 |
עמיר פרץ (מימין) ואבי גבאי
|
ללא ספק הפריימריז לראשות העבודה לשנת 2017 הם "אצבע משולשת" לעבר הממסד של מפלגת העבודה. בחירת שני מועמדים יוצאי עדות המזרח, אחד עולה ואחד נולד במעבורת. מקומות שתמיד היו בשליטת הליכוד. כאן נגמר הדמיון בין שני המועמדים. עמיר פרץ הקדיש את כל ה-34 שנים האחרונות לעשייה ציבורית, החל מראש העיר שדרות ב-1983, ח"כ, יו"ר ההסתדרות, יו"ר העבודה, שר ביטחון ושר להגנת הסביבה, ולעומת זאת אבי גבאי, איש צעיר יותר, את רוב חייו עשה בעסקים פרטיים, היה מנכ"ל מצטיין. צמח "מלמטה". ורק לאחרונה, בשנת 2014 ייסד יחד עם משה כחלון את מפלגת "כולנו" שממנה פרש כאשר התפקד למפלגת העבודה בדצמבר 2016, לאחר שכבר הספיק להתפטר כעבור שנה בלבד מתפקיד השר להגנת הסביבה.
מבחינת ניסיון ציבורי ברור כי עמיר פרץ מנצח ובגדול. לעמיר פרץ יש ותק של כ-34 שנים כאיש ציבור לעומת ותק של 3 שנים לאבי גבאי ובנוסף לכך אבי גבאי אפילו לא היה חבר כנסת.
אם לשפוט לפי עשייה ציבורית, שוב עמיר פרץ מנצח. אם לשפוט לפי מס' השגים - שוב עמיר פרץ מנצח. אם לשפוט לפי מס' כשלונות - אבי גבאי מנצח ובגדול.
בחייו הציבוריים, גבאי לא נכשל אפילו פעם אחת, הוא נקי. הוא מעולם לא כיהן כיו"ר מפלגה, כשר להגנת הסביבה הוא היה נהדר, ולעומת זאת עמיר פרץ שהפסיד בבחירות לראשות ההסתדרות ב-1993 (הוא מעולם לא נבחר ליו"ר ההסתדרות באופן דמוקרטי, הוא מונה בשנת 1995 במקומו של חיים רמון לתפקיד אך לא נבחר אליו), בשנת 1999 עם מפלגת "עם אחד" הוא קיבל רק 3 מנדטים, כמובן סוחב את הכתם הכי גדול שלו, דוח ועדת וינוגרד שבגינו נאלץ להתפטר מתפקיד שר הביטחון וגם הודח מתפקידו כיו"ר העבודה לטובת אהוד ברק ב-2007 והפסיד שוב בפריימריז לראשות העבודה ב-2011 לשלי יחימוביץ'.
אחד הדברים החשובים שיכולים לסייע לאדם להיבחר לראשות העבודה הוא המנגנון הממסדי של המפלגה שכמובן מעדיף את הוותיקים מה"שבט" שלו. בסיבוב הראשון רוב מנגון מפלגת העבודה תמך ביצחק הרצוג, יו"ר המפלגה, שהגיע רק למקום השלישי והודח. למה? משום שהרצוג ותיק בעבודה, עוד כצעיר הוא היה פעיל מפלגת העבודה, הוא נתמך על ידי הקיבוצים, הוא פוליטיקאי מנומס יחסית ואשכנזי. בסיבוב השני אני משער כי רוב המנגון של מפלגת העבודה יתמוך בעמיר פרץ, הוא ותיק גם הוא, הפעם הקיבוצים כן יתמכו בו בשונה מהפריימריז בשנת 2005, אין את מפלגת "קדימה" שתיקח לעבודה את התמיכה המסורתית שלה באזור המרכז בשונה מהבחירות הכלליות בשנת 2006, אז כיהן פרץ כיו"ר המפלגה ובעיקר התמיכה בפרץ תהיה עקב האיבה לחדשים, יהירים, שרוצים כבר בעת שהם נכנסים למפלגה לעשות בה "זעזוע" פוליטי ולהיבחר לראשותה.
פרץ וגבאי מסכימים על נושאים רבים, בכל זאת הם באותה מפלגה. אך הם בכל העימותים מתווכחים על הנושא של מנהיגות וניהול.
