אחוז החסימה פוגע ביציבות השלטונית

בישראל, אחוז החסימה עומד כיום על 3.25%, ועלה עם השנים בהדרגה. בבחירות האחרונות, אשר נערכו באפריל 2019, מעל 360 אלף קולות נזרקו לפח, ומתוכם 260 אלף קולות של גוש הימין. בעקבות כך, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן הפכה ללשון מאזניים ונתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה. אז האם אחוז החסימה באמת משפר את היציבות השלטונית?

ובכן, התשובה היא לא. לאורך השנים, כאשר אחוז החסימה עלה, גודלן של שתי המפלגות הגדולות ירד. כלומר, היציבות השלטונית נפגעה. אחוז החסימה גם פוגע בייצוגיות, וגם כפי שניתן היה לראות בבחירות האחרונות ובבחירות שמתקיימות בימים אלה, גורמת לחיבורים לא טבעיים. 

הוא גורם לכך שאצל הערבים מפלגה קומוניסטית, שתי מפלגות ערביות לאומיות אם לא לאומניות ומפלגה אסלאמיסטית צריכות להתאחד ובציונות הדתית יש לחץ על ליברלים להתאחד עם חרד״לים וכהניסטים. מלבד זה שבשני המקרים ציבור התומכים של המפלגות משתייך לאותו מגזר, אין הרבה קרבה אידיאולוגית. 

בנוסף, חשוב לזכור שלמפלגת השלטון קל יותר להתמודד עם 4 מפלגות של 3 מנדטים מאשר עם מפלגה אחת של 12 מנדטים. 

לסיכום, 

למען היציבות השלטונית, הייצוגיות והשיח הפוליטי, יש להוריד את אחוז החסימה חזרה למנדט. 

סיכום העימות הדמוקרטי הראשון

מימין לשמאל: האריס, סנדרס וביידן בעימות הדמוקרטי הראשון (צילום: רויטרס)

ביום רביעי וחמישי נערך העימות הדמוקרטי הראשון לבחירות 2020 אשר פוצל לשני חלקים, בעקבות ריבוי המועמדים. בחלק הראשון התמודדו מועמדים כמו הסנאטורית אליזבת וורן וחבר בית הנבחרים לשעבר בטו או'רורק ובעימות השני מועמדים כמו סגן הנשיא לשעבר ג'ון ביידן והסנאטורים קמלה האריס וברני סנדרס.

אמנם יש עוד יותר משנה עד להכרזה הרשמית על המועמד הדמוקרטי לנשיאות ושנה ושלושה חודשים עד לבחירות עצמן, אך ניכר שאין מועמד דמוקרטי אשר יש לו את היכולת לנצח את טראמפ. רוב המועמדים פרוגרסיבים ולא בולטים. בשני העימותים רוב המועמדים לא בלטו ורק קמלה האריס הפתיעה מאוד לטובה. היא הייתה חדה, ממוקדת במטרה, הלכה על הראש של ביידן ואם תמשיך כך יש לה סיכוי טוב לזכות במועמדות הדמוקרטית. ביידן, אשר מוביל כעת בסקרים בפער די ניכר, נראה מאוד אנמי ולמרות שדיבר יותר משאר המועמדים, לא בלט והוא בהחלט אחד המפסידים הגדולים בעימות הזה, אם לא הכי גדול. סנדרס אמנם לא נפגע מהעימות כמו ביידן, אך לא בלט למרות מעמדו בסקרים. אליזבת וורן, אשר ניצבת במקום ה-2-3 בסקרים, נראתה פתטית והיא יותר סבתא חביבה מאשר מועמדת לנשיאות.

לסיכום, קמלה האריס תעלה מאוד בסקרים, אולי אפילו תעלה למקום השני. אם היא תזכה במועמדות הדמוקרטית, מה שבהחלט יכול לקרות, היא תאיים על טראמפ אך לא יותר. היא תיהיה חזקה אצל הפרוגרסיבים בגלל פוליטיקת הזהויות, אך אני בספק אם היא יכולה למכור יותר לציבור הרחב. 

