2018 - השנה הגורלית של נתניהו

2018 תיהיה ללא ספק המשך ישיר של שנת 2017, והשנה שתקבע את גורל נתניהו. בשנה זו, המלצות המשטרה צפויות להימסר, ואז, גורל הממשלה ייקבע. האם נתניהו יתפטר? האם ״כולנו״ תפיל את הממשלה? האם נתניהו ימשיך לכהן למרות המלצות? מה מנדלבליט יעשה עם ההמלצות?

תסריטים פוליטיים:

פברואר 2018: המלצת המשטרה.
מרץ 2018: מנדלבליט יחליט להעמיד לדין את נתניהו
מרץ 2018: הממשלה נופלת והולכים לבחירות חדשות.
מרץ 2018: נתניהו מחליט שלהתפטר מתפקידו ולפרוש מהפוליטיקה.
יוני 2018: הבחירות לכנסת ה-21, ללא נתניהו.


תסריט נוסף:
פברואר 2018: המלצת המשטרה
מרץ 2018: מנדלביט מחליט לסגור את תיק נתניהו

תסריט נוסף:
פברואר 2018: המלצת המשטרה
מרץ 2018: מנדלבליט מחליט להעמיד לדין את נתניהו שלא יתפטר
מרץ 2018: הממשלה נופלת.
יוני 2018: הבחירות לכנסת ה-21, נתניהו מתמודד.

תסריט נוסף:
פברואר 2018: המלצת המשטרה
מרץ 2018: מנדלבליט מחליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו, הממשלה לא נופלת.
מרץ 2018-: נתניהו תחת כתב אישום ומשפט ממשיך לכהן כראש ממשלת ישראל. 

מנהיגי השנה בעולם - 2017

1. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא ללא ספק איש השנה שוב. המנהיג החזק בעולם, לפחות מבחינת השפעה כך התברר, אפילו יותר מטראמפ. זה התחיל מההתערבות הרוסית במס׳ בחירות ברחבי העולם, ועד הבסת דאעש בסוריה והתייצבות עוד יותר של הנשיא אסד.

2. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
לחלקים אולי זו תיהיה הפתעה, אבל דונלד טראמפ מגיע ״רק״ למקום השני. האיש שהחל את השנה עם השבעה לנשיא ארצות הברית ה-45 לאחר ניצחון מדהים על הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות, הפגין שרירים והתנהג אף בבריונות השנה. הוא ללא ספק אדם משפיע מאוד.

3.  נשיא סין שי ג׳ינפינג
האיש שהוביל את ארצו חזרה להיות מעצמת עולם בלתי מעורערת, ואף יש החוזים לה שתוך כמה שנים בודדות היה תיהיה המעצמה הגדולה בעולם, מסיים את השנה במקום השלישי והמכובד עם הרבה מקום לשיפור בשנים הבאות.

4. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אאל סעוד
 יורש העצר הסעודי, שמונה ביוני השנה לתפקידו לאחר שקודמו בתפקיד הודח בבושת פנים, הצליח לשנות הרבה דברים בתוך הממלכה המוסלמית הגדולה בעולם. הוא ביטל איסורים כגון האיסור על נשים לנהוג ונלחם הרבה בשחיתות, כל זה בשישה חודשים בלבד. כמו כן, נראה כי הוא מוביל את ארצו לעבר מודרניזציה.

5. שליט קוריאה הצפונית קים ג׳ונג און
שליט קוריאה הצפונית, הדיקטטור האכזרי בעולם, קים ג׳ונג און מסיים את השנה במקום החמישי בדירוג. והכל, עקב איומים נועזים על מדינה גדולה וחזקה כגון ארה״ב. ניכר, כי ג׳ונג-און הפך את קוריאה הצפונית מעוד מדינת עולם שלישית דיקטטורית למדינה דיקטטורית שכולם מדברים עליה. לרע, אבל בכל זאת מדברים עליה.

ישראל

1. אביחי מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הפך מעוד פקיד ממשלתי, שלא הרבה יודעים מי הוא לבין האנשים המדוברים והשנויים במחלוקת במדינת ישראל. כל זאת, כאשר הוא צפוי תוך חודש להכריע בעניין התיקים של בנימין נתניהו.

2. אבי גבאי

יו״ר מפלגת העבודה אבי גבאי הוא ללא ספק סנסצית השנה במדינת ישראל. משר להגנת הסביבה בממשלת נתניהו, למועמד עם סיכויים מועטים בפריימריז, ליו״ר מפלגת העבודה. זוהי שנת גבאי. 

