת, אך מה ההיתכנות של הדבר בעקבות כך שכנראה נצטרך את החרדים בממשלה?״
-״החרדים הולכים קודם כל עם הימין. אם הם הולכים איתנו, זה כי הם לא יכולים ללכת עם הימין ואז אנחנו יכולים לדרוש ולא להפך״. תשובה טובה מאוד ואני מקווה שאם הוא יגיע למצב שהוא יהיה במשא ומתן עם החרדים על הרכבת הממשלה, הוא אכן יבין שהוא צריך להיות בעמדה החזקה ולא הם.

*בתשובה לשאלה נוספת על הפרטות אמר - ״אני בעד הפרטות של דברים שהמדינה לא צריכה להיות אחראית עליהם, כמו הנמלים למשל״. על מה המדינה צריכה להיות אחראית?

*בעניין בירוקרטיה אמר - ״היום העסקים לא מצליחים להרוויח, בעוד המדינה מרוויחה המון מהם״ והציע לקבוע שהמדינה לא תוכל לדרוש מאדם דברים שכבר רשומים אצלה.

זהו הכנס הראשון אותו אני מסקר בבחירות אלו ואני אנסה לסקר אישים נוספים. 

שבוע טוב, 

דן וינקלר

שנתיים לכהונת טראמפ כנשיא. סיכום.

היום, ראשון, מציין הנשיא ה-45 של ארצות הברית דונלד טראמפ שנתיים בתפקיד נשיא ארצות הברית. לפני שנה ויום, ב-19 בינואר 2018, רגע לפני שטראמפ סיים את שנתו הראשונה בתפקיד, נתתי לטראמפ ציון של כ-7.2 נקודות במדיניות פנים ו-3.5 נקודות במדיניות חוץ. ביקרתי אותו בזמנו על מהלכיו בסכסוך הישראלי-פלסטיני שלדעתי הזיקו מאוד לסיכויי השלום של תכנית טראמפ (שנכון לתאריך מאמר זה, עדיין לא פורסמה). ובכן, לעומת שנת 2017, שנת 2018 הייתה שנה טובה מאוד מבחינה מדינית עבורו. הוא הראה לכולם איך מחממים יחסים עם מדינה עוינת מאוד ביוני האחרון כשנפגש עם קים ג׳ונג און ובפברואר, עוד חודש, הוא צפוי להיפגש עמו שוב. הוא ביטל את הסכם הגרעין הרע, והראה שמול בריונים יש להפגין כוח ולא חולשה ונימוסים. הוא חיזק את הקשרים עם בעלות בריתה של ארצות הברית והמשיך לקדם את מדיניות "America first" במדיניות חוץ כשהודיע על היציאה מסוריה.

בענייני הגירה, הנשיא טראמפ החליט בדצמבר האחרון על השבתת הממשל בעקבות כניסתו למלחמת חורמה על החומה. הנשיא טראמפ נחוש לקיים את אחת מהבטחות הבחירות העיקריות שלו בקמפיין 2016. מטרתו היא שמי שרוצה להיכנס לארצות הברית - שיעשה את זה בדרך חוקית. ההשבתה הזו היא הארוכה בהיסטוריה, טראמפ הציע אמש לדמוקרטים דיל מעולה מבחינתם - אך הם סרבו ואני חושב שטראמפ צודק שהוא נלחם על זה.

בענייני כלכלה, בניגוד ל-2017 לא היו הרבה צעדים דרמטיים בתחום הכלכלי, אך הנשיא טראמפ ממשיך לנווט את ארצות הברית לכיוון של שגשוג כלכלי. הצניחה בבורסות רגע לפני סוף 2018 קלקלה קצת את החגיגה, אבל בסך הכל עוד שנה כלכלית טובה לנשיא טראמפ.

בענייני אחדות העם וממלכתיות, יש לי ביקורת על חלק מהביטויים של טראמפ נגד התקשורת, אבל אכן רודפים אותו והוא צריך לצאת נגד זה.

לסיכום,
מבחינה מדינית הוא מקבל ציון 8 (לעומת 3.5 ב-2017), מבחינה כלכלית 8, מבחינת הגירה 8 ומבחינת אחדות העם וממלכתיות 5. בממוצע במדיניות פנים הוא מקבל 7 (לעומת 7.2 ב-2017). בציון כללי הוא מקבל בממוצע 7.5 (לעומת 5.4 ב-2017).

אני חושב שהנשיא טראמפ יכול להיות טוב יותר, אך הוא בכיוון טוב וההשתפרות הזו בשנת 2018 מראה את זה.

בחירות 2019 - שעת המבחן של נתניהו

בעקבות התפטרותו של שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בחודש שעבר החלה הקואליציה לגסוס בעקבות חזרתה לרוב זעום של 61 מול 59. האופוזיציה הצליחה להפיל חוקים, להקשות מאוד על הקואליציה ולהוריד חוקי דגל של הקואליציה מסדר היום. זה היה רק עניין של זמן עד שהקואליציה תיפול.