מי המועמד הטוב ביותר/הרע במיעוטו עבור מפלגת העבודה?

המועמדים בפריימריז העבודה - שמולי, שפיר ופרץ (צילום: אלי סגל , אלכס קולומויסקי, דנה קופל)

ב-2 ביולי 2019 ייערכו הפריימריז על ראשות מפלגת העבודה, לקראת הבחירות לכנסת ה-22 שייערכו בחודש ספטמבר הקרוב. עד כה כ-3 אנשים הכריזו על מועמדותם בפריימריז - חברי הכנסת עמיר פרץ, סתיו שפיר ואיציק שמולי. 

בבחירות האחרונות לכנסת, אשר נערכו באפריל, קרסה מפלגת העבודה וזכתה ב-6 מנדטים בלבד, שפל היסטורי. אבי גבאי, יו״ר המפלגה בבחירות אלו, הודיע לאחרונה על פרישה מהפוליטיקה ושלא יתמודד על קדנציה שנייה בתפקיד. לאחר הבחירות, הוחלט כי הפריימריז לראשות המפלגה יוקדמו לנובמבר 2019. אולם, בנימין נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה, הכנסת התפזרה ובשל כך הבחירות הוקדמו ב-4 שנים וייערכו כבר בספטמבר 2019. לכן, הוחלט גם להקדים עוד יותר את הפריימריז על ראשות העבודה ליולי. עם פתיחת המירוץ באופן רשמי על ראשות העבודה, הכריז חבר הכנסת הותיק עמיר פרץ על התמודדות, כמו גם חברי הכנסת הצעירים סתיו שפיר ואיציק שמולי. היו שמועות על כך שגם אישים כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, האלוף (במיל') יאיר גולן וראש המוסד לשעבר דני יתום יתמודדו. אולם, מסתמן ששלושתם לא ירוצו לבסוף לראשות העבודה. 

כעת, אסקור את המועמדים. כמו כן אציין כי אני לא תומך במפלגת העבודה. 

עמיר פרץ - עמיר פרץ הוא חבר כנסת ותיק, שכיהן בעבר כיו״ר מפלגת העבודה, שר הביטחון וסגן ראש הממשלה בממשלת אולמרט, יו״ר ההסתדרות וראש המועצה המקומית שדרות (לפני שהפכה לעיר). פרץ הוא סוציאליסט ותומך בפתרון שתי המדינות. 

סתיו שפיר - סתיו שפיר היא חברת כנסת המכהנת בתפקיד מטעם מפלגת העבודה בשש השנים האחרונות והייתה ממנהיגות המחאה החברתית. כחברת כנסת היא ניסתה לחוקק חוק לפיקוח על שכר דירה וכיהנה כיו"ר ועדת השקיפות. שפיר היא סוציאל-פופוליסטית ותומכת בפתרון שתי המדינות. 

איציק שמולי - איציק שמולי הוא חבר כנסת המכהן בתפקיד מטעם מפלגת העבודה בשש השנים האחרונות והיה ממנהיגי המחאה החברתית. כחבר כנסת הוא נבחר מספר פעמים במקום הראשון במדד החברתי של "המשמר החברתי". שמולי הוא סוציאל-פופוליסט התומך בפתרון שתי המדינות. 