3. בנימין נתניהו

זו הייתה שנה לא טובה לבנימין נתניהו. פתיחת חקירת 1000 ו-2000, הפגנות ענק כנגדו. ניכר כי ימיו בשלטון ספורים. 

4. דוד ביטן

אם היה איש השנה בתקשורת - זה היה ביטן. יו״ר הקואליציה הקשוח, האיש הכל יכול, היה באמת כל יכול, עד שלפני כשבוע וחצי התפטר מתפקידו כיו״ר הקואליציה בעקבות החשד לשחיתות מצדו. 

5. אלדד יניב

האדם אשר הפך לפנים של ההפגנות נגד השחיתות, החל מההפגנות בפתח תקווה ועד ההפגנות כיום בשדרות רוטשילד. ניכר בו מנהיג כריזמטי אשר מצליח לסחוף אחריו עשרות אלפי אנשים, אם לא מאות אלפי אנשים לרחובות על מנת להפגין נגד השחיתות. 

הצעדים הבאים המומלצים לארצות הברית כתגובה לפלסטינים

אין ספק כי הדיווחים שהבית הלבן פועל להדיח את הנשיא עבאס ולהחליפו בפוליטיקאי פרו-אמריקאי פלסטיני אחר הם ריאליים. אז, מה הצעדים שאני ממליץ לארצות הברית לעשות כתגובה לפלסטינים:

1. הבית הלבן עשה נכון כשדחה את ביקור הסגן פנס בישראל וברשות שהיה אמור להתקיים לפני כשבוע וחצי, על מנת להגיע לפגישה עם נתניהו יותר מוכנים. לפגישה לא נקבע מועד חלופי מדוייק, אך אני משער כי היא תיהיה תוך שבועיים.

2. הבית הלבן עשה גם נכון כשבחר שלא להציג כרגע תכנית מדינית, לכל הפחות עד תום הסערה. זאת, משום שבמידה ויציג כעת תכנית, שככל הנראה תיהיה פרו-ישראלית יותר מקודמותיה, היא תידחה על הסף על ידי הפלסטינים, שכבר הבהירו שהם לא מעוניינים יותר בתיווך אמריקני.

3. האמירה של שגריר ארה״ב בישראל, דיוויד פרידמן לפיה ״התגובה הפלסטינית לטראמפ היא מכוערת ואנטישמית״, היא מיותרת ועדיף היה כי היא לא הייתה נאמרת. בשביל מה להלהיט את הרוחות עוד יותר? זה כמו ש-2:3 מהשדה נשרף, אז פרידמן מנסה לשרוף את השליש הנותר. רואים כאן חוסר ניסיון מובהק. זה קורה כאשר ממנים אדם לתפקיד מאוד חשוב אך ורק בגלל מקורבותו למנהלו.

4. על ארה״ב כרגע שלא להתייחס לשום הצהרה פלסטינית, כאילו הפלסטינים לא קיימים. גם לא לאיים. פשוט לא להגיב.

זאת, משום שכל תגובה אמריקנית משחקת לידיהם של הפלסטינים, אשר מחמוד עבאס מעוניין בסערה עם קץ שלטונו ארוך הימים המתקרב, ולהעביר את התיווך באופן סופי, כפי שכתבתי במאמרי לפני 4 ימים, לידי צרפת או רוסיה. לפני זמן קצר ראיתי כי הוא גם שוקל לפנות לסין.

5. על נתניהו להצהיר כי הוא לא יסכים לשום תיווך אשר הוא לא אמריקני, מחשש שיהיה לא נייטרלי.

6. עדיף שאם כבר בבית הלבן רוצים להצהיר, שאלו שיצהירו יהיו דיפלומטים בעלי ניסיון ולא אנשים דוגמת פרידמן, שכל שטות שהם פולטים היא סכנה.

7. יש לנהוג באחריות. 