פרץ אמר בעבר שהוא "מנהיג, לא מנהל". לעומת זאת גבאי מדגיש שהוא יותר מנהל אך מוסיף שהוא גם מנהיג. גבאי טוען שראש ממשלה צריך לדעת להנהיג אך גם צריך לדעת איך לקיים את מטרותיו ובשביל זה צריך ניהול. הוא צודק וזו החלטה אסטרטגית נכונה משום שגבאי היה מנהל מצויין, מנכ"ל בז"ק בעברו והוא גם צודק בדבריו שמנהיג צריך לדעת גם לנהל. פרץ, שלא יודע ככל הנראה לנהל ורואים זאת במהלך השנים בתפקידיו, זורק לעברו כבר פעמיים בעימותים בערוץ 22, כי הוא צריך להיות יותר צנוע באופן לא ענייני. לכן, אני מציע ליועצים של פרץ למצוא תשובה לכך שפרץ לא ממש יודע לנהל.
אני חושב כי בנושא זה לאבי גבאי יש יתרון גדול על עמיר פרץ.
תמיכה של מועמדים ואישים מבחוץ:
לפרץ תומכים סוציאליסטים רבים ואנשיה הותיקים של המפלגה אשר אינם מוכנים להכיל את גבאי.
תומכי פרץ העיקריים:
יו"ר ההסתדרות - אבי ניסקורן שאני משער כי תמיכתו נובעת מתמיכת פרץ בו במירוץ לראשות ההסתדרות ולכן זו תמיכה הדדית וחשובה לפרץ מכיוון שכעת פרץ יקבל את תמיכת ההתסדרות שרבים מחבריה הם גם מתפקדי מפלגת העבודה.
ח"כ יצחק הרצוג - יו"ר המפלגה המודח תומך בפרץ משום שעמיר פרץ נמנה ממחנה הרצוג הותיק.
ח"כ אראל מרגלית - עוד אדם מאוד חשוב הוא אראל מרגלית. מרגלית מוסיף תמיכה רבה של מחנה השמאל הצעיר של מפלגת העבודה ומסייע לפרץ אך גם יכול להרחיק את המתפקדים המתונים של המפלגה אשר יתמכו באבי גבאי ולשמש כחרב פיפיות.
ח"כ איציק שמולי - שמולי הוא אדם יחסית אנונימי, ח"כ מתון יחסית בדעותיו שמסייע לפרץ בכך שהוא אהוד עקב הסיוע שלו למען הקשישים וגם כיהן כיו"ר איגוד הסטודנטים הארצי וככל הנראה יקבל גם תמיכה מטעם סטודנטים מתפקדי העבודה וגם מקרב הקשישים מתפקדי העבודה.
עוד חברי כנסת שתומכים בפרץ הם נחמן שי, רויטל סויד, מרב מיכאלי, מנואל טרטנברג, חיליק בר ואיתן ברושי וכמובן מנגנון המפלגה, כפי שאמרתי בתחילת מאמר זה.
תומכי גבאי העיקריים הם:
אהוד ברק - ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, יו"ר העבודה והרמטכ"ל לשעבר הוא ללא ספק התומך החשוב ביותר של גבאי. ברק יכול להוסיף תמיכה של קהלים רבים שרצו שהוא יחזור להתמודד לראשות המפלגה לאבי גבאי וגם להעביר מתלבטים למחנה גבאי. אמנם, התמיכה ככל הנראה באה, אני סבור, עקב רצון ברק שגבאי יכין לו את הקרקע לקראת חזרה לפוליטיקה, אך אף אחד לא באמת יכול להיות מאוכזב מתמיכה שכזו.
ח"כ שלי יחימוביץ' - יו"ר העבודה לשעבר תומכת באבי גבאי ככל הנראה עקב הדם הרע בינה לבין עמיר פרץ וגם תחת גבאי היא עשויה לקבל תפקיד מפתח בממשלה או במפלגת העבודה.
עמירם לוין - האלוף במיל' התמודד כזכור גם הוא לראשות מפלגת העבודה בסיבוב הראשון אך פרש ב-23 ביוני והודיע על תמיכה באבי גבאי. אני משער כי לוין בונה או לפחות בנה עד תמיכתו של ברק בגבאי שהוא יהיה המועמד מטעם אבי גבאי לתפקיד שר הביטחון.
סתיו שפיר - שפיר ככל הנראה הלכה אחרי שלי יחימוביץ' ותמכה גם היא בגבאי. שפיר תביא לגבאי תמיכה של מעמד הביניים בעיקר הנשי וגם היא תעניק לגבאי תמיכה חשובה.
עוד תומכים הם חברי הכנסת איתן כבל, מיקי רוזנטל, מיכל בירן, זוהיר בהלול ויוסי יונה.
