מקום ראשון - בנימין נתניהו
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בן ה-68 נבחר לאיש המשפיע ביותר לשנת התשע״ט. זו הייתה שנה קשה לנתניהו אך שגם יצא ממנה מתוק. הוא עבר בה זמנים קשים ביותר, והצליח לסחוף אחריו תומכים רבים ולהגדיל את כוחו.
כשהוגשו נגדו המלצות המשטרה בגין שוחד בפברואר 2018 בשני תיקים, רבים ראו את נפילתו, זאת לאחר חודשים רבים בהם הוא לא מצליח להתרומם בסקרים. אך, דווקא לאחר ההמלצות הוא הגדיל מאוד את כוחו וכיום הוא עומד על כ-36 מנדטים בסקרים, לעומת 24 מנדטים בספטמבר 2017 ובינואר 2018, בסקר האחרון לפני ההמלצות. לאחרונה, הוא הציב יעד למנדטים - 40. ואפשר להגיד כי הוא בהחלט מתקרב לכך.
מקום שני - איילת שקד
איילת שקד היא הפוליטיקאית עם הדעות שהכי מתאימות לפוליטיקה האמריקאית בישראל. היא שמרנית, ימנית ועם דעה כלכלית ליברלית ביותר. כלומר, אם הייתה בארצות הברית הייתה רפובליקנית קלאסית.
היא פועלת על מנת להחליש את האקטיביזם השיפוטי, לעשות פוליטיזציה לבתי המשפט, ממנה שופטים שמרנים התואמים את דעותיה ומכוונת לשיטה האמריקאית של מינוי שופטים.
בתחום הפוליטי היא מתחזקת. בנט היה תמים ועשה טעות אסטראטגית ב-2015, כאשר הרשה למנות אותה לשרת המשפטים ולעמדה משפיעה ונחשבת יותר ממנו, כשר חינוך. זאת, למרות שהיא המספר 2 שלו. בכך, הוא בעצם נתן אור ירוק לפגיעה במעמדו ולאחרונה חבר הכנסת ויו״ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן מהליכוד אמר כי אם שקד הייתה מתמודדת בליכוד, היא הייתה מגיעה מקום ראשון בפריימריז. בסקר שפורסם, היא מגיעה אף לכ-33 מנדטים עם הליכוד במידה ותעמוד בראשו.
מקום שלישי - אהוד ברק
ראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל אהוד ברק בן ה-76 הוא האופוזיציונר החריף ביותר נגד ראש הממשלה המכהן נתניהו בשנה האחרונה. הוא תוקף בכל כנס, בכל הזדמנות את בנימין נתניהו, לפעמים אף בשפה בוטה אשר חורגת מתחומי הפוליטיקלי-קורקט.
משום שאין מנהיג אמיתי לאופוזיציה הציונית במדינת ישראל, אשר חלוקה בין יאיר לפיד איש המרכז הפופוליסטי לבין אבי גבאי אשר מתדרדר בסקרים ואף זכה לתמיכת ברק בעבר, ברק הוא די מנהיג אופוזיציה מוסכם. מבחוץ. כמו כן, הביקורת הקשה על גבאי ולפיד מהשמאל אשר תומך באופן מוצהר בברק ורואה בו מנהיגו עוזרת לו.
לא ברור אם ברק יתמודד בבחירות הקרובות, ואם כן באיזו מסגרת, אך לקולו יהיה השפעה גדולה בבחירות לכנסת ה-21.
מקום רביעי - ראובן ריבלין
נשיא המדינה אשר חגג לאחרונה יום הולדת 79 הוא נשיא מאוד משפיע ופעיל. למרות שהוא מהליכוד, דווקא הוא מאוד פופולרי בשמאל-מרכז הממלכתי ולא-פופולרי בימין המתלהם והפופוליסטי החדש.
מה לא נאמר עליו - ״בוגד״, ״נאצי״, ״שמאלן״, ״עוכר ישראל״, ״משת״פ של הערבים״, אך הוא ממשיך בדרכו. ממלכתי, מתנגד חריף ביותר לאנטי-דמוקרטים ולמתבהמים. הוא התנגד בחריפות, יחד עם רוב הליכודניקים הקלאסים ובראשם דן מרידור ובני בגין לחוק הלאום הגזעני. הוא מבקר את האנטי-ממלכתיות של ראש הממשלה נתניהו ובצדק, כשצריך.