נתניהו בגסיסה פוליטית, הוא יוצא למלחמה האחרונה ומוביל אותנו לניצנים של מלחמת אזרחים

נתניהו בכנס הליכוד בכפר המכביה

מי שצפה בנאומו בשבוע שעבר של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו בטקס הדלקת נר שמיני עם חברי הליכוד בכפר המכביה ראה כי נתניהו איבד עשתונות. הוא איבד את עצמו לדעת. החשיבה שלו הלכה לעזעזאל והוא יוצא למלחמה. המלחמה האחרונה. המלחמה של להיות או לחדול. נתניהו לא יצא לאף מלחמה בעת כהונתו (מבלי להחשיב מבצעים כמובן), וכעת הוא יוצא למלחמה. מלחמה בלי טנקים, לפחות לא כרגע. מלחמה שבמקום החיילים שלה הוא יהיה הרמטכ״ל, עורכי דינו הגנרלים ואנשים כמו רגב, ביטן, אמסלם, בוקר ותומכיו הם החיילים. אל מול מי נלחמים? משטרת ישראל, בג״ץ, צמרת צה״ל, השמאל, האופוזיציה וכל השאר, ה״עוכרי ישראל״.

שיהיה לכם ברור, המלחמה הזו כרגע היא מלחמה קרה, לא חמה. בלי דם. אבל היא יכולה להוביל מאוד בקלות למלחמת אזרחים. הציבור הימני, בראשם תומכי הליכוד  ונתניהו נגד השמאל והמרכז השפוי בישראל בעזרה של השפויים בצה״ל ושלטון החוק. כאשר נתניהו נעזר גם באלאור עזריה כמובן. כי הוא יצטרך ״עוכרי ישראל רבים״, בשביל שעזריה יחוש ״סכנה על חייו״ וירה בהם מתוך ״פחד״... ואז, בתום מלחמת האזרחים, כשפושעי בלפור יעמדו לדין, אחד-אחד, הם יגידו במשפט כי הם לא שיערו. וזה ״לא נכון להאשים את כל הימין״ וזו ״עלילת דם״. כי יירצחו פה כמה ״עוכרי ישראל״.

אמש, בהפגנה נגד השחיתות בשדרות רוטשילד היה ״מיצג״ של גיליוטינה. הליכוד וכל הימנים צעקו: ״הסתה״. נכון, זה הסתה. ומי שהניף את הגיליוטינה מקרטון הזו, צריך להיענש. אבל כאשר כרזות דומות ואף קשות הרבה יותר משותפות ע״י אותו ציבור תומכים. בהווה - על הנשיא ריבלין. בעבר - על יצחק רבין. שרי הליכוד טוענים כי זו לא הסתה. וכשהייתה הסתה קשה נגד ריבלין, נתניהו הסתייג בחצי חיוך מההסתה, והוסיף בצחוק קל של נזיפה בילד: ״מותר לבקר״.

הדבר הזה יוביל את מדינת ישראל לאבדון. מחריבה יהיה בנימין נתניהו. מדינת ישראל הנוכחית לא תגיע ל-100 שנה כמו חזון נתניהו, גם לא 80 שנה כמו החשמונאים, אולי, מקסימום - 70 שנה. וכשזה יקרה, תומכיו הנלהבים של נתניהו יצטרכו לשנן: מביבי ״מלך ישראל״ לביבי ״מחרב ישראל״. 

ימיו של אבו מאזן תמו

אבו מאזו (כיכר השוק)

ימיו של אבו מאזן תמו. 
הנשיא הפלסטיני בן ה-83, אשר מכהן כבר 12.5 שנים ברציפות כיו״ר הרשות הפלסטינית סיים, היום, את ימיו הפוליטיים.

בשנים האחרונות בציבור הפלסטיני חל מפנה. מדרכו של יאסר ערפאת, הם מרגישים מתוסכלים ומיואשים ופונים לחמאס. נדמה היה כי מחמוד עבאס הקשיש, מנסה להישאר בשלטון רק כדי לחתום את המסע אשר התחיל אותו מורו ורבו, יאסר ערפאת, אי שם בשנת 1993 עם יצחק רבין.

שלשום, שישי, ה-22.12.2017, מחמוד עבאס הצהיר כי הוא לא יסכים לאף תכנית אמריקאית.

המקום שבו אמר מחמוד עבאס את דבריו מעניינים. בביקור אצל נשיא צרפת עמנואל מקרון. יש לי תחושה כי מקרון מנסה להחזיר את צרפת להיות שחקן מרכזי בקהילה הבינלאומית בכל הכוח ובונה על כך כי הוא יהיה המתווך בחדש במו״מ בין ישראל לפלסטינים, במקום האמריקאים וטראמפ. אם כך יהיה, זו מכה כבדה עבור נתניהו שכן מקרון הרבה פחות פרו-ישראלי מטראמפ, ואף פרו-פלסטיני כמו רוב קודמיו בתפקיד, ומהדיל האולטימטיבי של טראמפ נתניהו ועבאס ילכו ל״טראש דיל״ של מקרון. ״הדיל״ הנחות מכולם.