התפקיד של מי שייבחר ליו״ר העבודה בבחירות הללו, הוא לא לזכות בהן. אפילו לא להוות אלטרנטיבה למועמד היריב. התפקיד הוא לשקם את מפלגת העבודה. מפלגת העבודה לא רחוקה כיום מאחוז החסימה ולכן אין לקחת סיכון. עמיר פרץ, הוא המועמד הטוב ביותר, או הרע במיעוטו, עבור מפלגת העבודה. אני מודע לחסרונות. עמיר פרץ לא כריזמטי והוא גם שואף להיבחר לנשיא ב-2021, כך שהוא עשוי להיות יו״ר המפלגה פחות משנתיים. פרץ לא יקבל 30 מנדטים, גם לא 20. ספק אם 15. אך הוא הצליח בעבר לקחת קולות ממעוזי הימין ולכן הוא המועמד הבטוח עבור מפלגת העבודה ועבור גוש השמאל. במקרה הכי רע - מפלגת העבודה לא תיקח מנדטים מהימין ומכחול לבן ותישאר על מספר חד-ספרתי של מנדטים. במקרה הכי טוב - מפלגת העבודה תיקח מנדטים מהימין, תיקח גם מנדטים ממאוכזבי כחול לבן ותוכל להגיע למספר דו-ספרתי של מנדטים, וחשוב מזה, לעזור מאוד לגוש השמאל לאתגר את גוש הימין. 

מי אשם בכישלון הרכבת הממשלה?

ראש הממשלה נתניהו יו"ר ישראל ביתנו ליברמן. (צילום: EPA)

בלילה שבין רביעי לחמישי, הכנסת פיזרה את עצמה. זאת אחרי שיו״ר הליכוד וראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה. נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה לאחר שיו״ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן אשר מנהיג מפלגה של כחמישה חברי כנסת התעקש על חוק הגיוס ולא הסכים לשום שינוי בחוק. החרדים, כצפוי, לא הסכימו לכך. ישראל ביתנו לא הצטרפה לקואליציה המתגבשת ובכך השאירה את נתניהו עם קואליציה של 60 ח״כים. חבר כנסת אחד בלבד פחות מרוב בכנסת ונתניהו נותר ללא רוב בכנסת. כלומר - ללא ממשלה. נתניהו מאשים את ליברמן בכישלון המשא ומתן וטוען שהוא מלכתחילה לא רצה שנתניהו ימשיך בתפקיד ראש הממשלה. גם החרדים מצטרפים לטענה שהשמיע ראש הממשלה וליברמן מצדו טוען כי נתניהו ניהל משא ומתן בצורה רעה מאוד, הקדיש את עיקר זמנו לתכנון חוק החסינות במקום להרכבת הממשלה והביא לכך שהמשא ומתן ייכשל.

אז בשביל לדעת מי אשם בכך שאנחנו הולכים לבחירות חוזרות יש להסתכל על דרישותיו של ליברמן. ב-13 במאי, הציג ליברמן בנאום את דרישותיו מנתניהו ואמר כי אלו חמש הדרישות שישראל ביתנו לא מוכנה לוותר עליהן - במדיניות הביטחון דרש ליברמן הכרעה במקום הסדרה, חוק גיוס ללא כל שינוי, הפסקת בדיקות ה-DNA לעולים, העלאת הפנסיות וראשות ועדת הפנים של הכנסת. המחלוקת העיקרית הייתה חוק הגיוס ולפי נתניהו וליברמן כל 4 הדרישות האחרות די הסתדרו.

חוק הגיוס הוא חוק בעייתי מבחינה פוליטית משום שהחרדים מתנגדים לו ומסרבים לאשר אותו. הוא קובע מכסות לכל ישיבה אשר קובעות כמה תלמידים יש לגייס. אם ישיבה מסוימת לא תעמוד במכסות תוך כמה שנים, יופעלו נגדה סנקציות. החוק גם קובע כי מי שלא מתגייס חייב ללמוד תורה.

אני גם חושב שחוק הגיוס הוא חוק פופוליסטי שמזיק לביטחון ישראל. כיום, בצה"ל יש עודף כוח אדם ואין צורך לגייס חיילים חרדים שלא יועילו מבחינה ביטחונית ועלות שירותם תעלה לצבא כסף. כלומר, החיילים החרדים לא מועילים לביטחון אך בכל זאת עולים כסף. חוק הגיוס גם מחייב חרדים שלא מתגייסים ללמוד תורה. זה גם מזיק. משום שיש לתמרץ אותם לצאת לעבוד ולתרום מבחינה כלכלית, ולא להמשיך להיות מגזר לא יצרני.

לסיכום, אז מי אשם?
ידוע, כי במהלך המשא ומתן נתניהו הביא כמה פשרות. כולן נדחו על ידי ישראל ביתנו. דהיינו, נתניהו לא אשם בכישלון המשא ומתן שכן הוא עשה מאמצים על מנת לפתור את המשבר.  ידוע גם כי החרדים הסכימו להתפשר במידה מסוימת על החוק, בעוד ישראל ביתנו לא. ובכן, מכאן ניתן להסיק כי מפלגת ישראל ביתנו היא האשמה בכישלון המשא ומתן.

האם ליברמן עשה זאת במכוון כפי שטוען נתניהו?
ליברמן הוא פוליטיקאי מאוד מנוסה. הוא ניהל לא מעט מו"מ בחייו. הוא אמור לדעת, ואני מניח שהוא יודע, שהדרישות שהוא דרש לגבי חוק הגיוס לא ייתקבלו על ידי החרדים. ובכל זאת הוא דרש לא לוותר על כלום. אז מכאן הכי סביר לחשוב שהמניע הוא שליברמן פשוט לא רצה את בנימין נתניהו כראש ממשלה. במידה וזה אכן נכון, זה רע ליציבות השלטונית במדינת ישראל. בבחירות החוזרות בספטמבר הקרוב, ליברמן עשוי להתחזק. כנראה שלא תיהיה ממשלת ימין ללא ליברמן. אם ליברמן לא רוצה את נתניהו הוא גם לא יירצה אותו בספטמבר ואז ישראל עשויה להיגרר למשבר פוליטי גדול ומתמשך שאת סופו אין לדעת.

פסקת ההתגברות - מסוכנת, לפחות במצב הנוכחי

נתניהו. (צילום: מארק ישראל סאלם, לע"מ)

אני סבור שיש להגביל את כוחו המופרז של בג״ץ. כיום, למעשה מועדון קטן של שופטי בית המשפט העליון מנהלים בפועל את ענייני המדינה. לאחרונה למשל, הם קבעו כי על ישראל להתיר את כניסת הפלסטינים לטקס הזיכרון המשותף, בניגוד להחלטת שר הביטחון נתניהו. החלטה אשר הייתה בסמכותו. אני חושב שזו התערבות בוטה של בג״ץ, ללא קשר לדעתי על החלטת נתניהו.

עם זאת, אני מתנגד לפסקת ההתגברות. מדוע? בישראל אין את מערכת האיזונים והבלמים הדרושה על מנת לשמור על זכויות האדם וחירויות הפרט. אין חוקה, אין בית עליון וכל רוב מזדמן של 61 ח״כים, יכול לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות.
פרידריך האייק כתב בספרו "חוקת החירות": "אם תינתן לגוף הביצועי סמכות העוקפת את
בתי המשפט בנימוק שהוא עושה את רצון העם, הוא יופיע בחיי נתיניו כיסוד
שרירותי שאינו מניח להם לתכנן את חייהם במידה כלשהי של ודאות. לא יהיה
ממי לבקש דין וחשבון, שכן ציבור הבוחרים כולו עומד מאחורי גוף זה, וגחמותיו
החולפות הן גחמותיו של הבוחר שמעבר לפרגוד. גם את רצון המצביעים, אם
כך, יש להגביל באמצעות בנייתה של חוקה המקדשת את עצמאות המשפט מול
הכדאיות צרת האופקים והאפנות שהציבור נדבק בהן לרגע".

אני מסכים עם הדברים שכתב האייק וסבור כי יש לחוקק חוקה אשר תבטיח את זכויות האדם וחירויות הפרט, לשנות את שיטת בחירת השופטים לשיטה האמריקאית ורק אז לחוקק את פסקת ההתגברות אשר יהיה ניתן להפעיל אותה ברוב מוצק של 80 חברי כנסת ולא 61 כפי שמוצע בהצעת החוק אשר הליכוד ואיחוד מפלגות הימין מעוניינות לאשר בימים אלה. בנוסף, אם כבר מדברים על מערכת איזונים ובלמים, אני חושב שיש צורך בבית עליון ולתת יותר סמכויות לשלטון המקומי על חשבון השלטון המרכזי.

למה לא להגביל את כהונת ראש הממשלה

נתניהו בנאום הניצחון בבחירות 2019 (צילום: AFP)

אני רואה בשנים האחרונות הרבה קריאות להגביל את כהונת ראש הממשלה. פעמים רבות, משתמשים האנשים המבקשים להגביל את כהונת ראש הממשלה, בדוגמה שע״פ החוקה האמריקאית כהונת הנשיא מוגבלת לכשתי קדנציות.

הדוגמה של ארצות הברית לא רלוונטית לישראל משום ששיטות הממשל שונות. בישראל הדמוקרטיה היא פרלמנטרית, בעוד בארצות הברית היא נשיאותית. בישראל יש צורך בהרכבת קואליציה, בעוד בארצות הברית אין צורך כזה. בשל הצורך בהרכבת קואליציה, הגבלת כהונה בישראל יכולה להגביר את הסחטנות של המפלגות הקטנות כלפי ראש הממשלה שכן, הוא, בכהונתו השנייה, יעדיף להיכנע לדרישות המפלגות האחרות במידה ויאיימו בהפלת הממשלה, משום שבמידה והממשלה תיפול, הוא לא יוכל להתמודד שוב.

אפשר גם להסתכל מה המצב בנושא זה בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות (לפחות דה פקטו) - בגרמניה אין הגבלת כהונה, בבריטניה אין הגבלת כהונה, בקנדה אין הגבלת כהונה, בהודו אין הגבלת כהונה, באיטליה אין הגבלת כהונה ואני יכול להמשיך עוד הרבה...

כמו כן, הקריאות הללו באות בעיקר מן השמאל הישראלי. זה משעשע אותי משום שהשמאל שלט בישראל 37 שנים + 3 שנות שלטון קדימה ולא טרח לאשר חוק כזה. פתאום, הם רואים מנהיג פופולרי שהם לא מצליחים להחליף בקלפי בפעם אחר פעם, אז הם מנסים להוציא אותו ממשרד ראש הממשלה באמצעות חקיקה.

לסיכום, אני מתנגד מהטיעונים שכתבתי במאמר זה להגבלת כהונה לראש הממשלה ומציע לאנשים אשר מבקשים להגביל את הכהונה לעסוק בתוכן ולא בפופוליזם זול שכזה שככל הנראה היה מביא לפגיעה ביציבות השלטונית במדינת ישראל.

3 ימים לבחירות - סקירה של המפלגות המתמודדות

ובכן, הנה סקירה שלי לגבי עמדותיהן של המפלגות המתמודדות בבחירות אלו אשר מקבלות ברוב הסקרים לפחות 1% מהקולות.

איחוד מפלגות הימין (אותיות: טב): 
זהו בלוק טכני אשר נוצר לקראת הבחירות לכנסת ה-21 כדי למנוע בזבוז של קולות ימין במידה ועוצמה יהודית לא תעבור את אחוז החסימה ומיד אחרי השבעת הכנסת מפלגה זו תתפצל חזרה למרכיביה - הבית היהודי-האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית. בראש המפלגה עומד הרב רפי פרץ. העמדות המדיניות של הרשימה הן בין ימין עמוק (ארץ ישראל השלמה ועידוד הגירה לערביי יו"ש. ללא טרנספר.) לכהאניזם. מבחינה חברתית המפלגה מתנגדת ללגליזציה של קנאביס ואף מס׳ 2 במפלגה בצלאל סמוטריץ׳ כינה את הלגליזציה "מהלך מסוכן והרסני" ובעלת עמדות שמרניות (תפעל לחיזוק התא המשפחתי) ודתיות (תפעל ל"הרחבת והנכחת מורשת ומסורת ישראל במרחב הציבורי בישראל, מתוך אהבת חינם, מתוך מאור פנים וללא כפייה"). מבחינה כלכלית המפלגה תומכת בשוק חופשי.

הערכה שלי: תקבל 6-8 מנדטים.

זהות (אותיות: ז):
מפלגת ימין ליברלית אשר הוקמה ב-2015 על ידי חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין אשר עומד בראשה כיום.
מבחינה מדינית המפלגה היא תומכת בביטול הסכמי אוסלו, החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון ותציע לערביי יהודה ושומרון 3 אפשרויות - הגירה תמורת סיוע, תושבות קבע תמורת הצהרת נאמנות או אזרחות מלאה לאחר מסלול בדיקה ארוך ומעמיק ושירות צבאי. כמו כן, המפלגה תומכת בצבא מקצועי, הפסקת הסיוע האמריקאי ומתנגדת למעצרים מנהליים. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בלגליזציה של קנאביס, הפרדת דת ומדינה, שיקום מוסד המשפחה ומעבר לשיטת השוברים בחינוך. מבחינה כלכלית המפלגה תומכת בקפיטליזם ושוק חופשי - שואפת למס הכנסה אחיד, צמצום רגולציה, ביטול מכסים, צמצום החוב הלאומי, ביטול התמיכה בתחבורה ציבורית, הפרטת בתי החולים, הפרטה הדרגתית של הביטוח הלאומי וסגירת רשות מקרקעי ישראל.

הערכה שלי: תקבל 4-7 מנדטים.

הימין החדש (אותיות: נ):
מפלגת ימין אשר הוקמה על ידי השרים נפתלי בנט ואיילת שקד לקראת הבחירות לכנסת ה-21 בעקבות פיצול מסיעת הבית היהודי.
מבחינה מדינית המפלגה תומכת בהחלת הריבונות הישראלית בשטחי C ולערביי שטח זה תוצע אזרחות, תושבות או להמשיך להשתייך לרש"פ. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בהפסקת האקטיביזם השיפוטי ומינוי שופטי עליון בכנסת תוך שימוע פומבי והתנגדות לכפייה דתית או חילונית. מבחינה כלכלית המפלגה תומכת בשוק חופשי "עם רגישות חברתית" הכולל פירוק מונופולים וקרטלים, איסור שביתה בשירותים חיוניים, צמצום הכפייה של ארגוני העובדים, שקיפות מקסימלית בארגוני עובדים, צמצום הרגולציה, פתיחת השוק הישראלי לתחרות מהעולם, יצירת דמי אבטלה לעצמאים, הקלה על רישוי עסקים ושיפור מעמדם של העובדים הסוציאלים.

 הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

ישראל ביתנו (אותיות: ל):
מפלגת ימין אשר הוקמה בשנת 1999 על ידי אביגדור ליברמן העומד בראשות המפלגה עד היום כמפלגת עולים המזוהה עם ציבור העולים מברית המועצות ומאז מכהנת בכנסת. מבחינה מדינית המפלגה תומכת בחילופי שטחים, עונש מוות למחבלים ומדיניות ביטחונית ניצית. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בהפרדת דת ומדינה ומבחינה כלכלית בשוק חופשי.

הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

הליכוד (אותיות: מחל):
מפלגת ימין אשר הוקמה בשנת 1973 כברית מפלגות אשר התאחדו למפלגה אחת בשנת 1988 על ידי מנחם בגין. בראשות המפלגה עומד כיום ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו וברוב התקופה מאז 1977 היא מפלגת השלטון בישראל. מבחינה מדינית המפלגה תמכה בעבר ברעיון ארץ ישראל השלמה אך בשנת 2009 יו"ר המפלגה נתניהו הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות. מבחינה חברתית הליכוד תמך בחוקים כמו חוק החמץ, חוק יסודות המשפט וחוק המרכולים. מבחינה כלכלית הליכוד תומך בשוק חופשי.

הערכה שלי: תקבל 27-32 מנדטים.

כולנו (אותיות: כ):
מפלגת מרכז-ימין אשר הוקמה ב-2014 לקראת הבחירות לכנסת ה-20 על ידי השר לשעבר משה כחלון אשר עומד בראשות המפלגה עד היום. המפלגה מתמקדת בנושאים הכלכליים-חברתיים ועמדותיה בנושאים אלה הן הורדת מכסים ושוק חופשי מתון, הטבות מס לתושבי הפריפריה, הפחתת הבירוקרטיה, הגדלת ההשקעה בתחבורה ציבורית, יישום חקיקת ועדת שטרום, קידום תכנית מחיר למשתכן, יישום המלצות הועדה למלחמה בעוני ותמיכה באמנת גביזון-מדן. מבחינה מדינית המפלגה תומכת בשיתוף פעולה כלכלי עם הפלסטינים.

הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

גשר (אותיות: נר):
מפלגת מרכז-ימין אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 על ידי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. המפלגה מתמקדת בנושאים הכלכליים-חברתיים ועמדותיה בנושאים אלו הן תמיכה בבניית יחידות דיור ציבורי, צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, חיזוק מערכת הרפואה הציבורית, אי הפללת צרכני קנאביס, צמצום פערים מגדריים ואימוץ אמנת גביזון-מדן בנושאי דת ומדינה.

הערכה שלי: לא תעבור את אחוז החסימה

כחול לבן (אותיות: פה):
מפלגת מרכז שנוצרה מאיחוד של יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם. בראש הרשימה עומד הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. עמדותיה המדיניות של המפלגה הן היפרדות מהפלסטינים והפסקת הפרוטקשן לחמאס. מבחינה חברתית המפלגה תומכת באמנת גביזון מדן ומבטיחה להגדיל את ההשקעה במערכת הבריאות הציבורית. מבחינה כלכלית המפלגה מציעה קידום תכנית לאומית להשקעה בתשתיות ציבוריות, עידוד השקעה במשק, מינוי "נציב יוקר מחיה", אכיפת חוקי זכויות עובדים,  עידוד תחבורה שיתופית והעלאת קצבאות הנכות.

הערכה שלי: תקבל 28-33 מנדטים.

העבודה (אותיות: אמת):
מפלגת שמאל-מרכז אשר הוקמה בשנת 1968 כתוצאה מאיחוד של מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י. בראש המפלגה עומד כיום אבי גבאי והיא הייתה מפלגת השלטון במשך שנים רבות. מבחינה מדינית המפלגה תומכת בפתרון שתי המדינות. מבחינה חברתית המפלגה תומכת בלגליזציה של קנאביס ושוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב. מבחינה כלכלית היא תומכת בפיקוח על מחירי הגז, בניית 300,000 יחידות דיור ציבורי, העלאת שכר המינימום לכ-7,000 ש״ח בחודש והשוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום.

הערכה שלי: תקבל 8-13 מנדטים

מרצ (אותיות: מרצ):
מפלגת שמאל אשר הוקמה בשנת 1992 כתוצאה מאיחוד של רצ, מפ"ם ושינוי. בראש המפלגה עומדת כיום תמר זנדברג. מבחינה מדינית מרצ תומכת בפתרון שתי המדינות על בסיס הקו הירוק תוך חילופי שטחים ביחס של 1:1 וחלוקת ירושלים. מבחינה חברתית מרצ תומכת בהפרדת הדת מהמדינה ולגליזציה של קנאביס. מבחינה כלכלית מרצ תומכת בביטול כלל ההוצאה והנומרטור, הגדלה הדרגתית של ההוצאה האזרחית לכ-42.1%, העלאת מס ההכנסה לעשירים, פטור ממע"מ למוצרי מזון "בסיסיים", תרופות ושירותים רפואיים וקביעת מע"מ מופחת על עיתונאים, ספרים ואירועי תרבות וספורט, קביעת מס ירושה פרוגרסיבי, העלאת מס החברות ו"מאבק בהפרטה".