בעצם, הוא לא בתפקיד בשביל הכבוד. הוא לא יושב בכיסא ומנופף בידו כל כמה שעות בטקסים כאלו ואחרים. הוא נלחם על הדמוקרטיה. על הממלכתיות. הוא מנסה בכל כוחו לשמור על הממלכתיות במדינת ישראל. משום שאין זה תפקיד ביצועי, אז הוא יכול רק לדבר. אבל גם זה מספיק כדי להציב אותו ברשימה זו ולדעתי הוא אחד הנשיאים המשפיעים ביותר שידעה מדינת ישראל.
מקום חמישי - דוד אמסלם
יו״ר הקואליציה ח״כ דוד אמסלם מהליכוד ניהל מאחורי הקלעים את כל השנה העמוסה והסוערת הזו בכנסת. הוא קיבל את משרת יו״ר הקואליציה לאחר התפטרות חבר הכנסת דוד ביטן מהתפקיד ומאז הספיק להעביר שלל חוקים שנויים במחלוקת ובראשם חוק המרכולים, חוק ההמלצות, חוק הפונדקאות, חוק הלאום ועוד.
אמסלם הוא חבר כנסת מתלהם. הוא מונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה נתניהו בשל נאמנותו של הראשון לאחרון, כמו קודמו ביטן אשר במהלך תפקידו נאמנותו אף התחזקה ובשיאו עלה רעיון שהוא ימונה לשר בממשלת ישראל. כוח אלקטורלי? מקום גבוה? ניסיון? קריירה מרשימה? - לא ולא. רק נאמנות. כשאמסלם מונה, הרבה פרשנים העריכו כי הוא ייכשל בתפקידו משום שהוא לא ביחסים טובים עם רבים מחברי הכנסת, גם מהקואליציה, לעומת ביטן אשר היה ביחסים טובים גם עם חברי כנסת מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. לבסוף, הוכיח אמסלם כי לא רק שלא נכשל, אלא הוא הצלחה גדולה ונתניהו יכול להיות מאוד מרוצה ממנו.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בן ה-68 נבחר לאיש המשפיע ביותר לשנת התשע״ט. זו הייתה שנה קשה לנתניהו אך שגם יצא ממנה מתוק. הוא עבר בה זמנים קשים ביותר, והצליח לסחוף אחריו תומכים רבים ולהגדיל את כוחו.
כשהוגשו נגדו המלצות המשטרה בגין שוחד בפברואר 2018 בשני תיקים, רבים ראו את נפילתו, זאת לאחר חודשים רבים בהם הוא לא מצליח להתרומם בסקרים. אך, דווקא לאחר ההמלצות הוא הגדיל מאוד את כוחו וכיום הוא עומד על כ-36 מנדטים בסקרים, לעומת 24 מנדטים בספטמבר 2017 ובינואר 2018, בסקר האחרון לפני ההמלצות. לאחרונה, הוא הציב יעד למנדטים - 40. ואפשר להגיד כי הוא בהחלט מתקרב לכך.
מקום שני - איילת שקד
איילת שקד היא הפוליטיקאית עם הדעות שהכי מתאימות לפוליטיקה האמריקאית בישראל. היא שמרנית, ימנית ועם דעה כלכלית ליברלית ביותר. כלומר, אם הייתה בארצות הברית הייתה רפובליקנית קלאסית.
היא פועלת על מנת להחליש את האקטיביזם השיפוטי, לעשות פוליטיזציה לבתי המשפט, ממנה שופטים שמרנים התואמים את דעותיה ומכוונת לשיטה האמריקאית של מינוי שופטים.
בתחום הפוליטי היא מתחזקת. בנט היה תמים ועשה טעות אסטראטגית ב-2015, כאשר הרשה למנות אותה לשרת המשפטים ולעמדה משפיעה ונחשבת יותר ממנו, כשר חינוך. זאת, למרות שהיא המספר 2 שלו. בכך, הוא בעצם נתן אור ירוק לפגיעה במעמדו ולאחרונה חבר הכנסת ויו״ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן מהליכוד אמר כי אם שקד הייתה מתמודדת בליכוד, היא הייתה מגיעה מקום ראשון בפריימריז. בסקר שפורסם, היא מגיעה אף לכ-33 מנדטים עם הליכוד במידה ותעמוד בראשו.