במידה ומקרון ייצא במסע״ת בו הוא מתיימר להיות המתווך החדש בין ישראל לפלסטינים, הפלסטינים ייקחו את המתנה בכל הכוח. מי שיהיה במלכוד הוא נתניהו שלא רוצה להסתכן ביחסים רעים עם צרפת, וכמובן מעדיף את טראמפ ולא רוצה כלל וכלל את צרפת כמתווכת.

רבותיי, הקרב על שני יורשים מתחיל.

הראשון:
הקרב על כסא הנשיא הפלסטיני: אני משער כי עקב מצבו הרפואי ההולך ומחמיר של עבאס שרק לאחרונה נזקק לאשפוז, וגם מצבו הפוליטי מבית הוא יאלץ לפרוש תוך שנה מהיום. כלומר, עד דצמבר 2018.

השני:
הקרב על כסא המתווך: מתחיל גם הוא. טראמפ הסתכן באיום על הפלסטינים ומחמוד עבאס לא פחד ממנו כלל, ואף צפצף עליו. טראמפ טעה. אבל הטעות הזו עשויה לעלות לו ביוקר. לו ולנתניהו ביוקר דוגמת הפסד ארה״ב כמתווכת בין ישראל לפלסטינים לטובת אופצייה הרבה פחות טובה. אלו האופציות: ניכר כי הרוסים והצרפתים חושקים בתפקיד זה. אבל יכול להיות, שגם הגרמנים פועלים מאחורי הקלעים על מנת להיות המתווכים, והם האופצייה הטובה ביותר לישראל אחרי טראמפ. 

מאורעות כסלו

ב-6 בדצמבר 2017, הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנאום מיוחד על הכרה בירושלים כבירת ישראל.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ברך ואף הגדיל לעשות והשווה את ההכרה בירושלים ע״י הנשיא טראמפ להצהרת בלפור (1917), הקמת המדינה (1948) ושחרור ירושלים (1967).
כמובן, מדובר במסע התחנפות, אבל אולי קצת התחנפות לבלונדיני היושב בבית הלבן לא תזיק לישראל, במיוחד לאחר היחסים המרים בין נתניהו לנשיא הקודם, שנוא נפשה של כל ממשלות ישראל בין השנים 2009-2017, ברק חוסיין אובמה.

בעולם הערבי אף הכריזו על ״3 ימים זעם״ (ובימים הרגילים, הם מאוד שקטים ולא זועמים...). הרשות הפלסטינית הצהירה כי ארצות הברית סיימה את תפקידה כמתווכת בין ישראל לפלסטינים. החמאס הכריז על איתיפאדה חדשה. ארדואן איים על ניתוק היחסים עם ישראל. גם מדינות אשר נחשבות לבעלות ברית של ארה״ב (מצרים ומדינות המפרץ ובראשן סעודיה) גינו את ההחלטה של טראמפ, אך באיפוק יתר. ירדן, שגם היא בעלת ברית של ארה״ב, יצאה מגדרה ותקפה מכל כוחה את ההחלטה. עיראק, מעין בעלת ברית צבאית של ארה״ב, גינתה גם היא את ההחלטה, בגינוי שהוא בין ריאד לעמאן. הגינוי היה תקיף יותר מריאד, אך קצת פחות תקיף מהגינוי אשר יצא מהארמון בעמאן. איראן, סוריה ולבנון המשיכו בשלהן וגינו בחריפות את ההחלטה. מדינות צפון אפריקה, גינו גם הן את ההחלטה, באופן שהוא בין עמאן לטהרן.

מדינות אירופה ובראשן צרפת, הוכיחו שוב את היותן הצבועות התמידיות. צרפת הייתה המדינה האירופאית היחידה שגינתה באופן מובהק את החלטת טראמפ ושרת החוץ של האיחוד האירופאי, פדריקה מוגריני גינתה גם היא את ההחלטה בתוקף ״החוק הבינלאומי״. כמו כן, האיחוד האירופי לא גינה את ההחלטה באופן רשמי, עקב התנגדות של הונגריה וצ׳כיה לגינוי. צ׳כיה אף גיבתה את המהלך והצהירה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל.

