תורת ה״שוויון״ הסוציאליסטית

הנני שומע רבות על ״שוויון״, ״חלוקה צודקת של הכסף״ ועוד שלל מושגים טיפשיים ופופוליסטים מבית היוצר של פוליטיקאים סוציאל-פופוליסטים ישראל כדוגמת שר האוצר משה כחלון וחברי כנסת רבים ממפלגת כולנו, מרצ ומפלגת העבודה. 

אותם פוליטיקאים חושבים כי הציבור טיפש. זה נכון באופן חלקי. לא כל הציבור טיפש, חלקו. זו הסיבה ששרי אוצר אמיצים דוגמת נתניהו חטפו מכה פוליטית כואבת מהציבור כאשר ניסו לבצע צעדים טובים ואמיצים, למורת רוחם של הסוציאל-פופוליסטים. 

נתניהו למשל, נבחר עם כ-12 מנדטים בלבד כיו״ר הליכוד (התבוסה הגדולה ביותר של הליכוד אי פעם), בבחירות לכנסת ה-17 ב-2006, לאחר שהיה שר אוצר בממשלתו של אריאל שרון, ומאז כמעט ולא מנסה לחזור על אותם צעדים אמיצים. 

הוא הקשיב להמלצות סוציאליסטיות של ועדת טרכטנברג בצורה פופוליסטית, ולבסוף, עם העלאות מיסים, גירעון המדינה ב-2013 עמד על כ-39 מיליארד דולר והצמיחה הממוצעת בין 2009 עד 2013, הייתה כ-4.5% בלבד. 

יאיר לפיד, היה שר אוצר אמיץ גם הוא. הוא קיצץ במקומות שהיו מוכרחים שרי אוצר רבים לקצץ, ולא קיצצו משיקולים פוליטיים, וירד בבחירות בכ-9 מנדטים מכ-19 מנדטים ב-2013 לכ-10 מנדטים ב-2015. 

אני מניח שבשלב זה הטיעון הובן. לפוליטיקאים לא שווה להיות חכמים, לא שווה להיות קפיטליסטים. שווה להם להיות סוציאל-פופוליסטים. 

טענות סוציאל-פופוליסטיות:

יש ״לחלק את הכסף באופן שווה״. זאת כמובן שטות מוחלטת. נניח ואדם מוכשר הרוויח משכורת ברוטו של כ-30,000 ש״ח בחודש. הוא עבד קשה, ולבסוף הרוויח את זה. אדם פחות מוכשר ויותר עצלן, כמעט ולא עבד ולבסוף הרוויח שכר מינימום - 5,000 ש״ח בחודש ברוטו. על פי ההיגיון הבריא, צריך לשבח את החרוץ. לא לתת לו קנס ולעודד אותו שלהיות עצלן, כמו שהסוציאליסטים עושים, ובוודאי שהקומוניסטים. לעומת זאת, לעצלן צריכים לתת תמריצים כלכליים לעבוד. למשל, קיצוץ בקצבאות שיכריחו אותו לעבוד יותר ולהרוויח גם יותר. המס הפרוגרסיבי הסוציאליסטי בישראל מחייב אדם אשר מרוויח כ-30,000 ש״ח בחודש לשלם לא פחות מכ-35%, כלומר 10,500 ש״ח. לעומת זאת העצלן, צריך לשלם פחות. רק כ-10% מס הכנסה, כלומר 500 ש״ח. דבר זה מעודד את העצלן להישאר עצלן ואת החרוץ שלא להיות חרוץ. 

כמובן, שישנה גם הפרשנות המוסרית. זכותו של האדם על כספו. הוא יכול, מרצונו, לא מכפייה, לתרום אותו לעני או לעשות איתו כל דבר אחר. המדינה לא יכולה להכריח אותו לתרום לעני. 

נוסף על כך, החרוץ שמשלם, כנראה לא ייראה כמעט שום הטבה מהמס למעט ביטחון בדרך עקיפה, לעומת זאת העצלן ייראה את כל ההטבות. 

עכשיו, למשפט ״מדינת ישראל עשירה וצריך לחלק את העושר״. אם תיהיה חלוקת עושר, אף אדם לא יהיה עשיר!

לסיכום, אני מציע, לקראת מערכת הבחירות אשר תיהיה, לחשוב על דבריי, שהיו מאוד קצרים יחסית לנושא, וכך לשקול שני את ההצבעה אשר תיהיה. לא לרוץ קודם אחרי הפוליטיקאים הפופוליסטים, אלא אחרי האמיצים. זאת, על מנת להפוך את ישראל לטובה יותר. אפשר.