לאחרונה, התרבו העדויות לכך שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי 1000 ו-2000 תיהיה בהקדם. היום בבוקר, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן שירתו אותו בצורה מצויינת. הם הודיעו כי הם חוזרים בהם מתמיכתם בחוק הגיוס, הם ובעיקר לפיד חטפו ועוד יחטפו על הזיגזג שביצעו וזה היה העיתוי המושלם לנתניהו. בצהריים התכנסה ישיבת ראשי הקואליציה, בה לא היה אפילו מקום לדיון - הולכים לבחירות. נתניהו אפילו לא ניסה להשאיר את הממשלה. הוא רוצה בחירות לפני כתב אישום.

נתניהו התמודד כיו"ר הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה עד כה (לא כולל בחירות 2019) 6 פעמים. 4 פעמים הוא ניצח סך הכל (אם להחשיב את בחירות 2009, שאמנם זכה במנדט אחד פחות מקדימה אך הרכיב את הממשלה). הוא בא 3 פעמים כראש ממשלה מכהן לבחירות, פעמיים הוא ניצח, פעם אחת הוא הפסיד. בכל הפעמים הוא בא בפופולריות לא גבוהה. ב-2013 לאור המחאה החברתית הוא בא במצב לא טוב פוליטית, אך איחוד עם ישראל ביתנו הציל את שלטונו, וגם באיחוד הוא זכה לסך הכל 31 מנדטים (18 מנדטים בלבד הגיעו לליכוד כמפלגה). ב-2015 היה נראה שהציבור כבר התייאש ממנו, רוצה משהו אחר ובזכות מהלכים פוליטיים של אדם מנוסה מאוד וכן מאוד מוכשר בתחום, הצליח לנצח בדקה ה-90 את הרצוג לאחר שלאורך כמעט כל מערכת הבחירות פיגר אחרי הרצוג בפער יציב.

הפעם הוא בא שונה: בפעם הראשונה כראש ממשלה מכהן, הוא מגיע לבחירות כשהוא מוביל בסקרים בפער גדול מאוד על פני מתחריו ונראה כפייבוריט ברור לניצחון והאופוזיציה במצב פוליטי רע כשיש לה כמה מנהיגים די אגואיסטים - אבי גבאי ויאיר לפיד. ציפי לבני שעדיין לא ברור אם תתמודד במסגרת המחנ״צ שוב ב-100% ובני גנץ שטוען גם הוא לכתר. האופוזיציה מפוצלת וללא מהלכים דרמטיים היא בדרך להפסד נוסף.

אם נתניהו יצליח לשמור על מערכת בחירות מנומנמת יחסית, כמו ב-2013, הוא ינצח. אם האופוזיציה תגרום למערכת בחירות אגרסיבית, רעננה וחריפה, נתניהו עשוי להסתבך ולהיגרר למצב דומה ל-2015. 

עידן המתינות האירופית כמעט תם. אך אפשר לנסות לעצור את זה.

לאחר מלחמת העולם השנייה שהסתיימה ב-1945, החל עידן המתינות בעולם. בעקבות ההרס שגרמה המלחמה לעולם, נבחרו מנהיגים מתונים, מדינות הפכו ליותר ויותר דמוקרטיות ליברליות, הסחר החופשי התגבר וההגירה הפכה לזמינה יותר מאי פעם. האופטימיות שהייתה שנים אחדות לאחר המלחמה, התהפכה עם תחילתה של המלחמה הקרה בראשית שנות החמישים של המאה ה-20, אך למרות החשש התמידי ממלחמה בין שתי המעצמות החדשות של העולם - ארצות הברית וברית המועצות, במערב לפחות היו מנהיגים מתונים שאיימו ולא הסלימו את המצב, ואכן, המלחמה הקרה הסתיימה בסוף שנות השמונים בעקבות היחסים הלבביים בין נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן ושליט ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב ולאט-לאט ברית המועצות החלה להתפרק, איבדה את שליטתה מרצון במזרח אירופה ובמקומה הוקמה רוסיה, והאוטונומיות האחרות שהיו חלק מהמדינה, הפכו למדינות עצמאיות. ב-1993 הוקם האיחוד האירופי ורמת החיים בעולם עלתה ועלתה.

אבל אז הגיע הנשיא ה-43 של ארצות הברית ג׳ורג׳ ווקר בוש (בוש הבן), אשר לדעתי הוא בין הנשיאים הגרועים ביותר בתולדות ארצות הברית, נכנס למלחמה בעיראק, הביא לאי-יציבות, ובית הנבחרים והסנאט חוקקו חוקים סוציאל-פופוליסטים כמו "מקדמת החלום האמריקני" שנועדו לאפשר מתן משכנתאות בריבית גבוהה לאנשים שיכולת ההחזר שלהם מוטלת בספק (עניים בעיקר). החוק נועד לעזור לעניים לרכוש דירה, אך הוביל למשבר חריף. עלייה חדה בכמות האנשים שלקחו הלוואה ולא הצליחו להחזיר אותה (לא צפוי בכלל...), הובילה לפגיעה חמורה במלווים, דבר שהוביל לפגיעה באזרחי ארצות הברית ובעולם. העולם עוד לא התאושש ב-100% מהמשבר, ורק בשנים האחרונות רואים שהעולם מתחיל להתאושש מהנזק.

בנובמבר 2008, כשהפופולריות של בוש הבן בשפל ובשל כך גם של המפלגה הרפובליקנית, הביס המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה״ב הסנאטור ברק אובמה את הסנאטור הרפובליקני ג׳ון מקיין ונבחר לנשיא ה-44 של ארצות הברית והנשיא האפרו-אמריקאי הראשון ונכון לשנת 2018 גם האחרון של ארצות הברית. אובמה היה סמל לליברליות ולעולם החופשי, המערבי. הוא היה מנהיג הפוליטיקלי קורקט של העולם, ועל קצת יותר מחצי מאוכלוסיית ארה״ב הוא היה אהוב מאוד, ועל קצת פחות מחצי מאוכלוסיית ארה״ב הוא היה שנוא מאוד. ברק אובמה היה פרו-ערבי והעדיף שאיפות דמוקרטיות (במובן של שיטת המשטר) על פני אינטרסים של ארצות הברית, ולכן הוא גם נחשב לנשיא לא טוב מבחינת יחסי חוץ. הוא הניח למשטרים פרו-אמריקאים ליפול באביב הערבי, כמו מובארק במצרים למשל, ויכול היה להדיח את אסד בסוריה כבר בתחילת מלחמת האזרחים שם, אך העדיף שלא לעשות הרבה והיום מיליוני אם לא עשרות מיליונים משלמים על כך. החוסר יציבות שאפיינה את המזרח התיכון תחת אובמה ומלחמות האזרחים שם הביאו לגלי הגירה מהמזרח התיכון לאירופה בעיקר, ששיאו של הגל היה ב-2015.

חזרה לאירופה. קנצלרית גרמניה, עוד דמות מאוד ליברלית, אנגלה מרקל, החליטה אז לקלוט המוני מהגרים לארצה. בתחילה הם התקבלו בחום, אך הם לא הצליחו להשתלב בחברה,  הימין הקיצוני עלה ובבחירות 2017 בגרמניה, מרקל כמעט ולא הצליחה להרכיב ממשלה ורק ברגע האחרון הצליחה להרכיב ממשלה מתונה עם הסוציאל-דמוקרטים, היריבים של המפלגה שלה (המפלגה הנוצרית-דמוקרטית) ולהישאר בתפקיד קנצלרית גרמניה. בבחירות אלו, הימין הקיצוני התחזק והמפלגה "אלטרנטיבה לגרמניה" הפכה למפלגה השלישית בגודלה בגרמניה. רק לפני חודשים אחדים, הודיעה מרקל שתפרוש מתפקיד הקנצלרית בתום הקדנציה ולא תתמודד על קדנציה חמישית.

בצרפת, התקיימו בחירות גם בשנת 2017. בצרפת משל בין השנים 2012 עד 2017 הנשיא פרנסואה הולנד. הולנד, שהיה נשיא רע מאוד, הודיע שלא יתמודד לכהונה שנייה. לאורך הבחירות בלטו שני מועמדים: מועמד המרכז עמנואל מקרון הליברל ומועמדת הימין הקיצוני מארין לה-פן. שניהם לא מהמפלגות הגדולות. בסיבוב הראשון לנשיאות, המפלגות הגדולות נחלשו משמעותית ומקרון ולה-פן עלו כצפוי לסיבוב השני. בסיבוב השני השמאל, המרכז והימין המתון התאחדו סביב מקרון והוא ניצח אסלאמופובית, אנטישמית עם 66% מהקולות. חשוב לזכור, אמנם ההפרש היה 33% לטובת מקרון, אך הוא ניצח מועמדת בלתי-בחירה וקיצונית.

בבריטניה, שנה קודם לכן הוחלט על יציאה מהאיחוד האירופי.

נראה שאירופה הולכת לכיוון מאוד לא טוב. הכוחות הפופוליסטים של הימין הקיצוני עולים. בסקר שנערך לאחרונה 20% מהאירופאים אנטישמים, והמספר עשוי להמשיך לעלות.

אני צופה שבקרוב יהיה משבר כלכלי בעולם, הלאומנות תמשיך להתגבר ובסופו של דבר בצרפת או בגרמניה יהיה נשיא/קנצלר קיצוני. הצמיחה תיפסק והעולם יילך אחורה.

ניתן עוד לעצור את זה. זה לא קשה - צריך להפסיק לשתף פעולה עם זה. כאנשים בישראל מביעים תמיכה במפלגות ימין קיצונית, בגלל שהן נגד מוסלמים, יש לזכור - עכשיו הן נגד מוסלמים. בעתיד - הן כנראה יהיו נגד יהודים. צריך להמשיך לתמוך בקפיטליזם ובשוק החופשי, על מנת להמשיך את 70 שנות השפע האלו ולא להתדרדר למלחמה גדולה, אולי אפילו מלחמת עולם, נוספת.