האו״ם אמנם גם הוא לא גינה את ההחלטה באופן רשמי, אך מזכ״ל האו״ם גוטראש הסתייג מההחלטה בטענות דומות של אלו של מוגריני ומועצת האו״ם כינסה דיון דחוף על מנת לדון בהחלטה. בדיון זה, או שנפלטה או שנאמרה בכוונה, אמירה ע״י שגרירת ארה״ב באו״ם, ניקי היילי כי תגובת הפלסטינים מוכיחה כי אינם פרטנר.

עכשיו, נפסיק להתחשב בתגובות להצהרות. מה היה כאן? האם לא ידוע לאזרחי ישראל כי ירושלים היא בירת מדינת ישראל גם דה יורה וגם דה פקטו? רוב מוסדות השלטון ממוקמים בירושלים, כולל בית הנשיא ומשרד ראש הממשלה.

טראמפ בחר להכיר באמת - ירושלים בירת ישראל. הגינויים וההסתייגויות מצד רוב מדינות העולם, היו גינויים שקרניים. גינויים, אשר ידעו כי הם מבוססים על שקר. על מציאות שקרית.

ב-29 בנובמבר 1947, התקבלה באו״ם תכנית החלוקה לפיה תוקם מדינה יהודית ומדינה פלסטינית בארץ ישראל. ירושלים, באותה תכנית הייתה אמורה להיות עיר בינלאומית. כלומר, כוחות האו״ם ישלטו בירושלים.

כאמור, הציונים ובראשם דוד בן גוריון ז״ל קיבלו את ההחלטה, ואלו הפלסטינים דחו אותה ואף פתחו במלחמה, אשר כונתה לימים, בישראל, ״מלחמת העצמאות״.

ההחלטה לא התקבלה, אין לה שום תוקף. גם ע״פ החלטה זו היא אמורה הייתה שלא להיות פלסטינית. אז מדוע, רוב מנהיגי העולם בוחרים שלחיות בשקר. הם יודעים שזה שקר. אזרחיהם, הזועמים, יודעים כי זה שקר. הם שקרנים. 

החבל סביב צווארו של נתניהו מוכן לתלייה - זה עניין של זמן

נתניהו וביטן (מעריב)

אני מודה, לא תיארתי לעצמי ש״צעדת הבושה״ אמש תוביל למבול של מרידות קואליציוניות של הרגע האחרון שמאיימות יותר מתמיד על קואליציית הימין.

זה קרה כאשר כמה פוליטיקאים ממפלגת ״כולנו״ הודיעו כי התנגדו לחוק ההמלצות של ח״כ דודו אמסלם. כך גם חברי כנסת לא מעטים ממפלגת ״הליכוד״, השלטת.

בבוקר, זומן יו״ר הקואליציה דוד ביטן בחשד לשוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים בעת תפקידו כבכיר בעיריית ראשון לציון.

נתניהו מיהר לעשות מהלך פוליטי מבריק, הוא הודיע כי הוא מבקש שחוק ההמלצות לא יחול עליו, ומיד יוזם החוק, ח״כ אמסלם תקף אותו על הבקשה. לא מן הנמנע כי האמירה של אמסלם, התבקשה ע״י אותו נתניהו על מנת להציגו כמתון, שמבקש רק להרגיע את הרוחות, לעומת אמסלם המתלהם שמבקש רק להקצין ולהגביר את הלהבות.

זמנה של הממשלה קצוב, אני נותן לה 30 ימים החל מהיום, ה-3 בדצמבר 2017, לשרוד. אני חושב כי לאור כל המרד הקואליציוני של היממה האחרונה, נתניהו עשוי להכריז על בחירות לכנסת ה-21, שיערכו במרץ-אפריל 2018, וירוץ בתדמית של המתון, אשר התקשורת רודפת, ומנסה להגן על הליכוד מפני אמסלם וביטן הקיצוניים.

הוא יכול ללכת מאוד רחוק, עד כדי כך שידחוק בגלוי במתפקדי הליכוד שלא להצביע לאמסלם וביטן ובכך להביא לכך שלא יבחרו לכנסת ה-21, על מנת, שוב, להציג את עצמו כאיש שמנסה להציל את הליכוד מפניהם. האם הם יסכימו להשפיל את עצמם תמורת מילה טובה של האדון? לא בטוח.