הערכה שלי: תקבל 4-5 מנדטים

חד״ש-תע"ל (אותיות: ום):
מפלגת שמאל קיצוני ערבית-יהודית אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 כתוצאה מאיחוד של חד"ש ותע"ל. בראשות המפלגה עומד איימן עודה. מצע חד"ש (לא הצלחתי למצוא את מצע תע"ל או מצע משותף של איחוד זה) מציע מבחינה מדינית נסיגה מיו"ש והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל והיענות ליוזמה הערבית. מבחינה חברתית הכרה באוכלוסייה הערבית בישראל כמיעוט לאומי, אישור "חוקה דמוקרטית" וחקיקת חוק יסוד: שוויון בין המינים, אשר ייתבסס על האמנה הבינלאומית בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים. מבחינה כלכלית המפלגה היא מפלגה סוציאליסטית התומכת בהעלאת שכר המינימום לכ-60% מהשכר הממוצע במשק, הגדלת קצבאות הילדים בכ-40%, ביטול כל ההפרטות, ביטול התכניות להפרטת בתי החולים וחינוך חינם ממעונות היום ועד לאוניברסיטה.

הערכה שלי: תקבל 6-9 מנדטים.

רע"מ-בל"ד (אותיות: דעם):
מפלגה ערבית אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 כתוצאה מאיחוד של המפלגות רע"מ ובל"ד. בראש הרשימה עומד מנסור עבאס. מצע בל"ד (לא הצלחתי למצוא את מצ"ע רע"מ או מצע משותף) מציע מבחינה מדינית נסיגה ישראלית משטחי יו"ש חזרה לקווי 67׳, הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ורצועת עזה שבירתה ירושלים המזרחית, לצד מדינת ישראל. "פתרון צודק" לסוגיית הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטת האומות המאוחדות ולחוק הבינלאומי, שחרור כל העצורים והשבויים הביטחוניים והפוליטיים, נסיגה ישראלית מהגולן לגבולות ה-4 ביוני 1967 והפיכת המזרח התיכון, כולל ישראל, לאזור מפורז מנשק גרעיני. מבחינה חברתית המפלגה תומכת במדינת כל אזרחיה וטיפול באלימות במגזר הערבי ומבחינה כלכלית היא תומכת בהעלאת שכר המינימום, התנגדות להפרטת השירותים החברתיים, הגברת המיסוי על העשירים וצמצום המיסוי על בעלי שכר נמוך, יישום חוקי העבודה ו"הגנה מתמדת על זכויות העובדים והשכירים".

הערכה שלי: תקבל מקסימום 5 מנדטים.

ש״ס (אותיות: שס):
מפלגה חרדית מזרחית אשר הוקמה בשנת 1984. בראשות המפלגה עומד כיום השר אריה דרעי. מבחינה מדינית המפלגה בעבר המפלגה הייתה בעלת דעות מתונות יחסית ובהצבעה על הסכם אוסלו א׳ נמנעו חבריה, אולם התנגדו להסכם אוסלו ב׳, למשא ומתן הישראלי-פלסטיני בקמפ דיוויד 2000 ולתכנית ההתנתקות. מטרותיה החברתיות של המפלגה הן להביא לכך שלא תיהיה אפליה בין אשכנזים לספרדים וכן לקרב את הספרדים המסורתיים ליהדות ובכך "להחזיר עטרה ליושנה". מבחינה כלכלית מציגה עצמה המפלגה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית המעמידה את האינטרסים של המעמדות הסוציו-אקונומים הנמוכים בראש מעייניה.

הערכה שלי: תקבל 4-6 מנדטים.

יהדות התורה (אותיות: ג):
מפלגה חרדית אשכנזית אשר הוקמה בשנת 1992 ומהווה איחוד בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הליטאית. בראש הרשימה עומד סגן השר יעקב ליצמן. עמדת אגודת ישראל היא הלכתית ומתוך גישה זו היא מחויבת לשולחן ערוך בלבד. מסיבה זו התנגדה להסכמי אוסלו ולתכנית ההתנתקות מחמת פיקוח נפש.

הערכה שלי: תקבל 6-8 מנדטים.