מקום שלישי - אהוד ברק
ראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל אהוד ברק בן ה-76 הוא האופוזיציונר החריף ביותר נגד ראש הממשלה המכהן נתניהו בשנה האחרונה. הוא תוקף בכל כנס, בכל הזדמנות את בנימין נתניהו, לפעמים אף בשפה בוטה אשר חורגת מתחומי הפוליטיקלי-קורקט.
משום שאין מנהיג אמיתי לאופוזיציה הציונית במדינת ישראל, אשר חלוקה בין יאיר לפיד איש המרכז הפופוליסטי לבין אבי גבאי אשר מתדרדר בסקרים ואף זכה לתמיכת ברק בעבר, ברק הוא די מנהיג אופוזיציה מוסכם. מבחוץ. כמו כן, הביקורת הקשה על גבאי ולפיד מהשמאל אשר תומך באופן מוצהר בברק ורואה בו מנהיגו עוזרת לו.
לא ברור אם ברק יתמודד בבחירות הקרובות, ואם כן באיזו מסגרת, אך לקולו יהיה השפעה גדולה בבחירות לכנסת ה-21.
מקום רביעי - ראובן ריבלין
נשיא המדינה אשר חגג לאחרונה יום הולדת 79 הוא נשיא מאוד משפיע ופעיל. למרות שהוא מהליכוד, דווקא הוא מאוד פופולרי בשמאל-מרכז הממלכתי ולא-פופולרי בימין המתלהם והפופוליסטי החדש.
מה לא נאמר עליו - ״בוגד״, ״נאצי״, ״שמאלן״, ״עוכר ישראל״, ״משת״פ של הערבים״, אך הוא ממשיך בדרכו. ממלכתי, מתנגד חריף ביותר לאנטי-דמוקרטים ולמתבהמים. הוא התנגד בחריפות, יחד עם רוב הליכודניקים הקלאסים ובראשם דן מרידור ובני בגין לחוק הלאום הגזעני. הוא מבקר את האנטי-ממלכתיות של ראש הממשלה נתניהו ובצדק, כשצריך.
בעצם, הוא לא בתפקיד בשביל הכבוד. הוא לא יושב בכיסא ומנופף בידו כל כמה שעות בטקסים כאלו ואחרים. הוא נלחם על הדמוקרטיה. על הממלכתיות. הוא מנסה בכל כוחו לשמור על הממלכתיות במדינת ישראל. משום שאין זה תפקיד ביצועי, אז הוא יכול רק לדבר. אבל גם זה מספיק כדי להציב אותו ברשימה זו ולדעתי הוא אחד הנשיאים המשפיעים ביותר שידעה מדינת ישראל.
מקום חמישי - דוד אמסלם
יו״ר הקואליציה ח״כ דוד אמסלם מהליכוד ניהל מאחורי הקלעים את כל השנה העמוסה והסוערת הזו בכנסת. הוא קיבל את משרת יו״ר הקואליציה לאחר התפטרות חבר הכנסת דוד ביטן מהתפקיד ומאז הספיק להעביר שלל חוקים שנויים במחלוקת ובראשם חוק המרכולים, חוק ההמלצות, חוק הפונדקאות, חוק הלאום ועוד.
אמסלם הוא חבר כנסת מתלהם. הוא מונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה נתניהו בשל נאמנותו של הראשון לאחרון, כמו קודמו ביטן אשר במהלך תפקידו נאמנותו אף התחזקה ובשיאו עלה רעיון שהוא ימונה לשר בממשלת ישראל. כוח אלקטורלי? מקום גבוה? ניסיון? קריירה מרשימה? - לא ולא. רק נאמנות. כשאמסלם מונה, הרבה פרשנים העריכו כי הוא ייכשל בתפקידו משום שהוא לא ביחסים טובים עם רבים מחברי הכנסת, גם מהקואליציה, לעומת ביטן אשר היה ביחסים טובים גם עם חברי כנסת מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. לבסוף, הוכיח אמסלם כי לא רק שלא נכשל, אלא הוא הצלחה גדולה ונתניהו יכול להיות מאוד מרוצה ממנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה